‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם עשוי חוסר תום לב לגבור על הזכות לתנאים סוציאליים?

תוכן עניינים

מבוא.

עקרון תום הלב. 

חוזה העבודה ותום הלב. 

תום-הלב ומשפט העבודה המגן 

פס"ד בוכריס.

התניה על מעמד וויתור מרצון של עובד. 

תום לב במהלך קיום יחסי עבודה. 

חוקי מגן 

סטטוס של עובד ודרישת תום הלב.

משפט וכלכלה

סמכות ניהולית..

משפט משווה. 

פרשנות חוזה עבודה אישי 

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

בבואנו לבחון את מהותו, תפקידו וייחודו של עקרון תום הלב במשפט העבודה, עלינו להתייחס למייחד את משפט העבודה מענפים אחרים של המשפט. משפט העבודה עוסק ביחסים שהם בדר"כ יחסים חוזיים, אם כי הם אינם חייבים בהכרח להיות יחסים חוזיים. לכאורה עניין לנו בחוזה רגיל. על כן נקודת המוצא העקרונית היא, שחלים עליו כל כללי המשפט האזרחי ובהם דיני החוזים, התרופות, עקרונות ההשבה הנובעים מדיני החוזים, דיני עשיית עושר ולא במשפט וחוק הנאמנות. מכוח דיני החוזים חלים על חוזה העבודה עקרונות המסגרת של השיטה – העיקרון שאין לפגוע בתקנת הציבור ועקרון תום הלב במשא ומתן, בקיומו וביצועו של החוזה. עם זה יש להדגיש כי אין אנו דנים בחוזה מסחרי רגיל, ועל כן גם חלותו של עקרון תום הלב על יחסי עבודה שונה מזו החלה על יחסים משפטיים אחרים, כגון יחסים מסחריים.

משפט העבודה צמח על רקע המאה ה-18, תקופת ההארה (enlightenment). בתקופה זו התפתחה קונספציית האוטונומיה של הרצון הפרטי, ובו העיקרון של חופש החוזים. הגישה הייתה כי הצדדים הם האחראים להסכמים שהם כורתים, ואל לה לשיטת המשפט להתערב – הדוקטרינה של laissez fair. הרעיון היה שמדובר במוסד משפטי עליו שולטים הצדדים והם בלבד. כל אשר מוסכם עליהם חל. על כן, על צד להיות זהיר ביותר ולבדוק היטב את הצד השני – caveat emptor – יזהר הקונה. לא נזהר הקונה ולא בדק את אשר קיבל מהצד השני, זו בעייתו שלו ואין מערכת המשפט מגנה עליו. הצדדים שולטים בחוזה שליטה מוחלטת. במאה הזו החלה שיטת המשפט להתערב בהסכמים בין צדדים. שיטות המשפט השונות חשו כי יש לעתים לצמצם את חופש החוזים בנימוקים של צדק, מוסר והגינות, הושם דגש רב יותר על היבטים אובייקטיביים על החוזה. קונספציה זו צמחה על רקע השינוי בתפיסה, המעבר מתורת משפט של מושגים לתורת משפט של ערכים. שיטת המשפט מגנה על ערכים גם אם הצדדים לחוזה עצמם לא נתנו את דעתם עליהם. שיטות המשפט פיתחו דרכים של התערבות בחוזים. מציינת פרופ' ר' בן ישראל:

"...יש לנו עניין בתופעה חברתית המאפיינת לא רק את מערכת יחסי העבודה. המדובר בתהליך הדרגתי וכללי של החלפת חברה המושתתת על אושיות הlaissez fair- הליברלי בחברה המונעת בשמן ה'משפוט'. נוהגים לכנות זאת כתופעת ה'מדינה המתערבת' או בלע"ז 'activist state'. המדובר בתופעה אוניברסלית אשר שלבי התפתחותה וצורות ביטויה משתנים ממדינה למדינה בהתאם למסורתה, השקפת העולם החברתית הרווחת בה, מידת תיעשה, מצבה הכלכלי, אופיה החברתי, הרכבה המדיני ועוד".

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ- 30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אלישבע ברק, הקדמה לספרו של י' לובוצקי חוזה עבודה וזכויות העובד .

מ' גולדברג, "פסיקת בית הדין לעבודה על פי עקרונות המשפט המינהלי", ספר לנדוי, 699, בעמ' 701.

ר' בן-ישראל, "שיפוט בסכסוכי עבודה קיבוציים על פי תפישת העולם של השופט בר-ניב, נשיא בית הדין הארצי לעבודה", ספר בר-ניב  69, 74.

Time-O-Matic. Inc v. N.L.R.B.264 F.2d 96 ; N.L.R.B. v. Ford, 170 F.2d 735; L. Merrifield, Theodore J. St. Antoine, Charles B. Craver, Labor Relations Law, 

F. G. Jacobs, “Recent Developments in the Principle of Proportionality in European Community

Law” in: The Principle of Proportionality in the Laws of Europe.