עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית לשון הרע - האשמה בהומוסקסואליות כבסיס לתביעות דיבה (9787)


‏290.00 ₪

 56 עמודים.

עבודה אקדמית לשון הרע - האשמה בהומוסקסואליות כבסיס לתביעות דיבה

העבודה האקדמית הוגשה פעם אחת בלבד בשנת הלימודים הקודמת בבאוניברסיטה העברית בירושלים, אצל ד"ר תמר גדרון.

היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

 

תוכן עניינים

1. פרק א- מבוא 3

1.1 הקדמה 3
1.1.1 מוקדי הדיון 3
1.1 הגדרות והיסטוריה 4
1.1.1 הגדרות לשון הרע 4
1.1.1 בין היסטוריה לסוציולוגיה- קווים לדמותו של המאבק הגאה להכרה ושוויון 6
1.1.1.1 שלב ראשון, הפחד ממיניות, תפיסת ההומוסקסואל וחוסר הסבלנות 7
1.1.1.1 חדירת הגישה בישראל 8
1.1.1.3 גישת הסובלנות 11
1.1.1.3.1 פרשת דניאלוביץ- סבלנות מול נאורות 11
1. פרק ב'- הצדקות לשינוי הקלון החברתי בנוגע להומוסקסואלים 83
1.1 הבעייתיות בהתערבות בדעת הבריות 13
1.1 טיעונים בעד התערבות באוטונומיה החשיבתית של האדם 14
3. פרק ג'- ניתוח גישות בפסקי דין וביקורת 86
3.1 דרישת האמת ושיוך לקבוצה כעלבון 16
3.1 גישת ה"אין ברירה" ועקרון פיוס המנוצחים 11
3.3 חוסר הומור ועדינות יתר 13
3.4 פגיעה בפרטיות ביחס ללשון הרע 12
4. פרק ד'- משפט משווה 12
4.1 ייחוס הומוסקסואליות בתביעות לשון הרע בארה"ב 17
4.1.1 סקירה זרירה מאד של המאבק לשוויון והכרה של הקהילה הגאה בארה"ב 18
4.1.1 ההגדרה האמריקאית ללשון הרע בארה"ב 19
4.1.3 לשון הרע בתביעות בשל ייחוס הומוסקסואליות בארה"ב 31
בארה"ב 31 per se 4.1.3.1 התחלת שנוי כלל ה
4.1 מקרי בוחן במדינות ארה"ב 31
4.1.1 ניו יורק 31
4.1.1 ארקנסו 34
4.3 פרטיות בארה"ב 32
2. פרק ה'- מבט לעתיד 32
2.1 מאבק לשם טוב בקרב שומרי מצוות 38
2.1 מחשבות על שחורים ולבנים, הומוסקסואלים והטרוסקסואלים וארה"ב וישראל 43
2.3 איסור הטרדה מינית- פתרון אפשרי בעתיד 44
6. אחרית דבר 42
7. רשימת מקורות 49
יחוס הומוסקסואליות כבסיס לתביעות לשון הרע
3
8. פרק א': מבוא
8.8 . הקדמה
"החיים והמוות ביד הלשון", 1 כתב שלמה המלך, מי שכונה החכם מכל אדם, ואכן, לא לשווא נאמרו
דבריו. הלשון והדיבור יכולים להפוך תפיסות עולם ומחשבות, לטוב ולרע. חוק איסור לשון הרע 2
עוסק בפחד מהיכולות השליליות של הלשון, הוא מגן מפני "המוות" עליו דיבר שלמה המלך. אותו
מוות בעניינו יכול להתבטא בדרכים רבות- בין אם מוות חברתי ובין אם מוות ממש כפי שראינו שארע
בבר נוער בארץ, או במקרה מתיו שפרד ולארי קינג בארה"ב. רבות נכתב על הקשרים בין משפט
לתרבות, והשפעתם זה על זה. 3 המשפט הוא אחד המרכיבים של מכלול התרבות. המשפט מבטא
אותה, משפיע על עיצובה ומושפע ממנה, כפי שאמר השופט אגרנט: "את המשפט של עם יש ללמוד
באספקלריה של מערכת החיים הלאומיים שלו". 4 חוק איסור לשון הרע מבטא רעיונות אלו באמצעות
הסתכלות חברתית על אופן התייחסות הציבור למילים מסוימות ולביטויים מסוימים. הבעייתיות
מתעוררת כאשר מדובר על ביטוי שנוי במחלוקת, שלא ניתן לתייג אותו כלשון הרע בוודאות. בעבודה
זו אעסוק בייחוס הומוסקסואליות בחברה הישראלית כבסיס לתביעות לשון הרע. אין ספק כי
ברפרטואר הקללות הישראלי )ואף העולמי( השתחלה לה גם המילה "הומו", אך הספק נוצר כאשר
אנחנו שמים תיוג משפטי של עלבון על המילה הומוסקסואל. בית המשפט הישראלי הכיר במילה
"הומו" )על שלל צורות ביטויה( כביטוי ללשון הרע. קביעה זו שימרה את מעמדה של הקהילה
הלהט"בית )ראשי תיבות של הומואים, לסביות, טראנסג'נדרים וביסקסואלים( ביחס נמוך לזה של
ההטרוסקסואל. נקודת פתיחה זו מעלה שאלות מוסריות רבות- ראשית, האם תיוג אדם
כהומוסקסואל מהווה לשון הרע? ושנית, מה המשמעות החברתית והמשפטית של קבילה זו?
8.8.8 . מוקד הדיון
קביעת בתי המשפט במהלך השנים כי ייחוס הומוסקסואליות מהווה לשון הרע היא אמנם קביעה
משפטית, אך בעיקרה היא קביעה חברתית. בכדי להבין קביעה זו עלינו להבין תחילה את ההיסטוריה
החברתית והמשפטית של מאבק הקהילה הלהט"בית לשוויון זכויות, כמו גם את אופי חוק איסור
לשון הרע. רק לאחר מכן נוכל לחבר שני מרכיבים אלו יחדיו, ולבחון את הקושי בייחוס
הומוסקסואליות לאדם שאליו מיוחסין הדברים ואת הקושי המוסרי בקביעה כי ייחוס
הומוסקסואליות נחשב ללשון הרע. יש לציין כי העבודה לא תעסוק בבחינת חופש הביטוי משום
שלטעמי ביטויים המבטאים עוינות כלפי הקהילה הגאה אינם מכבדים כלל את השיח, ולא כאן

תוכן עניינים

1. פרק א- מבוא 3

1.1 הקדמה 3

1.1.1 מוקדי הדיון 3

1.1 הגדרות והיסטוריה 4

1.1.1 הגדרות לשון הרע 4

1.1.1 בין היסטוריה לסוציולוגיה- קווים לדמותו של המאבק הגאה להכרה ושוויון 6

1.1.1.1 שלב ראשון, הפחד ממיניות, תפיסת ההומוסקסואל וחוסר הסבלנות 7

1.1.1.1 חדירת הגישה בישראל 8

1.1.1.3 גישת הסובלנות 11

1.1.1.3.1 פרשת דניאלוביץ- סבלנות מול נאורות 11

1. פרק ב'- הצדקות לשינוי הקלון החברתי בנוגע להומוסקסואלים 83

1.1 הבעייתיות בהתערבות בדעת הבריות 13

1.1 טיעונים בעד התערבות באוטונומיה החשיבתית של האדם 14

3. פרק ג'- ניתוח גישות בפסקי דין וביקורת 86

3.1 דרישת האמת ושיוך לקבוצה כעלבון 16

3.1 גישת ה"אין ברירה" ועקרון פיוס המנוצחים 11

3.3 חוסר הומור ועדינות יתר 13

3.4 פגיעה בפרטיות ביחס ללשון הרע 12

4. פרק ד'- משפט משווה 12

4.1 ייחוס הומוסקסואליות בתביעות לשון הרע בארה"ב 17

4.1.1 סקירה זרירה מאד של המאבק לשוויון והכרה של הקהילה הגאה בארה"ב 18

4.1.1 ההגדרה האמריקאית ללשון הרע בארה"ב 19

4.1.3 לשון הרע בתביעות בשל ייחוס הומוסקסואליות בארה"ב 31

בארה"ב 31 per se 4.1.3.1 התחלת שנוי כלל ה

4.1 מקרי בוחן במדינות ארה"ב 31

4.1.1 ניו יורק 31

4.1.1 ארקנסו 34

4.3 פרטיות בארה"ב 32

2. פרק ה'- מבט לעתיד 32

2.1 מאבק לשם טוב בקרב שומרי מצוות 38

2.1 מחשבות על שחורים ולבנים, הומוסקסואלים והטרוסקסואלים וארה"ב וישראל 43

2.3 איסור הטרדה מינית- פתרון אפשרי בעתיד 44

6. אחרית דבר 42

7. רשימת מקורות 49

 

 

יחוס הומוסקסואליות כבסיס לתביעות לשון הרע

 

"החיים והמוות ביד הלשון", 1 כתב שלמה המלך, מי שכונה החכם מכל אדם, ואכן, לא לשווא נאמרו

דבריו. הלשון והדיבור יכולים להפוך תפיסות עולם ומחשבות, לטוב ולרע. חוק איסור לשון הרע 2

עוסק בפחד מהיכולות השליליות של הלשון, הוא מגן מפני "המוות" עליו דיבר שלמה המלך. אותו

מוות בעניינו יכול להתבטא בדרכים רבות- בין אם מוות חברתי ובין אם מוות ממש כפי שראינו שארע

בבר נוער בארץ, או במקרה מתיו שפרד ולארי קינג בארה"ב. רבות נכתב על הקשרים בין משפט

לתרבות, והשפעתם זה על זה. 3 המשפט הוא אחד המרכיבים של מכלול התרבות. המשפט מבטא

אותה, משפיע על עיצובה ומושפע ממנה, כפי שאמר השופט אגרנט: "את המשפט של עם יש ללמוד

באספקלריה של מערכת החיים הלאומיים שלו". 4 חוק איסור לשון הרע מבטא רעיונות אלו באמצעות

הסתכלות חברתית על אופן התייחסות הציבור למילים מסוימות ולביטויים מסוימים. הבעייתיות

מתעוררת כאשר מדובר על ביטוי שנוי במחלוקת, שלא ניתן לתייג אותו כלשון הרע בוודאות. בעבודה

זו אעסוק בייחוס הומוסקסואליות בחברה הישראלית כבסיס לתביעות לשון הרע. אין ספק כי

ברפרטואר הקללות הישראלי )ואף העולמי( השתחלה לה גם המילה "הומו", אך הספק נוצר כאשר

אנחנו שמים תיוג משפטי של עלבון על המילה הומוסקסואל. בית המשפט הישראלי הכיר במילה

"הומו" )על שלל צורות ביטויה( כביטוי ללשון הרע. קביעה זו שימרה את מעמדה של הקהילה

הלהט"בית )ראשי תיבות של הומואים, לסביות, טראנסג'נדרים וביסקסואלים( ביחס נמוך לזה של

ההטרוסקסואל. נקודת פתיחה זו מעלה שאלות מוסריות רבות- ראשית, האם תיוג אדם

כהומוסקסואל מהווה לשון הרע? ושנית, מה המשמעות החברתית והמשפטית של קבילה זו?

 

קביעת בתי המשפט במהלך השנים כי ייחוס הומוסקסואליות מהווה לשון הרע היא אמנם קביעה

משפטית, אך בעיקרה היא קביעה חברתית. בכדי להבין קביעה זו עלינו להבין תחילה את ההיסטוריה

החברתית והמשפטית של מאבק הקהילה הלהט"בית לשוויון זכויות, כמו גם את אופי חוק איסור

לשון הרע. רק לאחר מכן נוכל לחבר שני מרכיבים אלו יחדיו, ולבחון את הקושי בייחוס

הומוסקסואליות לאדם שאליו מיוחסין הדברים ואת הקושי המוסרי בקביעה כי ייחוס

הומוסקסואליות נחשב ללשון הרע. 

 

 

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אהרון ברק, שיטת המשפט בישראל מסורתה ותרבותה, שער א': שיטת המשפט בישראל,

מבחר כתבים

חלאד גנאים, מרדכי קרמניצר, בועז שנור, לשון הרע- הדין המצוי והרצוי, המכון הישראלי

לדמוקרטיה

מנחם מאוטנר, משפט ותרבות בישראל בפתח המאה העשרים ואחת


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)