‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מבצע צוק איתן?

תוכן עניינים

מבצע צוק איתן , מבצע עמוד ענן ‏ , מבצע עופרת יצוקה - מערכת ההגנה ותפקוד צה"ל. 1

מבוא. 5

מבצע עופרת יצוקה. 5

מבצע עמוד ענן 6

מבצע צוק איתן 8

סיכול ממוקד, תקיפת מנהרה והתגברות ירי הרקטות. 9

רקע מדיני 9

עליית א-סיסי לשלטון במצרים.. 9

המשבר הכלכלי בחמאס. 9

הפעילות המבצעית בשלב הראשון 10

8 ביולי - היום הראשון 10

9 ביולי - היום השני 11

10 ביולי - היום השלישי 11

11 ביולי - היום הרביעי 11

12 ביולי - היום החמישי 12

13 ביולי - היום השישי 13

14 ביולי - היום השביעי 13

15 ביולי - היום השמיני 13

16 ביולי - היום התשיעי 14

17 ביולי - היום העשירי 14

הפעילות המבצעית בשלב השני 15

18 ביולי - היום האחד-עשר. 15

19 ביולי - היום השנים-עשר. 16

20 ביולי - היום השלושה-עשר. 16

21 ביולי - היום הארבעה-עשר. 17

22 ביולי - היום החמישה-עשר. 17

23 ביולי - היום השישה-עשר. 18

24 ביולי - היום השבעה-עשר. 18

26 ביולי - היום התשעה-עשר. 19

27 ביולי - היום העשרים.. 19

28 ביולי - היום העשרים ואחד. 19

31 ביולי - היום העשרים וארבעה. 20

4 באוגוסט - היום העשרים ושמונה. 21

5 באוגוסט - היום העשרים ותשעה. 22

6 באוגוסט - היום השלושים.. 22

מהלכים מדיניים ותגובות בינלאומיות. 22

טקטיקה. 24

פעילות התקפית. 24

הגנת העורף. 25

תעמולה ולוחמה פסיכולוגית. 25

חמאס. 26

תעמולה ולוחמה פסיכולוגית. 27

אלימות פלסטינית ביהודה ושומרון 27

כיפת ברזל. 28

מבנה ותפקוד. 28

פעילות מבצעית של כיפת ברזל. 29

תהליך קבלת ההחלטה על פיתוח כיפת ברזל וחלקו של של שר הבטחון עמיר פרץ. 30

ניסויים.. 31

מימון כיפת ברזל. 32

הצטיידות. 32

פיתוחים ושיפורים.. 33

שיווק בחוץ לארץ. 33

קבלת החלטות. 33

מחקר קבלת החלטות. 34

כשלים בקבלת החלטות. 34

שיפור תהליכי קבלת החלטות. 35

קבלת החלטות: ההבדל בין הצלחה לנפילה. 36

קבלת החלטות: האם הקושי להכריע קשור עם חרדה?. 36

קבלת החלטות שנמשכת ומשתרכת לאורך זמן 36

קבלת החלטות: מאפיינים אישיותיים של הנוטים לדסידופוביה. 37

האם הססנות כרונית וקושי להכריע הולכים יחד עם פרפקציוניזם?. 37

קבלת החלטות: דסידופובים והסביבה הקרובה להם.. 37

קבלת החלטות: יחסה של החברה המודרנית להססנים כרוניים.. 38

קבלת החלטות: מה מרוויח הססן כרוני שמתקשה להכריע?. 38

קבלת החלטות : אטימולוגיה של הפועל decide. 38

השפעת מודל שנאת ההפסד על תהליך קבלת ההחלטות. 38

קבלת החלטות: התנגשות בין רציונל ורגש.. 39

האם חשיבה שכלתנית קרה חפה מאינטואיציות לא יעילה יותר?. 40

קבלת החלטות: תופעת הסלמת המחויבות. 40

החלטות. 40

קבלת החלטות בקבוצה. 40

תהליך קבלת החלטות. 41

אפקט דאנינג-קרוגר. 43

ניתוח תהליך קבלת החלטות בנושא של מערכות לחימה. 43

סקירה – שיקולים בפיתוח ובייצור מערכת נשק. 44

בחינות מבצעיות וכלכליות. 44

תכנון סד"כ בנוגע למטוסי קרב. 45

כמה רקטות ירטה כיפת ברזל. 46

הויכוח סביב קבלת ההחלטה לפיתוח מערכת כיפת ברזל. 48

הפולמוס סביב תפקוד המערכת. 49

סיכום.. 51

סיכום.. 51

אחרית דבר - מבצע צוק איתן –השוואה לעופרת יצוקה. 54

ביבליוגרפיה   56

קבלת החלטות הנו תחום מחקר בפסיכולוגיה הקוגניטיבית, מדעי המדינה, מנה"ס, תורת המשחקים וכיוצא בזה, העוסק בדרך אשר בה בני אדם שוקלים את האלטרנטיבות שמולם ומקבלים את החלטותיהם.

היכולת לקבל החלטות הינה תכונה חשובה ביותר בקרב מנהיגים בכל הדרגות, ממנהלים זוטרים בארגונים עיסקיים ועד ראשי ממשלה. סגנון קבלת ההחלטות משתנה מאדם לאדם, כאשר כל אחד הוא בעצם תוצאה של כל ההחלטות אותן קיבל עד אותו רגע נתון. תהליך קבלת ההחלטות מתגלה לא פעם כחווייה נפשית מייסרת, במיוחד כאשר החלופות האפשריות מייצרות קונפליקט בין ערכים שונים. (אירוינג ל. ג'ניס וליאון מאן)

תופעת הדסידופוביה – הפחד מקבלת החלטות. אנשים הלוקים בדסידופיביה הנם אלה אשר מפחדים להכריע ו"לחתוך". כל אדם באשר הוא לוקה מעט בחרדה זו. בכולם קיים גרעין הססנות וקושי להכריע, אך ישנו גבול בין הססנות שמקורה בשיקול דעת ובין חרדה. לעיתים קרובות דסידופובים ייטו לקבל את ההכרעה סמוכה מאוד לדדליין. תופעת הדסידופוביה עולה בקנה אחד עם אנשים שנוטים לעייפות, דיכאון, חרדה, והעדר חיוניות. (Gati, I., & Asher, I.)

ניתן להבחין בי שני מצבי התלבטות מרכזיים: ההתלבטות בין חלופה טובה אחת לחלופה טובה אחרת, וההתלבטות בין שתי חלופות רעות כאשר כל אחת מהן תגרום לוויתור על דבר מה חשוב, כמו ערכים. (יוסי יסעור)

בתחום הפסיכולוגיה, פרפקציוניזם פירושו הצורך להיות מושלם או לפחות להופיע בכזה.

קיימת הבחנה בין פרפקציוניזם סתגלתני, לבין פרפקציוניזם לא סתגלני. פרפקציוניסטים הם אנשים אשר פועלים באופן אובססיבי למימוש יעדים בלתי – אפשריים, וכל דימויים העצמי נגזר ממונחים של תפוקה והישג. (Chua, E. F., Rand-Giovannetti, E., Schacter, D. L., Albert, M., & Sperling, R. A.)

בצורתו החיובית, הפרפקציוניזם עשוי לספק את הדרבון שמוביל להישגים כבירים – תשומת הלב הקפדנית לפרטים ההכרחית למחקר מדעי, המסירות שמדרבנת מלחינים להמשיך וללטש את יצירתם עד שזו משתווה לצלילים הנפלאים שהם רואים בדמיונם, והעכביות שמרתקת אמנים גדולים לכני הציור - כל אלו נובעים מן הפרפקציוניזם. בצורתו השלילית, יש לו את היכולת להופיע בצורת השהיה כאשר הוא גורם לדחיית מטלות, או בצורת הענשה – עצמית, כאשר משתמשים בפרפקציוניזם על מנת לתרץ הישגים נמוכים בשביל לזכות באהדה ולגיטימציה מן הזולת.

(Etienne Benson)

דימוי עצמי פירושו התכונות והדימויים אשר אדם מייחס לעצמו. הגדרת המושג הנ"ל נתון במחלוקת מתמדת בקרב תיאורטיקנים שונים. דימוי עצמי ממשיך להתפתח ומגיע לשיאו בגיל ההתבגרות. כמו כן, הוא עשוי להשתנות במהלך החיים הבוגרים של האדם, שכן הוא איננו קבוע. קיימים שני סוגים של דימוי עצמי: ריאלי – תפיסת האדם כפי שהוא רואה את עצמו בהווה, ואידיאלי – הדימוי אליו האדם שואף להגיע. כמו כן, קיים דימוי עצמי חיובי – נוצר כאשר קיים פער קטן בין המציאות לאידיאל, וניתן לממש אותו. הוא מניע את האדם לשאוף קדימה ולממש מטרותיו, ודימוי עצמי שלילי – כאשר אדם חש חוסר שביעות רצון באופן תמידי ועל כן הוא חסר מוטיבציה לנסות להתקדם.

מושג ההערכה העצמית כולל שתי אמונות המנוגדות אחת לשניה ורגשות הנוגדים אחד את השני. כמו כן, להתנהגות יש את האפשרות לשקף אישיותו של אדם. הערכה עצמית קשורה לביטחון, כבוד והאהבה של ה"עצמי". זוהי המידה בה בני האדם רואים באור חיובישלילי את ההיבטים השונים של ה"עצמי" שלהם. (ד"ר ציפי בר-אל , ד"ר מרים נוימאיר)

בעבודה זו היה דגש בנוגע לאפקט דאנינג-קרוגר. זהו אפקט המתאר מצב בו אדם בעל השכלה מועטה בתחום מסוים, מרגיש כי ההרמה שלו גבוהה בהרבה מעל הרמה האמיתית שלו, ואילו אדם בעל השכלה מרובה מרגיש כי רמתו נמוכה הרבה יותר מרמתו האמיתית. תופעה זו תוארה לראשונה על ידי ג'סטין קרוגר ודיוויד דאנינג מאוניברסיטת קורנל. Daniel Kahneman, Amos Tversky)

השניים ביצעו מספר ניסויים בהם הם בדקו טענה זו. הם תכננו מחקרים אשר הראו כי מחסור בידע בנוגע לסטנדרטים הרצויים מביא לביצוע לא מספק של משימות. קרוגר ודאנינג הזמינו סטודנטים לתואר ראשון לפסיכולוגיה להשתתף בניסוי שלהם כשפני הנסיון. הם בחנו את היכולות שלהם בתחומר הלוגיקה, הלשון וההומור. במבחנים אלו, התלמידים אשר קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר דירגו עצמם באופן די עקבי כמוצלחים יותר מאשר במציאות, ואילו הסטודנטים אשר דורגו גבוה, דירגו את עצמם במקום נמוך יותר מאשר יכולתם האמיתית.

(ד"ר ציפי בר-אל , ד"ר מרים נוימאיר)

כיפת ברזל היא מערכת הגנה אווירית ניידת ליירוט רקטות קצרות טווח. המערכת פותחה ומיוצרת על ידי חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות. חברת אלתא מייצרת את המכ"ם, וחברת mPrest פיתחה את מערכת השליטה והבקרה.‏‏

חברת "רפאל" הציגה את המערכת כפתרון יעיל נגד רקטות קצרות טווח ופגזי 155 מ"מ, הפועל ביום ובלילה, בכל תנאי מזג אוויר, ומסוגל להתמודד עם מספר רב של איומים בו זמנית, וכן כמערכת נ"מ המסוגלת ליירט מטוסים הטסים עד גובה של 10 ק"מ.‏ סוללה אחת אמורה להגן על שטח של עד 150 קמ"ר.‏

המערכת הפכה למבצעית בסוף מרץ, ‏במסגרת יחידה 947 של מערך ההגנה האווירית.‏המערכת מהווה מרכיב חשוב בהתמודדות של ישראל מול ירי הרקטות מרצועת עזה, כחלק מהלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע עופרת יצוקה, ובפרט במבצע עמוד ענן ובמבצע צוק איתן.

עמיר פרץ אישר את פיתוח כיפת ברזל למרות ההתנגדות הרבה שהייתה לביצוע הפרויקט. סיכם כי כיפת ברזל הוא "הפרויקט החשוב ביותר כרגע ועל כן יש לשקול להגדיר את תוכנית הפיתוח כ'תוכנית חירום' ולזרזה ככל האפשר". ב-1 בדצמבר החליט, כי מענה לרקטות לטווח קצר מחויב והכרחי וכי המענה הנבחר הוא כיפת ברזל, ונדרש עבורו תקציב חיצוני.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)