‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הגנה מן הצדק במשפט קצב?

תוכן עניינים

                  נושא                                                                           עמוד

1.            מבוא.............................................................................3-4

2.            פרק א'- דוקטרינת הגנה מן הצדק

    א.1      החלת דוקטרינת הגנה מן הצדק במשפט הישראלי....5-9

    א.2      הגנה מן הצדק –המודל החוקתי..............................9-11 

    א.3      הגנה מן הצדק- בפסיקה........................................12-13

    א .4     הגנה מן הצדק- בחקיקה.......................................13-15

 א .5        מבחן הפעלת הטענה להגנה מין הצדק...................15-17

3.            פרק ב'- משפט קצב כמקרה בוחן

  ג.1 רקע תיאורי..........................................................18

                ג.2       טענת קצב להגנה מן הצדק במשפט........................19-22

6.            פרק ג'- בחינה השוואתית ממדינות העולם

               ג.1        משפט אנגלי..........................................................23-24

               ג.2        משפט אמריקאי.....................................................25-27

 7.            סיכום ודיון ...................................................................28-29

 8.            רשימת מקורות...............................................................30-33

בית המשפט לא התעלם מטענותיו של קצב להגנה מן הצדק ומציין כי הפרסומים שבוצעו בכלי התקשורת היו בעיתיים ביותר והיה בהם כדי לפגוע בזכויותיו הבסיסיות של קצב להיוותר זכאי עד שתוכח אשמתו מבחינת טוהר ההליך השיפוטי.

ההכרה הזו מבית המשפט לא באה ביטוי בגזר הדין ומשקלה בסך כל גזר הדין שואף לרמה נמוכה של התייחסות כיוון שבית המשפט התייחס יותר לאמינותן של העדויות של העדות במשפט והללו הכריעו כנראה את הכף לגזר דינו של קצב ולא הוטה חסד לבעייתיות של הפרסומים נגד קצב.

בית המשפט מציין בהכרעת הדין כי מדובר לכאורה בהיפגעות קשה של עשיית צדק המחייבת הוקעה על דרך בחינת אפשרויות לביטול כתב האישום. טוען בית המשפט – לכאורה- כיוון שבית המשפט מסייג את האפשרויות לא סתם כ, אלא על רקע התנהגותו של קצב בהיותו הנאשם ובאי כוחו אשר שיתפו פעולה נגדית עם כלי התקשורת והביעו בכל עת אפשרית מלחמה שערה ותייחסו לראיות נגד קצב כלא מהימנות וכי קצב המואשם הינו חף מכל אשמה או חשד והביעו ביקורת קשה נגד המתלוננות ודיברו בהן סרה.

בית המשפט טוען כי הנאשם לא היה בצב של חוסר אונים אלא היה שותף תוקף. התנהגותו של קצב באה לביטוי במסיבת העיתונאים שערך ביוזמתו במהלכה יצא נגד התקשורת בחמת זעם.

מהכרעת הדין עולה כי בית המשפט לא קיבל את טענתו של קצב להגנה מן הצדק ודחה את טענותיו ולא ביטל את כתב האישום.

בשלושת העשורים האחרונים החיל בית המשפט את דוקטרינת ההגנה מין הצדק בפסיקה הישראלית.

בית המשפט יעשה שימוש בדוקטרינת ההגנה מן הצדק, אך ורק כאשר פעולות הרשות חורגות מהנורמה המקובלת, ממידת הסבירות, ההגינות, תום הלב והשוויוניות, במידה שכל בר דעת היה זועק כנגד פעולתה ובלבד שישום הדוקטרינה לא יהווה כלי להכשרת פעולות בלתי חוקיות של הפרט.

דוקטרינת הגנה מין הצדק הינה טענה מקדמית לחפותו של נאשם בנסיבות בו הוא נאשם ועומד על כס הנידונים.

שימוש בדוקטרינת הגה מין הצדק נועדה להעניק סעד משפטי וצודק למי שניהול הליך השיפוטי נגדו עומד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

דוקטרינת הגנה מן הצדק, מיועדת להבטיח הוגנות ותקינות ההליך המשפטי, כאשר הוגנות זו נמצאת בסכנה, שעה שמתקיימת אוירה ציבורית עוינת במיוחד נגד הנאשם. עשיית משפט צדק חייבת להיות אם כן נעדרת כל חשש למשוא פנים, לעיוות דין ולהשפעה חיצונית מזהמת ולו הקטנה ביותר על ההליך השיפוטי ועל השופטים היושבים לדין. 

ההגנה מן הצדק היא פרי הפסיקה, ולא עוגנה בחוק חרות. מקרה של הגנה מן הצדק הוא בשלב מקדמי של כתב האישום – הסנגור מבקש לטעון את הטענה לפני הצגת הראיות לביהמ"ש. בספרות התעוררה השאלה לגבי סמכות ביהמ"ש לקבל את הטענה והאם עליו לזכות את הנאשם או לבטל את כתב האישום?

במקרה של קבלת טענה מן הצדק ביהמ"ש מבטל את האישום או את חלקו – יש כאן עיכוב הליכים שיפוטי נגד הנאשם. ביהמ"ש לא מזכה את הנאשם כי לא נשמעו ראיות ולכן יש כאן ביטול של כתב האישום.

שיטת המשפט הישראלי אינה מעגנת את זכותו של הנאשם למשפט הוגן ולהליך משפטי ראוי באמצעות עלי ספר. היא אינה נכללת בין הזכויות בחוקי היסוד, למרות זאת הוכרה הזכות בפסיקה הישראלית עוד לפני עשרות שנים.[2] נכון להיום מוכרת ונחשבת זכות זו כזכות יסוד, מהוראות חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, מכוח זכות היסוד לכבוד, על פי פרשנות מרחיבה.

ההכרה בהליך הוגן כזכות חוקתית ועל חוקתית מוכרת לא רק בישראל היא נוהגת בשיטות המשפט האנגלי והאמריקאי. לכן השימוש בטענת ההגנה מין הצדק במקרים ראויים הינה בסמכות הטבועה של כל בית משפט.[4]

מצגת בנושא הגנה מן הצדק מצגת פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)