‏270.00 ₪

תוכן עניינים
מבוא. 
בית א - שאלות. 
בית ב' 
בית ג' 
בית ד' 
מטאפורות. 
דימויים. 
אוקסימורון 
שימוש רב בחושים. 
פרשנות נוספת. 
יצוגי השיר בתרבות    ‎
סיכום. 
מקורות ביבליוגרפיה. 
 
עבודה זו תעסוק בפרשנות לשיר של לאה גולדברג "את תלכי בשדה" (האמנם).
השיר "האומנם עוד יבואו ימים" נכתב בשנת 1943, והיה בו משום תגובה לנוראות מלחמת העולם השנייה, עם היוודע גודל זוועות השואה בארץ ישראל. אין אסמכתא מדוייקת על מה נכתב השיר. אין ספק שהוא קשור למאורעות השואה שנתרגשו על העם היבודי והדיהן הגיעו לישוב בארץ וללאה גולדברג עצמה.
 
אחת הפרשנויות היא שהשיר נכתב על רוז'קה קורצ'אק אשר נשלחה מטעם קבוצת הפרטיזנים של אבא קובנר לעורר את הישוב העברי ולגייסו לעזרת הקהילות באירופה (לפי פרופ' חנה יבלונקה). השיר עורר הדים רבים בציבור, נוכח ייסורי המצפון, המושתקים בו, של מי שנותרו בחיים.
 
לאה גולדברג ביקשה לבטא את זכות החיים הבסיסית של אלה שהמזל שפר עליהם והם לא היו בין קורבנות התופת שהשתוללה באירופה. תיאורי הטבע המרובים בשיר ממחישים את ההנאה התמימה כמפלט מתלאות הקיום. בטבע ניתן למצוא מרגוע וחושניות ובחסותו אפשר גם להשלים עם הבדידות שאין מנוס ממנה.
 
השיר כולו כתוב כפנייה אל מישהי נוספת, כמו בשיחה או במכתב, בלשון עתיד, אך למרות הפנייה אל גוף נוסף, יש להבין שהדוברת, ככל הנראה, פונה אל עצמה.

השיר התפרסם כאשר ברקע הידיעות על התקדמות כוחות צבא גרמניה הנאצית בחזיתות באירופה ובצפון אפריקה, והמערכות הכבדות שניהלו כנגדה בעלות הברית, בעיצומה של שנת 1942. ואם כך, אפשר שניתן בשיר ביטוי לתחושת היישוב לנוכח הידיעות הקשות הראשונות שהגיעו על היקף השואה באירופה. כחלק מתגובת היישוב לשואה, הוחלט להוציא לאור קובץ ספרותי אשר ינחם ויעודד את המתגייסים לצבא הבריטי הלוחם בנאצים. הקובץ נקרא בסער, על שם התקופה הסוערת, והוקדש בתת-כותרו "לחייל ולחיילת העברים מאת סופרי ארץ-ישראל". בכל הופעותיו בכתבי לאה גולדברג ובשני המאספים, השיר נטול כותרת, אך ההתייחסות אליו (כשיר מולחן) היא על פי המילה הראשונה (או המילים הראשונות) בכותרתו. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שרה בן-ראובן, כעץ באפלת היער, על אהבותיה של לאה גולדברג, הוצאת שוקן

זיוה שמיר, לשיר בשפת הכוכבים: על יצירת לאה גולדברג, תל אביב: ספרא