קנו עכשיו שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי גיבוש זהות אבהית?
V . . . . . . . . . . . תקציר
2. סקירת ספרות . . . . . . . . . 1
1.1 . פתיחה: זהות אבהית . . . . . . . . 1
1.1 . אבהות . . . . . . . . . . 1
1.1.1 . הגדרת "אבהות" . . . . . . . . 1
1.1.1 . אבהות בפרספקטיבה היסטורית . . . . . . 3
1.1.3 . אבהות בפרספקטיבה פסיכו-חברתית . . . . . 6
1.3 . זהות . . . . . . . . . . 9
1.3.1 . הגדרת "זהות" . . . . . . . . 9
1.3.1 . גישות בחקר הזהות . . . . . . . 10
1.1 . זהות מגדרית . . . . . . . . . 16
1.1.1 . התפתחות הזהות המגדרית. . . . . . . 11
1.1.1 . גבריות . . . . . . . . . 11
1.1.3 . פירוק קטגוריות המגדר . . . . . . . 13
1.1 . סיכום . . . . . . . . . . 16
1. שיטה . . . . . . . . . . 19
1.1 . גישת המחקר: מחקר פמיניסטי-נרטיבי . . . . . . 19
1.1 . המפגש בין החוקרת למחקר ולמשתתפיו . . . . . . 31
1.3 . אוכלוסייה ומדגם . . . . . . . . . 31
1.1 . תהליך גיוס משתתפי המחקר. . . . . . . . 31
1.1 . איסוף הנתונים . . . . . . . . . 31
1.6 . ניתוח הנתונים . . . . . . . . . 31
1.2 . סטנדרטים להערכת איכות המחקר . . . . . . . 10
1.1 . סוגיות אתיות . . . . . . . . . 11
3. ממצאים . . . . . . . . . . 11
3.1 . שער ראשון: נערים מספרים על אבהותם העתידית . . . . . 11
3.1.1 . האם נערים חושבים ומדברים על עצמם כאבות בעתיד? . . . 11
3.1.1 . האם נערים רוצים להיות אבות? מתי ומדוע? . . . . 16
IV
3.1 . שער שני: תפיסות הנערים את האבהות . . . . . . 10
3.1.1 . תפקידי האב הטוב . . . . . . . . 11
3.3 . שער שלישי: זהות אבהית בהקשר בין-אישי . . . . . . 19
3.3.1 . אבות ובנים – היחסים עם האב הביולוגי . . . . . 19
3.3.1 . דמויות גבריות נוספות . . . . . . . 61
3.3.3 . דמות אם . . . . . . . . . 66
3.3.1 . התנסות עם ילדים ופעוטות . . . . . . 69
3.1 . שער רביעי: גבריות ותפקידי מגדר כתורמים להתהוות הזהות האבהית . . . 21
3.1 . שער חמישי: נערים עושים "צרות של הורות" . . . . . . 22
3.1.1 . מסגרת מושגית . . . . . . . . 22
3.1.1 . האם אבהות קשורה בגבריות? . . . . . . 21
3.6 . סיכום . . . . . . . . . . 13
4. דיון . . . . . . . . . . . 11
1.1 . התהוות הזהות האבהית לאור תיאוריות העוסקות באבהות . . . . 11
1.1 . התהוות הזהות האבהית לאור תיאוריות העוסקות בזהות . . . . 90
1.3 . התהוות הזהות האבהית לאור תיאוריות העוסקות במגדר . . . . 91
1.1 . יישומים והשלכות . . . . . . . . . 96
1.1 . מגבלות המחקר והצעות למחקר עתידי . . . . . . 92
1.6 . סיכום ומסקנות: להתבגר ולהתמגדר . . . . . . . 91
5. אפילוג: פמיניזמים זה גם בשבילי . . . . . . . 100
6. רשימת מקורות . . . . . . . . . 101
7. נספחים . . . . . . . . . . 111
2.1 . טופס הסכמה להשתתפות במחקר . . . . . . . 111
2.1 . טופס הסכמת ההורים להשתתפות בנם במחקר . . . . . 112
2.3 . מפת הראיון. . . . . . . . . . 111
2.1 . דימויי אבהות . . . . . . . . . 119
2.1 . דימויי גבריות . . . . . . . . . 119
2.6 . תימות ותימות-על . . . . . . . . . 139
V
תקציר
מטרת המחקר היא התחקות אחר התהוות הזהות האבהית טרום אבהות. הזהות האבהית היא התחושה
העצמית של אדם לגבי היותו אב, והתייחסותו ל"אני" שלו בהקשר לאבהות. הנחה מרכזית של מחקר זה
היא, שזהות אבהית קשורה לתפקידי מגדר ולתפיסות מגדריות.
המחקר הנוכחי הוא מחקר פמיניסטי-נרטיבי היוצא מתוך גישה פרשנית פוסט-מודרנית. תיאוריות
פוסט-מודרניות שוללות את הגדרת הזהות כמבנה מונוליטי וטוענות כי הזהות היא ישות דינמית, מורכבת
ומגוונת וכי ישנן אופציות רבות של זהות המתקיימות זו לצד זו בנפשו של אדם. דימוי "האב החדש", הזוכה
למקום מרכזי בעידן הנוכחי, מאפשר טשטוש בין תפקידים, התנהגויות וזהויות, שנתפסו באופן מסורתי
כנשיים או כגבריים.
איסוף הנתונים נערך באמצעות ראיונות נרטיביים עם 19 נערים בגילאי 12-11 מרקע מגוון. ניתוח
הנתונים, שנערך בשישה שלבים, יצא מתוך פרספקטיבה פרשנית הרואה את הנרטיבים האישיים כחלק
מסדר חברתי המתווה יחסי כוח מגדריים. שיטת הניתוח התבססה על המודל של ליבליך, תובל-משיח
וזילבר ) 1010 ( המבחין בין ארבע גישות לניתוח הטקסט הנעות בשני צירים: ניתוח הוליסטי לעומת ניתוח
קטגוריאלי וניתוח תוכן לעומת ניתוח צורה. ניתוח הנתונים כלל ניתוח קטגוריאלי של הנתונים, שמתוכו
אותרו ומוינו תימות ותימות-על, ניתוח הוליסטי ומעוגן בהקשר עבור הנרטיבים האישיים, וניתוח פרשני
אינטגרטיבי של הנתונים, שהתייחס לרמות קונטקסט שונות )מידי, חברתי, תרבותי(. ניתוח הקונטקסטים
.)Zilber, Tuval-Mashiach & Lieblich, 2008( תרם להבנה טובה יותר של הדינמיקה של התהוות זהות
שיטות הניתוח השונות אפשרו התבוננות ופרשנות של הנרטיבים מנקודות מבט מגוונות.
מהממצאים עולה כי בגיל הנעורים ישנה זהות אבהית. זהות זו עוגנה בממדי זמן שונים ובהקשרים
מגוונים. בקרב חלק מהנערים שהשתתפו במחקר, הזהות האבהית עודנה ניצן ראשוני. בקרב נערים אחרים,
מדובר באילן צומח. נמצא כי נערים מדברים וחושבים על אבהותם העתידית. פרט לנער אחד, כל הנערים
הביעו רצון להיות אבות בעתיד. היו נערים שביטאו רצון עז להיות אבות כבר בעתיד הקרוב, והם מדמיינים
וחושבים אודות אבהותם הקרבה, בעוד אחרים חשים כי האבהות רחוקה מהם לעת עתה והיא אינה
מעסיקה אותם בחיי היום-יום. הנערים שהשתתפו במחקר נטו לתאר את אבהותם העתידית במונחים אשר
נהוג לראותם כשייכים לעולם הנשי-אימהי – דאגה, השגחה, חיבור, תקשורת פתוחה ושיתוף. עם זאת, לא
נפקד מקומם של התפקידים המסורתיים בתפקידו של האב – מילוי צרכים חומריים וחינוך. בחלק
מהראיונות עלו תפיסות יחסית מסורתיות על אבהות ואימהות, אך נראה כי בהתהוות הזהות האבהית
VI
שלהם, נערים רבים העניקו לגיטימציה לשילוב בין מרכיבים הנתפסים כנשיים לבין מרכיבים הנתפסים
כגבריים. במהלך חייהם, נערים נחשפו לדמויות גבריות המשמשות עבורם מודלים לחיקוי. המחקר מעלה כי
הזהות האבהית קשורה גם לדמות האם. לאור דמויות גבריות ונשיות, נערים מפתחים את זהותם האבהית,
לעתים על דרך החיוב ולעתים על דרך השלילה. הורים מהווים מודל לתפקידי הורות עבור נערים, אך גם
לחברה בכללותה ולתפיסות חברתיות רחבות הקשורות לגבריות ולמגדר השפעה על התהוות הזהות
האבהית. הזהות האבהית מתהווה באמצעות הפנמת ציפיות חברתיות והזדהות עמן.
לטענתה .)Butler,1990( הממצאים פורשו באמצעות התיאוריה הפמיניסטית-קווירית של באטלר
של באטלר, הזהות המגדרית היא מופע המשוחק באופן יום-יומי באמצעות שפה וקודים חברתיים. מתוך
גישה זו, המחקר טוען כי גם ההורות היא מופע. בדומה למופעי המגדר, מתקיימים גם "מופעי אבהות".
מסקנת המחקר היא כי קיימת אופציה לטשטש את קטגוריות המין, המגדר וההורות ולעשות "צרות של
הורות", היינו לערער את ההבחנות הבינריות וליצור ריבוי של זהויות הוריות. עשיית "צרות של הורות"
תורמת לפירוק המבנה הפטריארכלי של המשפחה. הניסיון להגדיר "הורות", "אבהות" ו"אימהות" בצורה
גמישה, כך שיהלמו את הזהויות של א/נשים, הוא חלק משינוי חברתי ותפיסתי בהבניית התפקידים
ההוריים והתפקידים המגדריים
תוכן עניינים
תקציר
סקירת ספרות
פתיחה:
זהות אבהית
אבהות
הגדרת "אבהות"
אבהות בפרספקטיבה היסטורית
אבהות בפרספקטיבה פסיכו-חברתית
זהות
הגדרת "זהות"
גישות בחקר הזהות
זהות מגדרית
התפתחות הזהות המגדרית
גבריות
פירוק קטגוריות המגדר
סיכום
שיטה
גישת המחקר: מחקר פמיניסטי-נרטיבי
המפגש בין החוקרת למחקר ולמשתתפיו
אוכלוסייה ומדגם
תהליך גיוס משתתפי המחקר
איסוף הנתונים
ניתוח הנתונים
סטנדרטים להערכת איכות המחקר
סוגיות אתיות
ממצאים
שער ראשון: נערים מספרים על אבהותם העתידית
האם נערים חושבים ומדברים על עצמם כאבות בעתיד?
האם נערים רוצים להיות אבות? מתי ומדוע?
שער שני: תפיסות הנערים את האבהות
תפקידי האב הטוב
שער שלישי: זהות אבהית בהקשר בין-אישי
אבות ובנים – היחסים עם האב הביולוגי
דמויות גבריות נוספות
דמות אם
התנסות עם ילדים ופעוטות
שער רביעי: גבריות ותפקידי מגדר כתורמים להתהוות הזהות האבהית
שער חמישי: נערים עושים "צרות של הורות"
מסגרת מושגית
האם אבהות קשורה בגבריות?
סיכום
דיון
התהוות הזהות האבהית לאור תיאוריות העוסקות באבהות
התהוות הזהות האבהית לאור תיאוריות העוסקות בזהות
התהוות הזהות האבהית לאור תיאוריות העוסקות במגדר
יישומים והשלכות
מגבלות המחקר והצעות למחקר עתידי
סיכום ומסקנות: להתבגר ולהתמגדר
אפילוג: פמיניזמים זה גם בשבילי
רשימת מקורות
נספחים
טופס הסכמה להשתתפות במחקר
טופס הסכמת ההורים להשתתפות בנם במחקר
מפת הראיון
דימויי אבהות
דימויי גבריות
תימות ותימות-על
ביבליוגרפיה
סיכום
נספחים
מטרת המחקר היא התחקות אחר התהוות הזהות האבהית טרום אבהות. הזהות האבהית היא התחושה
העצמית של אדם לגבי היותו אב, והתייחסותו ל"אני" שלו בהקשר לאבהות. הנחה מרכזית של מחקר זה
היא, שזהות אבהית קשורה לתפקידי מגדר ולתפיסות מגדריות.
המחקר הנוכחי הוא מחקר פמיניסטי-נרטיבי היוצא מתוך גישה פרשנית פוסט-מודרנית. תיאוריות
פוסט-מודרניות שוללות את הגדרת הזהות כמבנה מונוליטי וטוענות כי הזהות היא ישות דינמית, מורכבת
ומגוונת וכי ישנן אופציות רבות של זהות המתקיימות זו לצד זו בנפשו של אדם. דימוי "האב החדש", הזוכה
למקום מרכזי בעידן הנוכחי, מאפשר טשטוש בין תפקידים, התנהגויות וזהויות, שנתפסו באופן מסורתי
כנשיים או כגבריים. איסוף הנתונים נערך באמצעות ראיונות נרטיביים עם 19 נערים בגילאי 12-11 מרקע מגוון. ניתוח
הנתונים, שנערך בשישה שלבים, יצא מתוך פרספקטיבה פרשנית הרואה את הנרטיבים האישיים כחלק
מסדר חברתי המתווה יחסי כוח מגדריים. שיטת הניתוח התבססה על המודל של ליבליך, תובל-משיח
וזילבר המבחין בין ארבע גישות לניתוח הטקסט הנעות בשני צירים: ניתוח הוליסטי לעומת ניתוח
קטגוריאלי וניתוח תוכן לעומת ניתוח צורה. ניתוח הנתונים כלל ניתוח קטגוריאלי של הנתונים, שמתוכו
אותרו ומוינו תימות ותימות-על, ניתוח הוליסטי ומעוגן בהקשר עבור הנרטיבים האישיים, וניתוח פרשני
אינטגרטיבי של הנתונים, שהתייחס לרמות קונטקסט שונות )מידי, חברתי, תרבותי(. ניתוח הקונטקסטים
.ilber, Tuval-Mashiach & Lieblich תרם להבנה טובה יותר של הדינמיקה של התהוות זהות
שיטות הניתוח השונות אפשרו התבוננות ופרשנות של הנרטיבים מנקודות מבט מגוונות.
מהממצאים עולה כי בגיל הנעורים ישנה זהות אבהית. זהות זו עוגנה בממדי זמן שונים ובהקשרים
מגוונים. בקרב חלק מהנערים שהשתתפו במחקר, הזהות האבהית עודנה ניצן ראשוני. בקרב נערים אחרים,
מדובר באילן צומח. נמצא כי נערים מדברים וחושבים על אבהותם העתידית. פרט לנער אחד, כל הנערים
הביעו רצון להיות אבות בעתיד. היו נערים שביטאו רצון עז להיות אבות כבר בעתיד הקרוב, והם מדמיינים
וחושבים אודות אבהותם הקרבה, בעוד אחרים חשים כי האבהות רחוקה מהם לעת עתה והיא אינה
מעסיקה אותם בחיי היום-יום. הנערים שהשתתפו במחקר נטו לתאר את אבהותם העתידית במונחים אשר
נהוג לראותם כשייכים לעולם הנשי-אימהי – דאגה, השגחה, חיבור, תקשורת פתוחה ושיתוף. עם זאת, לא
נפקד מקומם של התפקידים המסורתיים בתפקידו של האב – מילוי צרכים חומריים וחינוך. בחלק
מהראיונות עלו תפיסות יחסית מסורתיות על אבהות ואימהות, אך נראה כי בהתהוות הזהות האבהית
שלהם, נערים רבים העניקו לגיטימציה לשילוב בין מרכיבים הנתפסים כנשיים לבין מרכיבים הנתפסים
כגבריים. במהלך חייהם, נערים נחשפו לדמויות גבריות המשמשות עבורם מודלים לחיקוי. המחקר מעלה כי
הזהות האבהית קשורה גם לדמות האם. לאור דמויות גבריות ונשיות, נערים מפתחים את זהותם האבהית,
לעתים על דרך החיוב ולעתים על דרך השלילה. הורים מהווים מודל לתפקידי הורות עבור נערים, אך גם
לחברה בכללותה ולתפיסות חברתיות רחבות הקשורות לגבריות ולמגדר השפעה על התהוות הזהות
האבהית. הזהות האבהית מתהווה באמצעות הפנמת ציפיות חברתיות והזדהות עמן.
הממצאים פורשו באמצעות התיאוריה הפמיניסטית-קווירית של באטלר
של באטלר, הזהות המגדרית היא מופע המשוחק באופן יום-יומי באמצעות שפה וקודים חברתיים. מתוך
גישה זו, המחקר טוען כי גם ההורות היא מופע. בדומה למופעי המגדר, מתקיימים גם "מופעי אבהות".
מסקנת המחקר היא כי קיימת אופציה לטשטש את קטגוריות המין, המגדר וההורות ולעשות "צרות של
הורות", היינו לערער את ההבחנות הבינריות וליצור ריבוי של זהויות הוריות. עשיית "צרות של הורות"
תורמת לפירוק המבנה הפטריארכלי של המשפחה. הניסיון להגדיר "הורות", "אבהות" ו"אימהות" בצורה
גמישה, כך שיהלמו את הזהויות של א/נשים, הוא חלק משינוי חברתי ותפיסתי בהבניית התפקידים
ההוריים והתפקידים המגדריים.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-50 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
שקדי, אשר. מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני – תאוריה ויישום. תל אביב: רמות, אוניברסיטת תל אביב.
ששון-לוי, אורנה. זהויות במדים: גבריות ונשיות בצבא הישראלי. ירושלים, תל אביב: הוצאת
ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית; הקיבוץ המאוחד.
Adams, Gerald, R., & Marshall, Sheila, K. A developmental social psychology of
identity: Understanding the person-in-context. Journal of Adolescence, 19, 429-442.
Angen, Maureen, Jane. Evaluating interpretive inquiry: Reviewing the validity debate
and opening the dialogue. Qualitative Health Research, 10, 378-395.
Arendell, Terry. Reflections on the researcher-researched relationship: A woman
interviewing men. Qualitative Sociology, 20, 341-368.
מאגר עבודות אקדמיות 
(לא דיינרס) 
