‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הוצאת גיי מחוץ לארון ?

תוכן עניינים

מבוא

1. הגדרת האאוטינג והבסיס הרעיוני
2. על היסטורית הקהילה והסודיות

2.1 היסטוריית ה״אאוטינג״

2.2 פרטים ידועים והגבול הדק שבין הפרטיות לסודיות ולבושה

2.2.1 ה״בושה״

2.3 אאוטינג והקהילה

3. הגישות השונות ויחסן כלפי ה׳׳אאוטינג׳׳

3.1 בין פרטי לציבורי (״שיח הפרטיות כשיח הארון״)

3.2 גישות הביניים

4. הזכות לפרטיות, והנטייה המינית הפרטית

4.1 הזכות לפרטיות

4.2 הנטייה המינית הפרטית

4.3 שימוש בפרטיות לרעת הקהילה

4.4 ביקורת בראי תיאוריות רדיקליות פמיניסטיות

5. הגנה על חשיפת מידע פרטי

5.1 ארבעת הקריטריונים בהוכחת פגיעה בפרטיותו של נשוא ה״אאוטינג״....עמי 30 5.1.1 קריטריון ראשון- סודיות בנטייתו המינית של התובע

5.1.2 קריטריון שני- העדר ערך ציבורי לגיטימי

5.1.2.1 הדמות הציבורית

5.1.2.2 האדם הפרטי

5.1.3 קריטריון שלישי- דבר המעליב במבחן התובע הסביר

5.1.4 קריטריון רביעי- האמת

6. מבחן חדש? מאפיינים חדשים?

6.1 מבחן ההשפעה והשימוש בתקשורת

6.2 מאפיינים קבוצתיים

7. סיכום ודיון

סמואל ד. וורן ושותפו לואיס ד. ברנדייס, הגדירו את the right to be let alone  הפרטיות כזכות להיעזב לנפשך.

בעבודה זו, ראשית, אנסה להוכיח, כי טעות מונחת ביסוד התפיסה, שנטייה מינית אמורה להיות

כלולה תחת דיני הפרטיות. הרי יוסכם לכול, שחשיפת נטייה הטרוסקסואלית לעולם לא תעלה

לכדי פגיעה ממשית בפרטיות, בדיוק כשם שאייטם רכילותי על מפורסם שנצפה עם בת זוגו לעולם

לא יחשב ככזה. מאידך, כל בר דעת יטען, שכאשר תיחשף נטייתו המינית של מי שאינו מוגדר

כהטרוסקסואלי, אלא כלהט"ב , תסווג הפגיעה ככזו שחודרת אל ליבת הזכות לפרטיות.

בניגוד להגנתה על הנטייה ההומוסקסואלית הזכות לפרטיות לא נמצאת על מנת להגן על

ההתייחסות לפלוני כאל הטרוסקסואל. עצם המשך הייחוס להומוסקסואליות גם בימינו אנו

כמשהו נבדל, נחות מבזה משפיל, ועדיין כפרט הצריך להישמר במחשכי הספירה הפרטית ולהיות

מוגן במעטה דיני הפרטיות, מונע אסימילציה בחברה ושיח שיוון אמיתי.

הומוסקסואלים רבים חשים היום יותר מתמיד, כי החברה משדרת מסר כפול כלפי נטייתם

החד מינית. אומנם, מחד, יותר מבעבר החברה בוחרת להכיר בנטייה כלגיטימית. דוגמה לכך

למשל: טמונה בביטול חוקי סדום במדינות רבות בעולם. אולם, מאידך, החברה משדרת מסר

לחברי הקהילה הגאה כי יש לראות בנטייה החד מינית כאספקט פרטי, שלא רצוי מלדבר עליו

בפומבי ולפעמים כחמור מכך אף כטאבו מוחלט. כך לדוגמה: גם היום, נמצאת הקהילה רחוקה

אלף שנות אור משיוון זכויות בכל הנוגע לביטויים פומביים בחברה- דרך העדר זכות נישואין

שווה, כלה בהפליה בתעסוקה ואף בהתנגדות עזה המחריפה בכל שנה כלפי השיח אודות חשיבות

מצעד הגאווה.

למעשה, ביטול האיסורים החריפים על "משכב שלא בדרך הטבע" ומעבר לשיח הפרטיות בכל

הנוגע לנטייה החד מינית מהווים שינוי סמנטי בלבד. מאופן פעולה הקשה יותר לעיכול בחברה

ליברלית- איסור ע"י החוק, לאופן פעולה שנתפס כלגיטימי וליברלי יותר- הגנה ע"י החוק ומתן

חופש לכאורי, המקבל גושפנקא חברתית.

לא זו אף זו, שמעבר משיח ה"אסור" לשיח ה"פרטיות" לא משנה מאומה, אלא גם למעשה הוא

יוצר יותר נזק מתועלת לקהילה בכך שמסתיר את הבעיה האמיתית, בשל מיעוט פעולת הדיבור

בכל הנוגע להעדר השוויון בחברה.

אף התנגדותה הנחרצת של החברה לשיח האאוטינג מהווה פנים שונות לאותה בעיה. באותו

שיח, הן האדם ההטרוסקסואלי והן התקשורת נלחמים בחירוף נפש למול הרצון של חברי קהילה

רבים לשיח חופשי וציבורי אודות מקומה של הנטייה החד מינית. מפתיע לגלות, כי זהו למעשה

אחד מהקווים האדומים הבודדים שנשארו לתקשורת הישראלית בשנת 7107 . אולם, ההאשמה

אינה נופלת רק לפתחה של התקשורת משום שהיא בדומה לבית המשפט רק סוכן וכבבואת

החברה משקפת את הלך הרוח שעדיין מקובל בחברה: ריחוק מליברליות פומבית ושמרנות גרידא

בכל הנוגע לנטייה החד מינית.

שמרנות זו מקבלת משנה תוקף כאשר עסקינן בדמויות ציבוריות, שאין כל צל של ספק בכך שהן

מנהלות יחסי גומלין של "תן וקח" עם התקשורת. דמויות אלו נהנות מהגנה נרחבת רק בשל

מעמדן הרם בחברה, ולכן זקוקות למינימום הגנה "פרטית", אם בכלל. קל וחומר כאשר במרבית

המקרים מדובר בפרטים אשר ידועים לכל, ואותן דמויות לא מנסות אף להסתירם.

כל זאת ועוד, ממשיך לצייר את הנטייה המינית כפרט שאם ייחשף יגרום נזק רב לאומן, ביחד עם

השפלה והבושה התהומית שכרוכה בדבר.

לסיכום, שיוון אמיתי בין הטרוסקסואלים- להומוסקסואלים יופיע רק כאשר הן החוק, המשפט

והתקשורת יתייחסו בצורה שיוונית ואמיתית לשתי הקבוצות .

לינק למצגת אקדמית על אאוטינג ופרטיות ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ד"ר דריה מעוז, פרופ' עמירם רביב, פרופ' עמי שקד, אמנות הזוגיות, זב"מ (2019)

ל' ריזה "בִּיּוּשׁ בחסות דיני המס" משפט ועסקים (כרך כג) (2018)

יואל, ד' .(2017). "מין, מוח ומגדר: בעיה של המשגה" בתוך הרצוג, ח', ונווה, ח' (עורכות), תודעה בין משבר להתעצמות (פרק ד). הקיבוץ המאוחד, תל אביב.