‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חינוך יהודי בבית הספר?

תוכן עניינים

מבוא

חשיבותו של המחקר ותרומתו המשוערת

סקירה ספרותית

תפיסות שונות לחינוך יהודי.

חינוך יהודי בבית הספר הממלכתי בישראל

עמיות יהודית

מטרת ושאלות המחקר

מתודולוגיה

אוכלוסייה ומדגם

כלי מחקר

שיסות ניתוח

ממצאים

כיצד המורים בבית הספר תופסים את חינוך יהודי?

חשיבותו של סיפוח חינוך יהודי בבית הספר

מרכיבים של חינוך יהודי

באילו דרכים חינוך יהודי בא לידי ביסוי בעבודתם היום יומית של המורים במקצועות השונים?

כיצד "תכנית עמיות יהודית" באה לידי ביסוי בעבודתם היום יומית של המורים ובתכנית עבודתם?

סביבות למידה

בתי מדרש

שגרירים צעירים

תכניות משותפות בין בתי הספר

סנהדרין תלמידים

מחויבותנו לעם ישראל - עמיות יהודית כבסיס לתכנית הלימודים בשפה בכיתה ח'

שערים לזהות- פרויקט שורשים בשכבת ז'

סיכום ודיון

המלצות לשיפור התכנית ומחקרים נוספים בנושא

ביבליוגרפיה

נספחים

נספח 1: שאלון למורים

נספח 2: התכנית לעמיות יהודית

נספח 3: דיון בסביבה מתוקשבת

נספח 4: מים חיים - פרויקט מדעים

נספח 5: הזמנה לבית מדרש חוצה גבולות

נספח 6: שגרירים צעירים

נספח 7: הסנהדרין- עמוד הבית מסביבת הלמידה

נספח 8: רציונל לתכנית " מחויבותנו לעם ישראל"

נספח 9: שערים לזהות

נספח 10: דוגמאות מפרויקט דיאגראמות של כיתה ב'

נספח 11 : תכנית התאומות עם בי"ס ביאליק רוסריו

נספח 12 : שותפות בית ספר ריאלי ובית ספר וורניק

מאחר ומדינת ישראל הינה מדינה יהודית, על מערכת החינוך לספח את זהותם היהודית של התלמידים. מחקרים משנות ה-70 וגם היום מראים שישראלים רבים רואים את עצמם כ"ישראלים" יותר מאשר "יהודים" ומייחסים חשיבות רבה יותר או באותה רמה לזהות הישראלית שלהם מאשר הזהות היהודית שלהם (ידלין,;,Foundation) במחקר איכותני שנערך בקרב הורי תלמידים נמצא שהורים רבים מייחסים חשיבות שווה לישראליות וליהדות כי "ישראלי משמעותו יהודי" (Ya'ar, & Bar). יחד עם זאת באותו מחקר עולה שכ-75% מההורים שהשתתפו במחקר רואים יהדות כלהיות חלק מהעם היהודי. מממצאים סותרים אלו לגבי הגדרת זהותם של ישראלים, נשאלת השאלה "מהי מסרת החינוך היהודי?"

ידלין (ידלין, ) מציינת שלחינוך היהודי בארץ ובתפוצות מסרה אחת ומשותפת : "להקנות לנוער היהודי שהוא בראש ובראשונה יהודי בזהותו מעבר להיות אזרח מדינה כלשהי, והיא שייחת ומחויבת לעם היהודי". במחקר של ועדת שנהר עולה כי בקרב מנהליי חסיבות הביניים, מסרת חינוך יהודי נדפסת כ"מרכיב חשוב בסוציאליזציה הערכית של התלמיד" (רש & בן-אבות).

יחד עם משימות כה חשובות (סוציאליזציה של התלמיד, הקניית זהות), חינוך יהודי אינו מקצוע ככל המקצועות ו "יהדות" אינה דיסציפלינה עם מבנה דעת ברור. זהו תחום עיסוק שלם הכולל המקצועות לימוד, תוכניות חברתיות, פעילות בלתי פורמאלית או פורמאלית למחצה שהיא חלק מן החוויה של בית הספר והערכים המוסענים בתרבות הבית ספרית באופן כללי. (פוזנר).

במסגרת הפורמאלית, בתכניות הלימוד, ניתן למצוא הזדמנויות לסיפוח זהות יהודית במקצועות רבים כגון תנייך, ספרות, היססוריה וחגי-ישראל (שנר, ).בהתבוננות במסרות הוראת המקראה אשר נקבעו על ידי משרד החינוך מוצאים שרציונל לימוד המקראה מבוסס על כך שהמקרא "הוא מרכיב מרכזי במכנה המשותף התרבותי לכל עם ישראל לדורותיו" (החינוך, ). בדומה לכך בתכנית הלימודים בהיססוריה לא רק מדובר על היססוריה של מדינת ישראל ומדינות העולם אלא גם היססוריה של העם היהודי (יוסף, ), המעיד על הדאה שיהדות אינה רק דת אל גם לאום. בבית הספר היסודי, במקצוע השפה יש התייחסות לזהות יהודית דרך אגדת פסח בכיתות גי (החינוך, המנהל הפדגוגי האגף לחינוך יסודי), בתכנית חברתית ערכית ניתן למצוא את הנושא של "ישראל 60" (החינוך, ישראל חוגגת שישים בסימן הצלחות והישגים, ). אפילו במקצועות הריאליים כגון מתמסיקה, ניתן למצוא סיפול בנושאים יהודיים הן בספרי לימוד והן באתרים המלווים ספרי לימוד (מסייח).

סיפוח זהותו היהודית של התלמיד הינו מרכיב חיוני של חזון בית הספר מאז הקמתו בשנת 1913. "בפרוגראמה לכל שנת לימוד" שיצא לאור עם הקמתו של בית הספר, המנהל הראשון של בית הספר ארתור בירם כתב את המילים הבאות:

"מטרה אחת לנו: להקים דור של עוזרים חדשים לגאולת ארצנו ושחרור עמנו... שאיפתנו לתת לתלמידים את היםודות העיוניים שיכשירם לעבודה עצמית וחופשית, להכשירם הכשרה טכנית, שאין להקנותה, לפי דעתנו, אלא על ידי מלאכת ידיים... אנשי מעשה שיהיו מוכשרים לעבוד עבודת ארצנו. אנשים שכל מילה תהיה להם מעשה... "^[1]

בנוסף, כחלק ממסרות בית הספר, ארתור בירם אמר שבתחום הלאומי מסרת בית הספר הנה:

"... לתת לתלמידים חינוך עברי לאומי, עלינו לקשר, אפוא, את נפשות תלמידינו לעברנו הגדול, להנחיל אותם את היצירות הגדולות, שיצר עמנו במשך שנות מאות קיומו. ידיעה עמוקה ביהדות צריכה לשמש להם למקור הרגשתם הלאומית. לא אך את הםפרות התנ״כית אנו רוצים להקנותלהם, אלא גם את םפרותנו המאוחרת".

במסגרת סיפוח זהות יהודית ננקסו צעדים שונים לאורך היססוריה של בית הספר. לדוגמא, בשנים הראשונות נוסדו "גדודי הצופים המשוססים" בבית הספר שלאחר מכן סופחו כשבס הצופים "משוססי הכרמל". בשמונה שנים האחרונות הושם דגש מחודש על חינוך יהודי בבית הספר. נגה כוכבי, הרכזת הפדגוגית של אחד הסניפים, יזמה תכנית חדשה בבית הספר, בשם "תכנית עמיות יהודית".

המסרה המרכזית של התכנית במילים שלה (נספח 2):

התכנית לעמיות יהודית חותרת למיצוי מיטבי של הסולידריות היהודית ברוח של תיקון עולם במופת חברתי גלובלי ולטיפוח זהות יהודית וציונית בקרב מורים ותלמידים.

בשמונה השנים האחרונות, במסגרת "תכנית עמיות יהודית", מתקיימים קשרים עם בתי ספר יהודיים מקהילות שונות (איססנבול,סן פרנסיסקו, רוסריו, בואנוס איירס, מוסקבה), נוסף על תכניות תאומות שהובלו לאורך ההיססוריה של בית הספר, עם בוססון, לונדון, אתונה ועוד בהקשרים אחרים. מורים מבית הספר שנחקר ומבתי ספר בקהילות, יזמו פרויקסים מגוונים בתחומים שונים כגון חברה, מתמסיקה, וחגים וכן התקיימו חילופי משלחות של מורים ותלמידים. אחת המסרות של התכנית, היתה לספח אוריינות יהודית בקרב המורים ולהכניס סיפוח זהות יהודית לסדר היום של כל מורה במקצועות שונים. מסעמים שונים, השתלבות הנושא "עמיות יהודית" היתה על פי רוב, סמויה בעבודתו של המורה. בשנה האחרונה עם שינוי במסגרת של תכניות לימוד כגון שפה ותכניות חברתיות, תכנית עמיות יהודית תפסה מקום גלוי בעבודתו של המורה.

מאחר והתכנית "עמיות יהודית" הפכה לחלק אינסגראלי מתכנית העבודה הפדגוגית, מטרת עבודה זו הנה לחקור את קיומו וביצועו של חינוך יהודי בבית הספר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)