‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי פורומים של נשים ברשת?

תוכן העניינים

1. רקע היסטורי; השתלבותן של הנשים במרחב האינטרנטי

2. שעתוק או שינויו הסדר הקיים?

3. אנונימיות, מין וזהות מגדרית

4. הפערים בשימוש של גברים ונשים ברשת

5. אתרים וקהילות של נשים באינטרנט.

6. אתרים ופורומים פורצי דרך לנשים בעולם ובארץ.

7. תפקידם וחשיבותם של אתרי אימהות ברשת    

8. מקרה מבחן: האתר 'אימהות עובדות' כביטוי של חוויה נשית מעודכנת.

9. דיון ומסקנות

ביבליוגרפיה

שגשוג הבלוגים האימהיים אינו פוסח על הרשת בישראל, ונדמה שכמות האתרים הישראליים העוסקים בנושא הורות, אמהות, נשים ומה שביניהם רק גדל והולך. זאת אולי לא הפתעה גדולה בהתחשב בכך ש-76% מכלל הבלוגים הישראליים באתרים אלו נכתבים ע"י נשים. בחינה של מספר פורטלים כאלה כגון מאמזון, אמהות אובדות, Bling Bling ולהיות אמא, מעלה מספר מסקנות מעניינות בנושא. ממבט ראשון נראה כי בלוגים רבים מציגים חוויות אמהוּת ישראלית דומה מאד. נשים רבות כותבות על הנושאים המרכזיים שעל ליבן: לידה, חווית ההורות, התובענות של האימהות והעבודה בחוץ, העדרו של האב ועל הצורך המתמיד להוכיח את עצמן למול החברה הישראלית אשר דורשת מהאם להתמסר לגידול הילדים באופן מלא.   מבט מעמיק יותר מגלה כי ישנם הבדלים מהותיים בין כותבת לכותבת. אמנם, חלק מהנשים פשוט משתפות את חוויותיהן האישיות, אך ישנן נשים המנצלות את כלי הביטוי הייחודי הזה, שאינו כפוף בהכרח לשיקולי רייטינג או לדעותיהן של קובעי אג'נדה תקשורתית כלשהיא, על מנת להביע עמדה חד משמעית כנגד מגמות שונות הקשורות לחוויית ההורוּת הישראלית.      לעיתים מדובר על השמעת סיפור לידה יוצא דופן ותיאור ישיר ובוטה של הקשיים והמאבקים של אם צעירה, לעיתים מדובר בהבעת מחאה גורפת לגבי אי-נוכחותו של האב בכל הנוגע לטיפול בילד, ולעיתים יוצאות הכותבות כנגד נורמות שנקבעות ע"י אמהות אחרות. כל הסיווגים הללו, אשר מתאימים במקרים רבים ליותר מפוסט אחד, משקפים פריצת גבולות ביכולות הביטוי של נשים בתקשורת הישראלית.     התפיסה הקיימת בחברה הישראלית בפרט, ובעולם המערבי בכלל, היא שמעשי הנשים אינם צריכים להישמע. נשים אמנם יוצרות חיים, אך זהו מעשה היצירה היחידי "שמותר" להן. לידת ילדים, גידולם ודאגה להם, הם תפקידיה המובנים מאליהם והמוגדרים היטב של האם, וכאשר היא מבצעת אותם היא מצייתת לנורמות.     כתיבה על תפקידים אלו, שלא לומר, כתיבה פומבית, היא פריצה מוחלטת של גבולות תפקידי המגדר והנורמות החברתיות. זאת המהפכה האמיתית של אתרי האימהות. גם כאשר הכותבות מחזקות את חשיבותם של תפקודי המגדר הבסיסיים שלהם, כגון לידה, הן יוצרות מהפכה תקשורתית, אפילו בצורה לא מודעת. הצפת הנושאים הללו לרמה המדוברת, שיתוף הדברים שהושתקו עד כה בפלטפורמת הפצה מיידית ורחבה כל כך, וחשיפת המקרים שבהם הן שברו את המוסכמות החברתיות, יוצרת שיח חדש ולדעת רבים הכרחי, אשר יוכל בסופו של דבר לשנות גם את הנורמות המקובלות כיום בחברה הישראלית.

המושג סייבר-פמיניזם נמצא בספרות המדע-בדיוני כשהרעיונות בדומה לז'אנר הספרותי עצמו נחלקו לקבוצה אופטימית-אוטופיסטית וקבוצה פסימית. היו שקיוו שהרשת תאפשר ביטוי חופשי יותר של רעיונות מן השוליים, של רעיונות ג'נדריאליים וחתרניים וזאת בשל היעדר מנגנוני פיקוח ושליטה ממסדיים על התכנים (חניק). בנוסף, פמיניסטיות רבות ראו את 
ההבטחה הגלומה באינטרנט כאמצעי לקידום דיאלוג בין נשים מרוחקות גיאוגרפית זו מזו, או כאלו שיתקשו לצאת אל המרחב הציבורי לשם מפגש, אך יוכלו להיפגש וירטואלית באמצעות המדיום החדש בזמן ובמקום הנוח עבורן. (Wilding)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)