‏270.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי מבחני חדלות פרעון?

תוכן עניינים

מבוא

פרק א' - עילות הפירוק:

פרק ב' - פתיחת הליכי חדלות פרעון:

פרק ג' - מבחני חדלות פרעון:  

פרק ד' - משפט משווה:  

סיכום

ביבליוגרפיה 

נושא חדלות הפרעון עוסק בפשיטות רגל, בפירוקי חברות, בהבראתן ובכינוס נכסים. התחום אינו מכוסה דיו בחקיקה הישראלית ואף פסיקת ביהמ"ש העליון בנושאי הליבה של התחום היא מועטה[1], לכן התחום מבוסס בעיקרו על חקיקה מנדטורית. ארגז הכלים העיקרי כולל את פקודת החברות, חוק החברות ופקודת פשיטת הרגל. אלו חוקי מסגרת שבתוכם נמצאות נורמות מכווינות. נורמות וחוקים אלה צריכים לפעול בהלימה עם שאר החוקים הרלוונטיים כגון חוק החוזים, חוק הערבות וכו'. כיוון שהחקיקה בתחום אינה מפותחת ואין מספיק פסיקות בעליון, נוצרה מסה קריטית של פסיקה בביהמ"ש המחוזי ולכן הלכות רבות נקבעות שם. ד"ר האן[2] טוען כי אין מספיק פסיקות משמעותיות בעליון בתחום פירוק החברות ובתחום הרחב יותר של דיני חברות כיוון שבעליון לא אוהבים לעסוק בפירוק חברות: "...מדובר בצדדים מסחריים שאינם אוהבים להתגלגל בביהמ"ש. עניין הזמן הוא אקוטי והתגובה השיפוטית צריכה להיות מהירה. אחרי כמה שנים כבר לא נשאר כסף בחברה וזה בבחינת כוסות רוח למת ... מרבית המקרים בתחום הפירוק מסתיימים במחוזי. בנוסף, ביהמ"ש אינו מכריע רק בסכסוכים אלא נותן הוראות כיצד מנהל צריך לפעול. החלטות אלה, מטבען - אין רצים לערער עליהן".

לצורך הבנת הנושא בצורה מיטבית, אסקור מספר מושגים בסיסיים:

1. חדלות פרעון – נסיבות שבהן החייב אינו מסוגל לפרוע את חובותיו לנושה. חדלות פרעון הינה מצב כלכלי עובדתי שהחייב נתון בו ולא במצב משפטי. כלומר, לא עוסקים בסיבות שהובילו למצב זה. הסיבות יכולות להיות: משבר כלכלי הפוקד ענף תעשייתי או איזור גיאוגרפי מסוים[3], אשם אישי עקב כשל ניהולי[4], או עקב מעשה רמייה במזיד[5].
2. פשיטת רגל – מדובר בהליך משפטי ולא במצב כלכלי. לפי סע' 9 לפקודת פשיטת הרגל[6] הליך זה מיועד לחייב שאינו חברה או אגודה שיתופית. דוד האן אינו מסכים לחלוקה לפי סוג האישיות המשפטית של החייב, לטענתו כיוון שמדובר בחקיקה היסטורית מנדטורית, ראוי שהמחוקק יאחד הליכים אלה[7].
3. פירוק –הליך המביא לחיסול האישיות המשפטית של תאגיד. הליך הפירוק נותן מענה משפטי לא רק במצב חדלות פרעון ולכן תאגיד עשוי להחליט להתפרק בכל שלב בחייו גם אם הוא רווחי ובעלי כושר פרעון חזק ויציב. לפי סע' 256 לפקודת החברות[8], המוסמך לפרק חברה  הוא ביהמ"ש המחוזי.
4. הבראה – כפי שציינתי, פירוק מביא את החייב לסוף דרכו המשפטית. לעומתו, הבראה מאפשרת לתאגיד להוסיף ולהתקיים כישות משפטית גם בתום התהליך. מבחינת הנושים, ההבדל הוא באופן פרעון החובות ובמועד הפרעון. בפירוק, הנושים נפרעים מהכנסות מכירת נכסי החייב ובהבראה מתזרים ההכנסות בעתיד.

בעבודה זו אציג את הנושא של מבחני חדלות פרעון מהיבטיו השונים: החקיקה הקיימת בישראל, עילות הפירוק, פתיחת הליכי חדלות פרעון על ידי החייב ועל ידי הנושה, מבחני הפסיקה ומשפט משווה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

רע"א כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הנאמן להסדר נושים של פויכטונגר השקעות  בע"מ.

ע"א קו נקודה בע"מ  נ' B.V. BRIEFHOUNDER EN PAPIERWARNFABRIEK

האן דוד, דיני חדלות פרעון, הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין.

כהן יוסף, דיני חברות חלק שלישי, הוצאת איריסים.

כהן ציפורה, פירוק חברות, הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין.