‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי נשים בצמרת?

 תוכן עניינים                                                    

1. מבוא
2. המניע - הגשמה עצמית

3.1.   מבוא

3.2.   הגשמה עצמית מהי

3.3.   הגשמה עצמית כמניע

3.3.1.      הפן האובייקטיבי – סביבתי

3.3.1.1. שינויים חברתיים –כלכליים

3.3.1.2. מיתוסים וחוקים של שיוויון

3.3.2.      הפן הסובייקטיבי – אופי ואישיות

2.4  התבטאות מרכיבי הגשמה עצמית במקרה המבחן – גולדה מאיר

2.5  סיכום

1. גורמים המעכבים קידומן של נשים

4.1.   מבוא

4.2.   מיתוסים וסטריאוטיפים

4.2.1.      מבוא

4.2.2.      מיתוסים רווחים

4.3.   מחסומים

4.3.1.      מבוא

4.3.2.      מהו מחסום

4.3.3.      מחסומים רווחים

4.3.4.      המחסום הישראלי

3.4 התבטאות מרכיבי גורמים מעכבים במקרה המבחן – גולדה מאיר

3.5 סיכום

1. המחיר

4.1 מבוא

4.2 התפקיד הכפול הנוגד – וחוסר סיפוק אישי

4.3 האישה החד-מימדית

4.4 ההתנגדות – חזרה למסורת

4.5 התבטאות מרכיבי המחיר במקרה המבחן – גולדה מאיר

4.6 סיכום

1. סיכום
2. נספח 1 - חייה של גולדה מאיר – הרחבה
3. נספח 2: תמונת חלוצים בקיבוץ 1935. במרכז הצילום - חלוצה נושאת קלשון
4. ביבליוגרפיה

מדינת ישראל היא מקום ייחודי ומיוחד, שמצד אחד דומה למדינות המערב מבחינת ההתייחסות כלפי נשים (אפליה), אך מצד שני - יש לו מיתוסים של שיוויון בין המינים מימי הפלמ"ח וההגנה, מימי החלוצות והחלוצים. כיום קיימים חוקים שונים המשמרים את האשליה של נשים רבות כי אין אפליה וכי יש שיוויון מלא בין המינים, למי שמעוניינת בכך. 

מצד אחד מתקיימים בארצנו סטריאוטיפים של גבריות מול נשיות, של גברים חזקים (לוחמים בצה"ל כדוגמה לכך) ונשים תלותיות ("הטובים לטייס - הטובות לטייסים"), ומצד שני יש לאישה הציונית תדמית סטריאוטיפית של אשת-חייל כל-יכולה.

מצד אחד אנחנו מדינה דמוקטית שהשוויון חרוט על דגלה ובהצהרת העצמאות שלה, ומצד שני - אנחנו מדינת הלכה, שבה נושאים אינטימיים ביותר של נישואין וגירושין נתונים להחלטת גברים בלבד, כאשר מעמד האישה בנושאים אלה נקבע לפי חוקים פטריארכליים מלפני אלפי שנים.

מאבק הנשים על שיוויון, ובשנים האחרונות מאבקן על זכותן להחליט אם להיות אמהות או נשות קריירה (או שתיהן ביחד או אף אחת מהן או שילוב כלשהו של האפשרויות) הוא מאבק שנמשך שנים רבות ולא נראה שהוא עומד להסתיים, שכן בכל בחירה שהאישה בוחרת - היא תמיד יוצאת מפסידה, כל עוד בן זוגה  לא מהווה עזר כנגדה.

האישה המודרנית שמחליטה להיות סופר-וומן ולהיות גם אשת קריירה וגם אם לילדים (לאו דווקא בסדר הזה) מוצאת עצמה משלמת מחיר גבוה של שחיקה ואכזבה מחוסר יכולתה לעמוד בכבוד בכל המשימות בו-זמנית. האשה בת-זמננו נתונה במירוץ סיזיפי ואינסופי לעמוד בכל הדרישות המנוגדות ולצאת כשידה על העליונה.

ולמרות כל הקשיים אנו בכל זאת מוצאים נשים שמצליחות לעשות זאת - לשלב בין המטלות שכה קשה לשלבן. בדרך כלל אלו נשים שמצליחות לגייס לעזרתן כוחות נוספים - הן נפשיים (חוסן נפשי), הן קונקרטיים (כמו מנקה, מבשלת, מטפלת) והן תמיכתיים (תמיכת בן/בת הזוג). גם אז, מדובר בד"כ בנשים שיש להן מספר נמוך של ילדים, ושיש להן סיוע רב בטיפול בהם.

בבחינת מקרה המבחן, אנו רואים שגולדה מאיר היתה אף היא אשה שניסתה לשלב קריירה ואימהות, וכי הקריירה ניצחה והאימהות סבלה. ונשאלת השאלה, איך היא הצליחה להעפיל לפיסגה כשהמודל הישראלי מכיל גורמים כה רבים החוסמים נשים בקידומן?

התשובה האפשרית היא, שהגורמים המעכבים נשים הולכים ומתחזקים עם השנים ולא להיפך. אמנם יותר ויותר נשים נכנסות למערך העבודה ויותר ויותר נשים נהיות מנהלות, אולם עדיין מספרן של הנשים בפסגה הוא נמוך ביותר. עדיין רוב הנשים המצליחות הן מטיפוס "מלכת הדבורים" או האישה ה"ייצוגית" ואין אנו רואים תופעה אמיתית של צמיחת מעמד בכיר של נשים מנהלות. אין כמעט מנכ"ליות, וגם אלו שקיימות - מרוויחות פחות מעמיתיהן הגברים בכדי 30-35% ואף יותר. בצבא אין כמעט קצינות בכירות ואין נשים שדרגתן אלוף.

לכן נראה, שכל עוד לא ייעשו שינויים מהותיים בחברה הישראלית, המצב לא ישתפר ונשים ימשיכו להיקרע בין קריירה ואימהות. מה ניתן לעשות כדי לשנות את המצב?

• יש צורך במעונות לילדים, שיהיו זולים יותר מעבודתה של האשה, ויאפשרו לה שעות רבות יותר בעבודה.
• יש צורך ביום לימודים ארוך, הכולל ארוחה חמה, שוב כדי לאפשר לאמהות לשהות בעבודה ולהשתחרר מהצורך להאכיל את הילדים בצהריים.
• יש צורך במעורבות גבוהה יותר של אבות בגידול הילדים.
• יש צורך בשינוי תרבות הקידום בישראל שתהיה ע"פ כישורים ולא ע"פ קישורים (קשרי צבא וחבר'ה).
• יש צורך באכיפת החוקים הקיימים במדינה שמטרתם לקדם את השיוויון: שיוויון בשכר (כולל ההטבות הנלוות), שיוויון הזדמנויות, מניעת אפלייה.
• יש צורך בשבירת תקרת הזכוכית והכרה באפלייה הקיימת לשם פירוקה.
• יש צורך בשינוי מערך החינוך, שמנציח סטריאוטיפים מיניים במקום לחנך לשיוויון.

ולמרות שנעשתה דרך ארוכה מאז הקמת המדינה, נראה כי הדרך שלפנינו עוד ארוכה עד שנזכה שוב לראות ראש ממשלה אשה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)