‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי יחסי גרמניה ישראל ?

תוכן עניינים

מבוא. 4

מעמדן הבינ"ל של גרמניה ושל ישראל עם פתיחת המו"מ על השילומים. 6

רקע יחסי ישראל גרמניה לפני ההסכם. 8

ישראל כמקבלת ההסכם ולא כנושאת ונותנת.. 8

פתיחת המשא ומתן 8

גיבוש ההסכם.. 9

ההפגנה בישראל נגד ההסכם. 10

מה הגורמים לחתימת ההסכם. 11

טיעוני התומכים בהסכמה לקבל השילומים.. 11

טיעוני המתנגדים.. 13

המטבע הזר שייכנס למדינה. 14

מעורבות מעצמות הכיבוש ומדינות ערב בנושא השילומים.. 17

המשטר הכלכלי. 21

יחסי ישראל גרמניה אחרי הסכם השילומים עד ימינו 22

כינון יחסים דיפלומטיים.. 22

ישראלים בגרמניה. 25

מחאת המילקי. 26

סיכום. 26

ביבליוגרפיה. 29

גרמניה מהווה יעד להגירה של ישראלים בעיקר צעירים לברלין, במידה רבה בשל איכות החיים הגבוהה במדינה, וכן בשל התהוותה של העיר ברלין כבירת אירופה. וכן התעצמות תעשיית הייטק המפותחת שם המהווה הזדמנות ליזמים לפתח את עסקיהם. [1]

יחסי גרמניה-ישראל הם יחסים יוצאי דופן וטעונים, המבוססים על אמונה משותפת, ערכים מערביים ושילוב של נקודות מבט היסטוריות. גורם מעצב המשפיע על יחסים אלה הוא תפקידה של גרמניה הנאצית ברצח העם היהודי בשואה.

מדינת ישראל, שהוקמה שלוש שנים לאחר תום מלחמת העולם השנייה, נעה בין שאיפה שברגש להחרמת גרמניה לבין רצון לקיים קשר עם גרמניה על מנת לשפר את סיכויי ההישרדות וגם מתוך אמונה בכך שלאחר נפילת הנאצים קמה במערב גרמניה מדינה דמוקרטית. בדרכון שהוציאה ישראל בשנותיה הראשונות היה כתוב כי הוא תקף לכל מדינות העולם פרט לגרמניה, אם כי מי שהיה מעוניין היה יכול לבקש מהשלטונות למחוק הגבלה זו.

בתחילת שנות ה-50, החל המשא ומתן בין ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון, היושב ראש של ועידת התביעות היהודיות נחום גולדמן, וקאנצלר מערב גרמניה קונרד אדנאואר. בגלל הרגישות של קבלת השילומים, הייתה ביקורת קשה כנגד המשא-ומתן מצד מנהיגים ישראלים כמנחם בגין שקרא למרד ודב שילנסקי שניסה להטמין מטען חבלה במשרד החוץ הישראלי, והתקיימו נגדו הפגנות סוערות. בהפגנות אלה הופיעו, לראשונה אחרי השואה, גם יהודים עם טלאי צהוב. כמו כן התקיימו ויכוחים רבים בכנסת. למרות המחאה, נחתם הסכם השילומים בספטמבר 1952. לאחר חתימת ההסכם שלחה מדינת ישראל משלחת מיוחדת לפיקוח על ביצועו. ראש המשלחת, שישבה בקלן, היה דוקטור פליקס שנער[2].

הסכם השילומים עם גרמניה היה אחד מההסכמים הקשים ביותר אותם קיבלה ממשלת ישראל.

בעבודה זו ניסינו לבדוק האם המדיניות המתקבלת מושפעת מניגודי אינטרסים. הנחנו כי עצם קיומם של ניגודי אינטרסים משפיע באופן ישיר על המדיניות המתקבלת בסופו של דבר, ובהעדרם לא הייתה מתקבלת מדיניות זו או אחרת. באופן זה שיערנו כי ככל שישנם יותר ניגודי אינטרסים כך קשה יותר לקבוע מדיניות[3].

מתוך החומר אשר הובא במחקר זה, השערת המחקר נמצאה כנכונה. לפיכך ניגודי האינטרסים החריפים שעלו סביב סוגיית קבלת השילומים מגרמניה, וכן המחלוקות העמוקות אשר רווחו בציבור בשלהי שנות ה-40 ובראשי שנות ה-50 הקשו במידה ניכרת על מקבלי ההחלטות במדינה, קרי חברי הכנסת וחברי ממשלת ישראל. ניתן להניח כי אלמלא הקוטביות העזה בין המפלגות ואף בקרבן, קל יותר היה להגיע לכלל החלטה בנושא, ולבוא בתביעה שלמה ומגובשת אל גרמניה המערבית. מאחר והמחלוקות היו כה רבות נתקלו קברניטי המדינה בסוגיות המצריכות התייחסות על כל צעד ושעל, החל ממידת ישירותו של המשא ומתן וכלה בשאלה העקרונית בדבר קבלת שילומים מגרמניה על כל מורכבותה ועל רקע התקופה הרגישה שלאחר מלחמת העולם השנייה[4].

האינטרסים העיקריים בנושא היו, כאמור, כלכליים, מדיניים ואישיים, ומושגים כמו מוסר, כבוד, מצפון ונקם הטרידו את מקבלי ההחלטות. כל מושג שכזה קיבל פירוש לכאן ולכאן וניתן היה להצדיק כל דעה והחלטה שהיא (לחיוב ולשלילת קבלת השילומים) בהתבסס על עובדות ועל הזיכרון.[5]

"הם דיברו על פוליטיקה, מוסר, שקלו את צרכי המדינה מול צווי המצפון, את הכבוד מול התועלת, הרגש מול השכל"[6].

בנוסף על כל זאת, האינטרסים של המדינות, שגם להן הייתה נגיעה לנושא,כמו מעצמות הכיבוש ומדינות ערב תרמו תרומה בלתי מבוטלת לתהליך הסבוך בדרך לקבלת ההחלטה ואין ספק שאף הם הטו את הכף והשפיעו בסופו של דבר על ההחלטה שהתקבלה.

כל אלו תומכים, אם כן, בהשערה כי ריבוי ניגודי אינטרסים, בין אם בבית, ובין אם בין מדינות שונות מקשים על גיבוש מדיניות בכל נושא שהוא, ובמחקרנו זה על ההחלטה מורכבת. ההחלטה שנתקבלה בינואר 1952 משפיעה על מדינת ישראל עד לעצם היום הזה וסייעה רבות בכינון מיסוד ועיצוב המדינה[7].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אורבך, יהודית. החלטות מדיניות ושינוי עמדות: ישראל - גרמניה. ירושלים: האוניברסיטה העברית ירושלים (מהדורה מעודכנת).

נעימה ברזל, "הכבוד, השנאה והזיכרון בדיונים בשאלת הפיצויים והשילומים מגרמניה בשנות החמישים", בתוך: יד ושם - קובץ מחקרים, כ"ד, יד ושם, ירושלים תשנ"ה, עמודים 203 - 225.

שלמה שפיר, יד מושטת: הסוציאל-דמוקרטים הגרמנים ויחסם ליהודים ולישראל , הוצאת זמורה ביתן, תל אביב

Nicholas Balabkins, Balabkins, Nicholas, " West German Reparation to Israel", Rutgers University Press