‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי מזונות בישראל ובעולם?

תוכן עניינים

מבוא. 4

ישראל. 5

תיקונים מודרניים לחוק. 5

תיקון תשמ"א לחוק. 5

בית המשפט לענייני משפחה חותר לצמצום האפליה. 7

ועדת שיפמן 8

פרקטיקה בבתי המשפט לענייני משפחה. 10

פסיקה עדכנית. 11

פסק דין בעניין: השפעת משמורת משותפת על חבות במזונות. 11

פסק דין בעניין: מזונות מופחתים במשמורת משותפת. 13

פסק דין בעניין: מזונות לפי צרכי הילד ולא לפי עושרו של האב. 15

פסק דין בעניין: תביעת מזונות. 15

פסק דין בעניין: תובענה להפחתת מזונות. 17

פסק דין בעניין: תובענה למזונות קטינים, תובענה כספית לאיזון משאבים ולפירוק שיתוף וכן, תביעת משמרות והסדרי ראייה  17

דיון:. 18

מזונות בעולם.. 19

המודל בקנדה. 22

המערכת הפדרלית. 24

המודל באוסטרליה. 31

הרקע להקמת הרשות האוסטרלית לאכיפת מזונות ילדים.. 31

הרשות למזונות ילדים Child Support Agency (CSA) 32

תפקידם של גופי ממשל בתכנית למזונות ילדים.. 44

איתור הורים לא משמורנים.. 52

המודל בבריטניה. 56

ביבליוגרפיה. 62

שוויון בין המינים הוא עקרון יסוד בשיטת משפטנו[1], ואכן, בתיקון לחוק שיווי זכויות האישה הוסף סעיף מטרה, וזו לשונו: "חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האשה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה להקמת מדינת ישראל"[2].

השופט אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון, עמד על מרכזיות המשפחה בסדר החברתי בישראל ואמר כי "המשפחה הינה יחידה חוקתית", כלשונו:

"...לפרט זכות חוקתית להקים יחידה משפחתית, לקיים אותה, ולמנוע פגיעה בה. זהו חלק מכבוד האדם של כל פרט. זהו חלק מחירותו של כל פרט. זהו חלק מפרטיותו של כל פרט. כל אלה זוכים בישראל להכרה חוקתית... אכן, תא המשפחה מוכר חוקתית. לבני הזוג זכות חוקתית להשתייך לתא זה. קיומו מהווה ערך חוקתי שהמדינה מגינה עליו ונמנעת מלפגוע בו. הכרה זו תואמת את ערכיה של מדינת ישראל הן כמדינה היהודית והן כמדינה דמוקרטית"[3].

השופט ברק הוסיף כי למרכזיות המשפחה כאמור השלכות שונות, ובכללן: "בתוך התא המשפחתי, יש לקיים את עקרון השוויון, שוויון בזכויות וחובות"[4].

בעניין של מזונות ילדים, מקור חיובו של אב במזונות ילדיו עד גיל חמש-עשרה נובע מן הדין האישי-דתי. מגיל חמש-עשרה ואילך, מקור חיובו של האב נובע מדין צדקה. הוראות החוק חלות רק על אנשים שאין להם חיוב מזונות בדין האישי, או שאין להם דין אישי, ואף חיוב מכוח דין צדקה שבהלכה הוא בגדר חיוב על פי הדין האישי.

על האם, בניגוד לאב, לא מוטלת מטעם דיני מזונות כל חובה לזון את ילדיה. אולם, לענין חובת הצדקה לילדים, דין האב והאם שווים.

חיוב הורים בנטל פרנסת ילדיהם בישראל נעשה על פי רוב על פי כללי הדת בהתאם להשתייכות הדתית של ההורה. מכוח ההלכה היהודית כל נטל הפרנסה מוטל על האב, ללא כל תלות בהכנסתו.

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), קובע כי "אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו" וכי "בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.", כלומר, חלוקת נטל פרנסת הילדים על פי החוק האזרחי היא בשיעור יחסי להכנסות ההורים - הורה שהכנסתו רבה יותר, יחויב לתרום יותר לפרנסת הילדים.

הדיון הציבורי וחקיקת הכנסת עוסקים בעיקר בתיקון ההפליה לרעת האישה, אך מן הראוי לבחון את יישום עקרון השוויון בכל התחומים בדיני משפחה. אנו נתמקד בבירור תיקוני ההפליה בתוך התא המשפחתי לעניין שוויון בזכויות ובחובות של האב והאם כלפי ילדיהם: בדיני מזונות ילדים ובדיני החזקת ילדים, כמפורט להלן, תוך הצגת דוגמאות רלוונטיות מפסקי דין הנוגעים לנושא.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)