‏290.00 ₪

תוכן עניינים

1. מבוא 

2. הקדמה 

3. רקע רפואי 

4. המצב בעולם ובישראל 4 4.1 הסדר חקיקתי 

4.1.1 התאמת החוק למשפט העברי 

5. זכויות יסוד 

5.1 הזכות להורות מול הזכות לאי הורות 

5.3 הזכות לשוויון 

6. תקנת הציבור 

7. מעמדה של ההסכמה כהסכם 11 7.1 סיכום ביניים 

8. זכויות החזקה בילד שנולד לאם פונדקאית 16 8.1 הסדרת הפונדקאות בחוק ובחירת דרך לקביעת הורות משפטית 

9. התנגשויות בין זכויות האם הפונדקאית וזכויות העובר 

9.1 טיפול בעובר במהלך ההיריון 

9.2 תביעת הנולד כלפי האם היולדת 

9.3 גילוי פרטי האם הנושאת 

10. אי קיום תנאי החוזה על-ידי הצדדים לו 

10.1 הפרת חוזה על-ידי האם הפונדקאית 

10.1.1 הפרה בשלבים הראשונים של ההליך 

10.1.2 הפרת המגבלות שהוטלו על האם הפונדקאית במהלך ההיריון 

10.1.3 הפרה ברורה: האם הפונדקאית מסרבת למסור את התינוק 

10.2 הפרת חוזה על-ידי ההורים המזמינים 

11. מאבק בין ההורים המיועדים לבין עצמם 

12. סעד הפיצויים 

13. ההסכם כחוזה - נפקות מעשית 

14. סיכום 

15. רשימה ביבליוגרפית 

נספחים:

16. נספח די: המלצות וקווים מנחים מההיבט המשפטי של משרד הבריאות (להלן: ״ההמלצות״)

ביולי 2018 ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת תיקנה את הצעת חוק הפונדקאות לפיה יורחב מעגל הנשים הזכאיות לבצע פונדקאות בישראל גם לנשים ללא בן זוג, אשר סובלות מבעיה רפואית שלא מאפשרת להן לשאת היריון. אבל לא הותרה פונדקאות בישראל לחד מיניים.ההתפתחות הטכנולוגית של שלושת העשורים האחרונים בתחום הרפואי- גנטי הפכו בר- פתרון מה שעד כה הוכרע על-ידי הטבע. ההתפתחות הרבה בטכנולוגיה הרפואית, אשר יצרה אפשרויות חדשות ושונות לפתרון בעייתם של הורים חשוכי ילדים (אפשרות לצאצא בעל קשר ביולוגי מלא בינו לבין הוריו, קשר ביולוגי חלקי, וקשר ביולוגי בין יותר משני הורים לצאצא), העלתה עימן גם שאלות משפטיות חדשות, כחלק ממכלול השאלות שעלו מהתחומים השונים; המוסרי, האתי, הרפואי, ההלכתי, האידיאולוגי ועוד. למעשה השימוש בהסדר הפונדקאות יוצר בעיות משפטיות רבות המשתרעות על תחומי משפט שונים (תחום המשפט החוקתי, תחום דיני המשפחה, תחום דיני האימוץ, תחום דיני הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תחום דיני החוזים ותרופות בשל הפרת חוזה, תחום המשפט הפלילי ושאלות מתחום ההלכה). השאלות הללו מתחדדות נוכח העובדה שהטכנולוגיה אפשרה להפריד את הליך הולדה של צאצא למרכיביו, הליך שעד אותו שלב היה ״איחודי״. בכך הופרדה ההולדה לשלב הגנטי, שלב ההריון ושלב ההורות החברתית, כך שהשאלות, כמו התשובות עליהן, עשויות להיות שונות בכל שלב.

בחרתי לכתוב על חוזה הפונדקאות בשל העניין הרב שהוא מעורר, כנושא המצוי במטריה החוזית, אך למעשה יושב על קו התפר בין דיני החוזים, דיני המשפחה ושאלות ערכיות לבר-משפטיות. אנסה לעמוד על מהותו של חוזה הפונדקאות תחת צילו של שילוב זה. חוזה הפונדקאות הינו חוזה מתחום דיני החוזים המיוחדים, ולפיכך שאלת ״חוזיותו״ ואכיפתו נדרשים לבחינה מעמיקה. המשפט מגן על הסכם המטיל חובה המוכרת בדין. משמעות הדבר היא שחובה לקיימו ומי שאינו עושה כן כפוף לסנקציות^[1]. אולם, לא כל הסכם מהווה חוזה מוגן בדין, ואף לא כל חוזה זוכה להגנה המלאה של הדין. אדרש לבחינת מעמדו של חוזה הפונדקאות לעניין זה. עניין נוסף שחוזה הפונדקאות יוצר הוא הצדדים השונים המעורבים בו; נוצר משולש יחסים, ואף מרובע או מחומש יחסים^[2]. לפיכך מתעוררות שאלות יריבות בין הצדדים לחוזה, ובין צדדים שלא לקחו חלק בכריתת החוזה אך נוגעים בדבר. בחלק הראשון של המאמר אסביר מהו חוזה הפונדקאות, אבחן כיצד הוא מוסדר בחקיקה הישראלית ומה היקף השימוש בו בארץ. בחינה זו תיעשה לאור הדין ההלכתי החולש על דיני המשפחה.

בחלק השני אדון בשאלות הערכיות המתעוררות. עיצובו של ההסדר הקיים הושפע מאותן שאלות ערכיות ואלה עדיין משפיעות על האופן בו בית- המשפט מתמודד עם מקרים הבאים לפניו. חלק זה יכלול בחינת זכויות היסוד של הצדדים לחוזה עליהם יש לשמור, ובחינה מעמיקה של עמידת החוזה בתקנת הציבור, סוגיה סבוכה המעלה קשיים רבים ואף עלולה להעמיד בספק את תקפות החוזה .

בחלק השלישי והאחרון אבחן את מעמד ההסכם לאחר שנכרת, וזכויות החזקה בילד שנולד לאם פונדקאית כפי שהכריע בהם המחוקק ומשקף למעשה את המעמד שהמחוקק הקנה להסכם הנכרת בין הצדדים. לאחר שאדון בשתי סוגיות אלו, אבחן את היחסים המשפטיים בין הצדדים מהבחינה החוזית, היריבויות הנוצרות, התנגשויות פוטנציאליות בין זכויות המעורבים בדבר, הפרות אפשריות של החוזה על-ידם והסעדים שהמשפט מקנה לנפגעים.

בשורה התחתונה, אסכם ואומר כי המשימה העומדת לפני כפי שאני מגדירה אותה היא לבחון את מעמדו המשפטי של חוזה הפונדקאות, ולהכריע ביריבויות חוזיות עלולות להתעורר, תחת צילם של תחומי המשפט השונים והערכים המהותיים שחוזה מסוג זה כפוף להם .

לאחר בחינת נושא הפונדקאות מסקנתי היא כי המצב בישראל כיום הוא יחסית טוב, אך יש להמשיך בבחינת האפשרות להרחבתו למעגלים נוספים. הסוגיה המרכזית הדורשת טיפול היא עיגון חקיקתי של ההסכמה בין ההורים לבין עצמם, על-מנת למנוע מחלוקות שהחוק חסר פתרונות להן, פתרונות הדומים לנקבע בהמלצות. אסיים בנימה אישית ואומר, כי הפתרון שהסכם הפונדקאות מציע הוא חיובי, ועל-אף שהנושא כורך בחובו דילמות ערכיות ומשפטיות מרובות, יש להתמודד עימן ולשאוף לפתרון הכולל הראוי, ולהמשיך כחלוצים בעניין זה, ובעניינים נוספים.

מצגת פונדקאות רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

כרמל שלו ״הסדרים לנשיאת עוברים - מבט משפטי וערכי״, הריון מסוג אחר - עיון רב תחומי בהפריה חוץ-גופית (קבץ) 191.

Ruth Halperin-Kaddari, Redefining Parenthood, 29 California Western Int'l L. J. 313, 315  .52

. R.A. Panitch, "The Davis Dilemma; How To Prevent Battles Over Frozen Preembryos" 41 CASE W. .53