‏290.00 ₪

העבודה האקדמאית הוגשה פעם אחת בלבד בשנת הלימודים הקודמת באונ' העברית, אצל פרופ' מנשה.

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

תוכן העניינים

א. מבוא 

ב. מושגי יסוד 

(א)         מיסוי נפרד - ״מודל ההפרדה״ 

(ב)         מסוי מאוחד - ״מודל האיחוד״ 

(ג)          מיסוי מעורב - ״איחוד והפרדה״

פס"ד ורד פרי, קלס

נקודת זיכוי לאישה תיקון 2014 

ג.  מה עניין שמיטה להר סיני? 

(1)      שיקולים תוך מיסויים 

(2)      שיקולים חוץ מיסויים 

(א)         יעילות כלכלית ונייטרליות של מערכת המס 

(ב)         השפעות חלוקתיות בתוך אותו מישור התייחסות 

(ג)          השפעות פוליטיות וחברתיות 

ד. מודלים - איך זה קורה? 

(א)          ישראל 

(ב)          משפט משווה 

ה. ניתוח נורמטיבי - הדין הראוי

(1)      שיקולים תוך-מיסויים

(2)      שיקולים חוץ-מיסויים

(3)      תרומתה של התאוריה הקווירית

(4)      מסקנות

ו.  סיכום

ז.  בבליוגרפיה

הצדק האנכי והאופקי - אם ליחידים אחרים או שמא לזוגות אחרים. ראינו גם את ההשלכות החוץ-מיסוייות של הכרעה בשאלת אופן המיסוי של בני הזוג. לאחר שסקרתי את המצב בארץ ובמדינות נבחרות בעולם וראיתי שאף מדינה לא הצליחה למצוא את נוסחת הקסם לפתרון הבעיות שעולות בעקבות כניסת הנישום לזוגיות. בשל כך, ובשל העובדה שלא נוכל למנוע אנשים מלהיכנס לזוגיות על מנת לפתור את הבעייה, נדרשתי לשיקולים הנורמטיביים בשנית, על מנת לראות אם ניתן להפיק מתוכם קווים כלליים לקביעת המס הנורמטיבי. ראיתי כי השיקולים התוך מיסויים אינם מובילים אותנו לכל מסקנה חותכת, ובהיעדר כזו ובהתקיים צורך להכריע, נדרשתי גם לשיקולים החוץ מיסויים שהובילו אותי, גם אם לא באופן גורף, לתמיכה במודל מיסוי נפרד לבני זוג.

מכאן פניתי לבחינה מחודשת של עצם השאלה - האם ראוי כלל לשאול את שאלת מיסוי בני הזוג? הצבעתי על כך שלמרות שקיימים שיקולים משיקולים שונים למסות את בני הזוג אחרת מאשר את היחידים (כפי שפורטו בהרחבה במסגרת החלק הנורמטיבי התיאורטי של ה עבודה), ייתכן שאלו אינם משמעותיים מספיק כדי להצדיק את היחס השונה לבני זוג במסגרת דיני מס ההכנסה. העליתי את ההשערה שאנו בוחרים לדבוק בשאלת מיסוי בני הזוג, ולא בשאלות אחרות בעלות השפעה לא פחותה על המס הנורמטיבי ובעלות בעיות קונספטואליות לא קטנות יותר, בשל העובדה שאנו פועלים בתוך שיח חברתי הגמוני, הרואה בזוגיות מוסד חשוב, בשל העובדה שהוא נותן לו חשיבות מסיבותיו הוא, אך לא בהכרח עם קשר אמיץ ואובייקטיבי להשלכות הזוגיות על המציאות. מתוך פקפוק זה התחזקתי במסקנתי כי מודל ההפרדה, היחיד אשר אינו מייחס לעצם ההימצאות בזוגיות חשיבות, עשוי להיות המודל המתאים ביותר. בשולי הדברים גם הצעתי מודל אחר, המתחשב בהטיות הקיימות בחברתנו, בהתחשב בכך שלמרות שהחשיבות של הזוגיות איננה אינהרנטית, כיום בחברתנו ברור כי חשיבות כזו אכן מוקנית לזוגיות. את הבירור אודות פרטי הדין הנורמטיבי הראוי ניתן להותיר למחקר נוסף שייערך בעתיד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

צילי דגן, "הוצאות טיפול בילדים - בעקבות תיקון מס' 170 לפקודת מס הכנסה", מחקרי משפט כה 

אסף לחובסקי ״קטגוריות של מין ומעמד בדיני מס ההכנסה״ עיוני משפט כד 

Stanley Surrey, Pathways to Tax Reform - The Concept of Tax Expenditures (Cambridge);

Stanley Surrey and Paul McDaniel, Tax Expenditures (Cambridge, 

 Yoseph Edrey and Howard Abrams, "Equitable Implementation of Tax Expenditures", 9 Va.Tax Rev.