‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הליך גילוי מרצון?

תוכן עניינים

מבוא.

ההכנסה היא שקובעת. 

נוהל גילוי מרצון 

מהו גילוי מרצון ?.

הרציונל מאחורי נוהל גילוי מרצון 

הנוהל המועדכן של רשות המסים בנושא גילוי מרצון ביחס לנכסים והכנסות מחוץ לישראל. 

גילוי מרצון ביחס לחשבון בנק זר.

המקרים עליהם יחול הנוהל. 

הפעלת הנוהל. 

חישוב נפרד להכנסות בני זוג שחל עליהן פטור ממס. 

פריסה וחלוקה של הכנסה למספר שנים.

הגשת בקשה לגילוי מרצון 

תוצאות אישור בקשה לגילוי מרצון 

תוצאות דחיית בקשה לגילוי מרצון 

היקף החסינות הניתנת במסגרת הליך הגילוי מרצון 

חיסיון מידע שנמסר במסגרת הליך גילוי מרצון 

היתרונות והסיכונים למגיש הבקשה והצעות לתיקון 

משפט משווה. 

ארה"ב. 

נוהל גילוי מרצון OVDP. 

נוהל גילוי מרצון מקוצר Streamlined Procedure. 

הליך הגשה מאוחרת של דו"חות מידע. 

אמריקה: ביקורת מס רגילה לאחר תוכנית "גילוי מרצון". 

"גילוי שקט" בארה"ב. 

היתרונות בכניסה לתוכנית הגילוי מרצון

בריטניה. 

סיכום.

מסקנות.

ביבליוגרפיה.

לרשות המיסים יש "נוהל גילוי מרצון" במסגרתו, במטרה לעודד נישומים (יחידים, תאגידים, בעלי תפקידים בתאגידים ומייצגים), שעברו עבירות על חוקי המיסים (להלן – מגיש הבקשה), לתקן את דיווחיהם, לדווח נתוני אמת ולשלם את מס האמת המגיע מהם, התחייבה רשות המיסים, בתאום עם הפרקליטות, שלא יינקטו הליכים פליליים נגד פונה שיבצע גילוי מרצון בתנאים המפורטים בנוהל.

על פי נתוני השדולה למאבק בהון השחור בכנסת, היקף ההון השחור בישראל מוערך בין 86 ל-216 מיליארד שקלים, המהווים למעלה מחמישית מהתמ"ג, שיעור גבוה פי שניים וחצי ממדינות כמו שווייץ או ארה"ב. משאבים רבים מופנים לאיתור ההון השחור, בעיקר זה המתחבא בחשבונות בנק בחו"ל. לאחרונה נראה, שהדרך היעילה ביותר לאתר אותו היא באמצעות חילופי מידע בין מדינות.

סמנכ"ל חקירות ברשות המיסים, אבי ארדיטי, התייחס לעניין זה בכנס לשכת רוה"ח שהתקיים לאחרונה. לדבריו, הבנקים נדרשים היום לבחון את מקורות הכסף של הלקוחות, ובעולם הבינו שצריך לחלוק מידע על מנת לצמצם את תופעת ההון השחור. רשות המיסים, לטענתו, כבר מחזיקה במידע על חשבונות בחו"ל של אזרחים ישראלים.

שיתוף הפעולה הבינלאומי מבוסס על הסכמים כדוגמת FATCA , שנחתם ומיושם בהצלחה בין ארה"ב למדינות שונות, ובכללן ישראל. על פי ההסכם, מעבירות המדינות לארה"ב מידע אודות חשבונות של אזרחים אמריקאיים בתחומן. גם אמנת המס בין ישראל לפנמה, שאושרה לאחרונה ותכנס לתוקף בינואר 2015, מהווה דוגמא לשיתוף פעולה כזה.

על ישראלים המחזיקים באזרחות אמריקאית או תושבי קבע בארה"ב (בעלי גרין קארד) חלה חובת דיווח לרשויות המס בארה"ב (IRS) על הכנסתם העולמית באמצעות הגשת דוחות מס שנתיים, וזאת גם אם הם לא גרים בארה"ב או מעולם לא גרו בה.

בנוסף לדו"ח המס ל - IRS על ההכנסות הכלל עולמיות, נדרשים אזרחים אמריקאיים על ידי רשויות המס בארה"ב לספק מידע נוסף, לרבות בכל הקשור לחשבונות בנק וחשבונות פיננסיים אחרים הנמצאים מחוץ לארה"ב (כחלק מהמטרה של ממשלת ארה"ב להילחם בהלבנת הון).

 גילוי שנתי זה ידוע בכינויו FBAR (דוח על חשבונות בנק זרים).

 אי עמידה בדרישת FBAR או בהגשת דוחות המס האמריקאים עלולה לגרור קנסות כספיים משמעותיים ואפילו הליכים פליליים ולכן מומלץ כי אזרחים אמריקאים יפנו לאנשי מקצוע מיומנים על מנת להימנע מצעדים אלו.[1]

 רשויות המס בארה"ב מודעות לכך שקיימת אפשרות שאזרחים אמריקאים רבים אשר מוטלת עליהם החובה להגיש דו"ח מס אמריקאי ו-FBAR לא היו מודעים לחובה זו ולכן יזמה מספר תוכניות להגשת דוחות המס הרלוונטיים.

רשויות המס בארה"ב יזמו תכניות גילוי מרצון (OVDP) באמצעותה יכלו אזרחים אמריקאים להגיש דוחות מס אמריקאים רטרואקטיביים ולחסוך עונשים פוטנציאליים, וזאת על פי קריטריונים שנקבעו כחלק מהתכנית.

מצגת בנושא גילוי מרצון פאוורפוינט מקצועי לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מונדרר נ' חוק איסור הלבנת הון הוצאת "אוצר המשפט". 

רפעאת עזאם "פרשנות דיני המסים: מס-אמת וזכויות האדם בפסיקת בית-המשפט העליון" משפט ועסקים כרך יח'