שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שוק הבנקאות בישראל?

תוכן העניינים

תקציר ..............................................................................................................................2

מבוא................................................................................................................................6

פרק 1: החלק התיאורטי.....................................................................................................8

שקיפות ככלי רגולטרי.....................................................................................................8

אפקטיביות השקיפות ................................................................................................... 10

תופעות לוואי של השקיפות ........................................................................................... 16

פרק 2 : תיאור מקרה המחקר............................................................................................18

פרק 3 : נתונים ושיטת מחקר.............................................................................................24

פרק 4: ממצאים..............................................................................................................25

הכנסות הבנקים מעמלות עו״ש......................................................................................25

שינוי בתעריפי העמלות מאז כניסת הרפורמה..............................................................25

שינוי בהכנסות הבנקים מעמלות................................................................................28

הכנסות הבנקים ממימון...............................................................................................38

פרק 5: סיכום..................................................................................................................52

ביבליוגרפיה .................................................................................................................... 55

אמירתו הנודעת של הפילוסוף פרנסיס בייקון במאה ה-17 ״ידע זה כח״, קרמה עור וגידים בשנים האחרונות והיא הראציונאל הבסיסי העומד מאחורי רגולציית השקיפות.

תחת הכותרת - רגולציית השקיפות - מבוצעים מהלכים שתכליתם חשיפת ידע על ארגונים לציבור הרחב, כאשר יוזם ומפעיל הרגולציה עשוי להשתייך לשירות הציבורי, או לארגון פרטי המסדיר את הרגולציה באופן וולנטרי. כתוצאה מחשיפת המידע מצופה כי יחול שינוי חיובי בבהתנהגות הגוף הנחשף, שתוצאותיו תהינה חיוביות בעיני הגורם יוזם הרגולציה.

שימוש זה במידע, מהווה כלי חשוב בשדה הרגולטורי, משני טעמים מרכזיים: חיזוק משתמשי המידע, ובראשם הצרכנים, והפעלת רגולצייה אפקטיבית באמצעות כלי פיקוח ״רכים״.

ראשית, חיזוק משתמשי המידע הוא תוצאה ישירה של רגולציית השקיפות, שכן הוספת המידע משפיעה על התנהוגתם, כך שהגוף חושף המידע נאלץ להתאים את עצמו לשינוי בהעדפותיהם. זאת, לעומת המצב טרם חשיפת המידע שבו משתמשי המידע קבעו את יחסם על בסיס השערות ואף מצג שווא (.Weil et al. Fung et al).

שנית, רגולציית שקיפות מסייעת לרגולטור לחולל את שינוי המדיניות הרצוי מבחינתו, וזאת מבלי להשתמש בכלים רגולטוריים דרקוניים המאלצים את הרגולטור להתוות הנחיות מפורטות לשיטות פעולה ודרכי עבודה נדרשים. תחת זאת, רגולציית השקיפות היא שיטת פעולה מבוססת מידע, שאיננה דורשת מהגופים המפוקחים במישרין לשנות את התנהלותם, אלא מאלצת אותם לעשות זאת בכדי שיכללו בתחום הראוי וההולם במסגרת רגולציית השקיפות. בכך מאפשרת השקיפות לרגולטור לבצע התערבות בשוק, מבלי לפגוע בעקרונות השוק החופשי, כי אם באמצעות חיזוקם (Yeung).

במחקר הקיים ישנו דיון רחב בהקשר לאפקטיביות של השקיפות במגוון תחומים. עם זאת, חסרה התייחסות למקרי בוחן בתחומים המאופיינים בחוסר תחרותיות או בהתנהגות אוליגופלית של קבוצות ריכוז. בתוך כך יש להתייחס למחקרו של לי (Lee,  Lee et al) בו הוא משתמש במדינות מתפתחות כבמקרה בוחן קריטי המדגים את חולשת הרגולטור, אך לא מתייחס למבנה הריכוזי של השוק. בהמשך לכך, מחקר זה מוסיף היבט נוסף למחקר הקיים בכך שהוא מציע התבוננות על השקיפות ככלי רגולטורי אפקטיבי בסביבה לא תחרותית.

6

בנוסף, מציע מחקר זה התייחסות אמפירית להתנהגות דיספונקציונאלית הנובעת מהשקיפות, וזאת נוכח התייחסות תיאורטית חלקית לנושא במחקר הקיים. כך למשל ניתן למצוא התייחסות במחקרו של ווייל ושותפיו (.Weil et al) לפיה השקיפות עשויה להביא לתוצרי מדיניות שאינם רצויים על ידי מתכנני המדיניות, כתוצאה מפערים תפיסתיים בין מתכנני המדיניות, משתמשי המידע והארגונים חושפי המידע.

בכדי לבחון את ההשפעות, החיוביות והדיספונקציוליות, של שקיפות שהוזכרו לעיל, הסתמכתי על הרפורמה בעמלות של בנק ישראל, כמקרה בוחן קריטי. במסגרת הרפורמה ביצעה ועדת הכלכלה של הכנסת תיקון לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), (תיקון מס׳ 12). התיקון קבע כי כל העמלות שתגבנה על ידי הבנקים תהינה אחידות, וזאת בכפוף לתעריפון שיפרסם בנק ישראל. כמו כן, נקבע כי גובה העמלות ידווח לועדת הכלכלה ויפורסם לציבור הרחב מדי חצי שנה.

ממצאי המחקר מלמדים כי השפעתו של לחץ רגולטורי-פוליטי עקבי ומשמעותי לאורך זמן, אך לא בהכרח רגולציית שקיפות, הוא זה שהניב את התוצאות המצופות והרצויות בשוק הבנקאות הישראלי. מכאן, סביר כי לחץ מעין זה יביא להשפעה הרצויה גם בשווקים נוספים המאופיינים כיותר תחרותיים. כמו כן הממצאים מעידים, אם כי באופן מוגבל, כי בכדי לייצר רגולציית שקיפות אפקטיבית, יש לתת את הדעת על מכלול המשתנים עליהם הרגולציה עשויה להשפיע ולא רק על האופן המובן מאליו.

במחקר חמישה פרקים: הפרק הראשון סוקר את הספרות הקיימת בתחום רגולציית השקיפות ומציג תשתית תיאורטית לאפקטיביות של שקיפות. כמו כן הפרק כולל תיאור הסיכון של ״שחלוף מטרות״ (goals displacement) כתגובה ליעדים כמותיים שהם חלק אינטגרלי מרגולציית השקיפות. בנוסף מוצגות בפרק זה היפותזות המחקר; הפרק השני מציג את מקרה הבוחן -הרפורמה בעמלות - תוך התייחסות להשתלשלות האירועים שקדמה לרפורמה; הפרק השלישי מתאר בקצרה את הנתונים על בסיסם ביצעתי את הניתוח הכמותי; הפרק הרביעי דן בממצאים העולים מהרגרסיות והפרק החמישי מסכם את ממצאי המחקר אל מול התיאוריה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

קראתי ואני מאשר את התקנון

לא מאשר התקנון (נא ליצור קשר עם שירות הלקוחות 24/7 לקבלת הסבר)

---

כתובת אימייל

שדה אימייל הינו חובה