‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא 

מהי משפחה 

התקדמות והתפתחות בפסקי דין וחוקים 

האם המיניות ההומו-לסבית היא דבר כל כך מאיים?

אלטרנטיבות הקיימות בעולם ובארץ 

סיכום 

ביבליוגרפיה 

אוכלוסיית העולם מונה כיום מעל ל 6.6- מיליארד בני אדם. צורת החיים בה מתנהלים בני

האדם בעולם, תלויה בתרבותם ובדתם, כמו גם במדינה בה הם חיים.

במסמך זה נדון בסוגיית האפשרות לקיים משפחה הומו-לסבית במדינת ישראל, סוגיה

בעייתית וטעונה במיוחד היות והמדינה הוגדרה כיהודית-דמוקרטית.

בטרם ננסה להבין מהי משפחה, מה חסר עדיין בהכרה במשפחה חד מינית בישראל ומדוע,

נבקש לבחון את הקבלה וההכרה במשפחות חד מיניות בישראל. ההכרה המוסדית במדינת

ישראל במשפחות חד מיניות כרוכה ותלויה בקבלה הציבורית למהלך שכזה. הכרה מוסדית

תתקשה להתקיים ללא הקבלה מהציבור, לכן אין ספק כי במדינת ישראל, אשר נמצאת בדיון

עצמי מתמיד בינה לבין עצמה בחיבור שבין הדמוקרטיה ליהדות, קבלת מוסד המשפחה החד

מינית, מהווה אתגר לא פשוט.

חוק שיפוט בתי הדין הרבניים קבע כי "עינייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל אזרחי

המדינה או תושביה יהיו בשיפוטם הייחודי של בתי דין רבניים" ובסעיף 0 כי "נישואים וגירושין של

יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה") חוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(, התשי"ג -

0653)

בפועל החוק קובע כי המשפחה )היהודית( המוכרת בעיני מוסדות המדינה היא אך ורק

משפחה הטרוסקסואלית כששני בני הזוג הם יהודים ונישואיהם תקפים בפני הרבנות. יחד

עם זאת, מדינת ישראל גם מכירה בטקסי נישואים אזרחיים אשר נערכו מחוץ לגבולות מדינת

ישראל. אולם, משפחות חד מיניות לא נכללות בקטגוריה זו.

תחילה יש לשאול את השאלות הבאות: מדוע מבקשים חברי הקהילה ההומו-לסבית הכרה

ציבורית ומוסדית כמשפחה? מדוע כל כך חשוב להם להיות שווים בין שווים עם הדגש להכיר

בשונותם ולקבלה באותה מידה? האם קבלת משפחה חד מיניות כנורמטיבית, לא תגרע מן

הייחוד שמבקשת הקהילה לשייך לעצמה? שהרי אם אין שום שוני, מדוע כל כך חשוב לקיים

מצעד גאווה ולצעוק בקולי קולות, אנחנו כאן! ? מדוע נלחמים להקים מרכזי פעילות לנוער,

סטודנטים ומבוגרים מהקהילה כדי שאלו ירגישו שיש להם בית?

על מנת לענות על השאלות הללו, נבחן ראשית את מוסד המשפחה ומה עושה אותה לכה

אטרקטיבית עבור הקהילה שרוצה לקבל אותה על עצמה.

בחברה הישראלית כיום, מכירים באדם כחלק מפאזל משפחתי שלם. כל אדם נושא את

שיוכו המשפחתי בצרוף לשמו הפרטי. דהיינו, שיוכו של אדם למשפחה מסויימת נקבע על פי

הוריו. בחברה הישראלית היהודית, המשפחה מהווה מוסד חברתי ומסורתי חשוב.

המשפחה היהודית היא עוגן לערכים, מסורת, מחויבות ושייכות. כאמור, "כבד את אביך ואת

אמך, למען יאריכון ימיך על האדמה אשר ה' א-להיך נותן לך " )שמות כ' 11 (. זהו הדיבר החמישי,

אשר לפניו נידון עלינו להעריך את אלוהים ורק לאחר מכן מובאות הדיברות המתייחסות

לערכים שבין האדם לחברו )לא תרצח, לא תגנוב וכו'.

מדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה, היא פטרונה עליהם, היא קובעת את החוקים והיא

האחראית למתן הזכויות וקביעת החובות. ההתלבטויות והעימותים בנושאים מהותיים

כתכנים מוסריים או חברתיים, שלא תמיד הולכים זה לצד זה, החלו עוד עם ההכרזה

ההיסטורית של דוד בן גוריון על מדינת ישראל כמדינה "יהודית דמוקרטית".

כל אזרחי ישראל מחוייבים לחוק ומשלמים מיסים למדינה אשר בתמורה אמורה קודם כל

להכיר בהם. היום, כחלק מהפסיפס האנושי הישראלי, חיות במדינת ישראל משפחות רבות

של זוגות חד מיניים, שעבורם תחושת השוויון והביטחון לזכויות בסיסיות, חסרה.

האם אנו יכולים להגדיר את מדינת ישראל כמדינת "כל אזרחיה" בזמן שנותנים לפרשנות חד

צדדית וצרת אופקים להניף דגל כנגד משפחות חד מיניות? אזרחי המדינה החד מיניים, אשר

מילאו את חובתם האזרחיות ושירתו בצבא כשווים, במציאות הליבראלית של ישראל "מודל

0202 " אינם מרגישים כי המדינה מכירה בהם ומחויבת כלפיהם וחבל שכך. אולי מכאן נובע

הצורך להשתייך לקהילה במקום להיטמע בין שווים, לצעוד ולהגיד "אנחנו כאן" קיימים,

למרות הכל... הצורך הבסיסי של אדם בהשתייכות והכרה, אינו נעלם עם העדפה מינית זו

או אחרת. הקהילה ההומו-לסבית זקוקה להתאגדות פנימית חזקה כדי שתוכל לתת מענה

לכל פרט המבקש לחיות באושר ובזכות.

במציאות היום יומית של שנת 0202 , זוגות-זוגות אינם עולים על תיבת נוח, אלא מתדפקים

בפני דלתות בתי המשפט בכדי שזה יכיר בהורותם, בזוגיותם, בזכותם הלגיטימית להקים

משפחה. ארגון משפחה חדשה ובראשו עו"ד אירית רוזנבלום טוען כי "לכל אדם הזכות להקים

משפחה בישראל לכל משפחה בישראל זכויות שוות בפני החוק !" )מתוך אתר האינטרנט משפחה

חדשה( ובכך הם מקבלים את תמיכתינו. אנחנו מאמצים את דרכם כמו גם את המלצתן של

בנות הזוג אלוני שפנו דרך עו"ד ויקטוריה גלפנד בבקשה "לפעול לאלתר לשם תיקון האפליה כלפי

מגזר שלם בישראל".

מצב שבו חברי הקהילה אינם זוכים לתמיכה רחבה מכלל אזרחי המדינה, מצב שבו קול

המתנגדים )הדתיים והחילוניים כאחד( גובה מחיר דמים קשה - כדוגמת הפיגוע בבר נוער

ודקירת צועד במצעד הגאווה בירושלים, מצב שבו חלק מנבחרי העם משתלחים במגזר שלם,

מצב שבו טרם קם מנהיג שירים את הכפפה בכדי לשנות סדרי מדינה - מצב מצער זה, דורש

תיקון ויפה שעה אחת קודם.

אם קובעי החוק והמדיניות ירימו ראשם מעט, תצטייר בפניהם תמונה עגומה ומעוותת.

הנוחות הבלתי נסבלת של שמירה על הסטאטוס קוו ועל ה"שקט התעשייתי" עם פרשניי

תורה )השייכת לכולנו( מתבטאת, בסופו של יום, כפגיעה חמורה בזכויותיהם של אזרחים

-24 -

רבים שומרי חוק, התורמים בתחומים שונים ומגוונים ומייצגים בכבוד את "תפארת מדינת

ישראל".

אין ברצוננו לשנות סדרי עולם, אך אנו בהחלט מבקשים לצעוד צעד קדימה לקראת שיוון

זכויות מלא. ארצות דמוקרטיות רבות כבר צועדות לקראת הכרה ושמות בפניהם כמטרה

מועדפת לתת דגש להכרת כל פלחי האוכלוסייה כשווים בין שווים )ובכך חוסכות לעצמן

משאבים כספיים רבים כגון אבטחת אירועים / מתן זכויות לאמהות חד הוריות – למרות

שאינן כאלו / חסכון בזמן בתי משפט על דרישת זכות הורות לגיטימית ועוד(.

דרישות אלו לא יתקיימו ביום אחד.

אנו מאמינים שאת תהליך קבלת המשפחה ההומו לסבית צריך להתחיל בחינוך. חיוב מערכת

החינוך להכניס לתכניה את הקבלה במשפחות חד מיניות, תתרום עד מאד להכרה בהם,

שכן, כפי שציינו בתחילת מסמך זה, אנו מאמינים כי הקבלה הציבורית וההכרה המוסדית

קשורים זה בזו.

מי ייתן והמדינה תשכיל להכיר בנישואי חוזה )מסמך משפטי שעליו חתומים שני בני הזוג

המצהירים על מחויבותם ההדדית – בדיוק כפי שחתומים על כתובה( ו/או בנישואים אזרחיים

כאופציה אלטרנטיבית לנישואים דתיים בין זוגות שאינם "כשרים" מבחינה דתית ואלה יוכרו

כמשפחה בעלת זכויות מלאות ויהיה שווים בין אזרחי המדינה.

כדי שנוכל להתחיל בהליך הכרתי של מוסדות המדינה, יש לערוך צעד תודעתי התחלתי

במתן לגיטימציה נורמטיבית למשפחות חד מיניות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Civil Partnership Act

Halpern v. Canada (Attorney General),  CanLII 42749

(ON S.C.D.C.)

 Barbeau v. British Columbia, 2003 BCCA 406 (CanLII

אברהם.א, אפטר.א "ייבוא לישראל של הפוטנציאל הבינלאומי להכרה שיפוטית-

ציבורית בתוקף נישואים חד מיניים – מדע בדיוני?", הארת דין,

אברהמי.א, בני קיבוץ- רוצים קיבוץ? מסתגלים למציאות או מבטאים שינוי תרבותי, יד טבנקין, מחקרי, רעיוני ותיעודי של התק"ם