‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי צדק מאחה בתיקי תאונות דרכים?

תוכן העניינים

1. מבוא
2. סקירת ספרות:

2.1 צדק מאחה

2.2 תפיסת הצדק המאחה – הנחות, עקרונות יסוד וערכים

2.3 צדק מאחה וענישה פלילית: הדומה והשונה ביניהם

3. יתרונות הצדק המאחה
 3.1 יתרונות הצדק המאחה לעבריינים
 3.2 יתרונות הצדק המאחה לקרבנות ומשפחותיהם
3.3 יתרונות ההליך לקהילה
 3.4 התאמת הליכי הצדק המאחה לעבירות הפליליות השונות - תוך ניתוח פסקי דין וחקיקה בנושא.
 4. מקרה הבוחן: צדק מאחה בתאונות דרכים
 4.1 ההבדל בין תאונות דרכים לעבירות פליליות
 4.2 הצדק המאחה בתאונות דרכים

5. סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

המלומדת פרקש מציגה את תהליכי צדק המאחה כתהליכים רצוניים ומובנים, ושיאם הוא במפגש המכנס יחד את מי שנפגעו והושפעו השפעה של ממש מן המעשה הפלילי -נפגע העברה, מבצע העברה, ובמקרים המתאימים תומכיהם וכן חברי קהילה נוספים, כדי שישתתפו השתתפות פעילה בשיח כן וגלוי על המעשה הפלילי, תוצאותיו, סיבותיו והדרכים לאיחוי הפגיעות שגרם.

"צדק מאחה" הוא שמה של אסכולה המציעה זווית ראיה ייחודית על המעשה הפלילי ועל התגובה הראויה לו. הגישה מציעה להתייחס אל ההתנהגות הפלילית כאל התנהגות היוצרת ניגוד עניינים חריף בין מבצע העבירה לבין הנפגע ממנה ומחוללת ביניהם סכסוך שתוצאותיו הן פגיעות בנפגע העבירה, בקהילה ואף במבצע העבירה עצמו. מטרת הצדק המאחה היא להוביל לאיחוי הפגיעות שנגרמו כתוצאה מהמעשה הפלילי. איחוי הפגיעות מתרחש באמצעות תהליכים, שנועדו ליישב את הסכסוך בין נפגע העבירה למבצע העבירה באופן הנותן מענה מיטבי למכלול הפגיעות ולצרכים שנוצרו עקב המעשה הפלילי. דוגמא לתהליך מעין זה הוא גישור המתבצע בין הפוגע לנפגע המהווה מפגש מרצון בין נפגע ופוגע לצורך דיון בנושא הפגיעות ובנושאים הנובעים מהמעשה הפלילי במטרה להגיע להסכם. העקרונות עליהם מבוסס תהליך הגישור הנם: התייחסות ומן דגש לצרכי הנפגע, מתן מקום ל"קולו" של הנפגע בהליך הפלילי, ראיית הפוגע כאחראי למעשיו, חתירה לתיקון נזקים חומריים ואיחוי פגיעות שנגרמו לנפגע מהמעשה הפלילי, מתן הזדמנות לפוגע להשתקם ולהשתלב בקהילה.

התפיסה הרווחת מזהה את הצדק העונשי באופן בלעדי כמקדם את תכליות המשפט הפלילי, וביניהן גמול, מניעה, שיקום והרתעה. גינוי המעשה הפלילי נחשב גם הוא כאחד מהישגי הצדק העונשי. צדק מאחה נתפס, ככלל, כהליך משלים או חלופי המקדם מטרות שונות בתכלית, שעיקרן איחוי הפגיעות והעצמת הקהילה. גישת הצדק המאחה והגישה העונשית הן שתי פילוסופיות שונות המקדמות מטרות דומות, שאינן עומדות בסתירה זו עם זו. ביכולתו של הצדק המאחה להשיג, ככלל, את מטרותיה של הגישה העונשית, נוסף להשגת מטרות הייחודיות לגישה המאחה - איחוי הפגיעות שנגרמו כתוצאה מהעבירה והעצמת הקהילה (גל וודנציג-רוזנברג). 

שילובו מחדש של מבצע העברה בקהילה מתאפשר משום שהוא מקבל אחריות פעילה על מעשיו. קבלת אחריות זו מאפשרת לאחרים ולו עצמו להתוודע לפן חיובי באישיותו ולהיווכח שקיים בו גם צד טוב היכול להתחשב באחר ואף להיטיב עמו. לשילוב זה יש ביטויים מעשיים בהקשרים רחבים שונים. הביטוי הצר והאופרטיבי הוא הפסקת ביצוע מעשים פליליים בידי מבצע העברה, או לפחות הקטנת היקף התנהגותו הפלילית וחומרתה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)