‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי המפלגה הנאצית הדיקטטורית והשפעות ‏בולשוביסטיות לאור מקרה בוחן של הכתבת אורח חיים בריא לאוכלוסייה גרמנית ע"י ‏המפלגה ההיטלראית?

תוכן עניינים

מבוא

המפלגה הנאצית הדיקטטורית

השפעות בולשוביסטיות

הכתבת אורח חיים בריא לאוכלוסייה גרמנית ע"י המפלגה ההיטלראית

שאלת מחקר

השערת המחקר

מתודולוגיה

רקע תאורטי

בולשביזם נאציזם ותעמולה

מסקנות‎

ביבליוגרפיה 

כיצד באה לידי ביטוי המפלגה הנאצית הדיקטטורית והשפעות ‏בולשוביסטיות לאור מקרה בוחן של הכתבת אורח חיים בריא לאוכלוסייה גרמנית ע"י ‏המפלגה ההיטלראית?

בשנות העשרים של המאה הקודמת במפלגה נציונאל-סוציאליסטית עדיין אין השוואה בין בולשביזם לבין "סכנה עולמית" והפחד הגדול. פה מן הנכון להסביר את המושג "הפחד הגדול", שהתפתח באירופה לאחר המהפכה בצרפת. הפחד הגדול (Grand peur) מבטא תפיסה של אירופאים, כי תהליכים הקשורים למהפכות יש להם השפעה שלילית על מהלך חיים תקין בחברה ותהפוכות משטר. חששות אלה היו בעיקר ברמה קוגניטיבית, אולם החלו לתפוס עור וגידים לאחר מהפכה בולשביקית ברוסיה. הפחד מתרחישים דומים במדינות אחרות ומהטרור האדום הובילו רבים לפיתוח תגובות הגנתיות, שהתבטאו ביחס שלילי לכל מה שהיה קשור לבולשביזם ועם רוסי. בו בזמן במפלגה נציונאל-סוציאליסטית היו קולות, אשר דיברו בעד בולשביזם[1].

כך יוזף גבלס וגרגור שטראסר טענו לאורך שנים, כי אין הם רואים שום סכנה מכיוון השכנה המזרחית; יתרה מכך, היא יכולה להיות פרטנרית לגיטימית בבניית סוציאליזם כלל אירופאי. לעומת זאת, עמדותיו של היטלר היו שונות במהותן. טען היטלר: "ברית גרמנית-רוסית תוביל את גרמניה להתאבדות... אנו חייבים במקום פוליטיקה של שותפות, לפתח אידיאולוגיה ופוליטיקה של רדיית אירופה המזרחית."

עם כניסתו של היטלר לתפקיד הקנצלר והשתלטות הדרגתית על כל המוסדות הגרמניים מתרחש תהליך מגביל של היפרדות פוליטית בין אידיאולוגיה של הרייך השלישי ובולשביזם של רוסיה. אין יותר מושג סוציאליזם משותף. היטלר הצהיר באופן גלוי על כוונותיו בנושא רוסיה ועמדותיו כלפי בולשביזם בנאום שנשא עם כניסתו לתפקיד רייך-קנצלר. הנאום, שנקרא "מרחב המחייה במזרח וגרמניזציה טוטאלית." בכל נאומיו ושיחות אישיות היטלר הקפיד לעשות הגבלה בין הבולשביזם לבין יהודים המנסים להשתלט על העולם. בעצם השילוב הזה בין אנטי-בולשביזם ואנטישמיות היווה בסיס תיאורטי נוח לפיהרר, אשר דיבר על הרחבת "מרחב המחייה" והשלטת דומיננטיות האימפריה הגרמנית החדשה[2].

היטלר כמנהיג היה נשא, פרשן ולעתים, גם מחבר של רעיון הרווחה הקולקטיבית של העם הגרמני, אשר הובילה אותו לשלטון. האידיאולוגיה של רווחת העם בשלטון הטוטליטארי של גרמניה הייתה מושתת על בסיס לאומני. היטלר התייחס לשאלה זו בספר "מלחמתי" ובנאומיו הרבים. הוא היה הפיהרר של כל הגרמנים, המנהיג ללא עוררין, שליט אוטוריטארי ודוגמאטי. קודם כל הוא טען, כי השאיפה להשתלטות על "מרווח המחייה" הינה זכות בסיסית של אומה, אשר בתפיסה שלה חיה בסביבה עוינת ובו בזמן תופסת את עצמה כאומה נבחרת, אשר תרמה רבות להתפתחות העולם, כפי שהוא נראה כיום, בעיקר, בתחום האינטלקטואלי. שנית, סוג זה של אינדיפיקציה, אשר מתבסס על תפיסת עליונות גזע הארי ותורמת להתפתחות תודעה של ייחודיות האומה. ייחודיותו האינטלקטואלית והרוחנית של העם הגרמני במקרה זה קיבלה לא רק הצדקה אידיאולוגית, אלא הצדקה ביולוגית, אשר לה יכולה להיות תרומה רבה יותר לפיתוח עמדות נוקשות יותר כלפי כל דבר, שהוא לא גרמני. ייחודיותו של העם גרמני קיבלה ביטוי בפיתוח דוקטרינה אנטישמית, אנטי-דמוקרטית, שלילת ליברליזם, פלורליזם ומציאת שילובים אידיאולוגיים, כמו בולשביזם הוא חלק ממזימה של הציונים להגמוניה עולמית. המושג הרעיוני של "מרכז אירופה" הפך לדרישה של העם להשפעות פוליטיות לא רק באירופה, אלא גם בזירה הבינלאומית. האינטרסים הלאומיים של גרמניה עומדים מעל לכל, ואינטרסים במדיניות פנים הם נחלת כל האומה ואין בהם חשיבות לפרט, אלא רק למכלול של הפרטים להשגת מטרה משותפת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)