‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי המתח בין הלכה לאתיקה לאור ‎ ‎הקשיים וההתמודדות האתית ‏

של ההלכה בסוגיית זרע לבטלה ופוריות?

תוכן עניינים

מבוא : הוצאת זרע לבטלה הקשיים וההתמודדות האתית של ההלכה. 3

שאלת המחקר  5

איסור הוצאת זרע לבטלה. 6

אתיקה רפואית מודרנית : סוגיית ההתערבות במעשי הבורא ע"י ההליך הרפואי 7

שו"ת יביע אומר חלק ב: ‏ 10

דעת הרב עובדיה:‏  11

ספר החינוך:‏  12

שו"ת שרידי אש:‏  13

שו"ת אגרות משה: ‏ 15

קושי אתי הלכתי : היתר להוציא זרע לצורך פריה ורבייה. 17

הציווי בפריה ורבייה במעשה הביאה או בקיום הבנים.. 19

מניעת הריון בהלכה - מתח בין הלכה לאתיקה. 21

חשיבות מיסטית – התלבטות הקבלה. 23

תיקון הברית  23

גדרים והיתרים של ההלכה כאשר שפיכת הזרע נעשית במטרה לשפר את פוריות הגבר. 25

מחלוקת רבנים סביב נושא תרומת זרע ראיית האם היולדת אימו של הצאצא משום שלום בית  28

חשש הלכתי מנישואי אח ואחות כתוצאה מתומת זרע אנונימית. 29

המתח בין הלכה לאתיקה - פיקוח הלכתי בנושא תרומת זרע. 30

התמודדות ההלכה עם נושא תרומת הזרע. 31

תהליך קבלת תרומה. 32

אנונימיות הגבר והדילמה האתית בקשר לכך. 33

בעיות הלכתיות אפשריות בתרומת זרע. 34

בנק הזרע – משמעות הלכתית - המתח בין הלכה לאתיקה. 34

שמירת זרע  35

תהליך התרומה  37

ילדים ואנונימיות - דילמה טובת הילד מול החשש שחשיפה של התורמים תגרום לירידה בכמות התרומות  38

סיכום   39

פונדקאות  42

ביבליוגרפיה  48

נושא הסמינריון הוא אתיקה רפואית הלכתית והדיון בעבודה יהיה על פי 3 סוגיות אלה (אתיקה, רפואה, הלכה).

הסמינריון יתמקד במתח ההלכתי אתי בין שני פרמטרים:

פרמטר 1: פריון הפריה

פרמטר 2: איסור שפיכת זרע לבטלה.

בעצם, מדובר על היחסים בין מוסר, מדע ודת. ביחס למערכות אלה ישנן 3 דעות מקובלות של מערכות ‏יחסים: חפיפה מלאה; חפיפה חלקית וניכור[1].

‏

אתיקה – רפואה / מוסר - מדע

‏1.‏       חפיפה מלאה – האתיקה נטמעת במדע (הקידמה המדעית מכתיבה את התפיסות ‏האתיות), או כאשר המדע נטמע באתיקה (כאשר האתיקה מכתיבה למדע את מטרותיו). לדוג', ‏האסטרונומיה היוונית הקדמונית סברה שגורמי השמיים נעים בצורה מעגלית, שכן זו נתפסת כתנועה ‏‏"שלמה", כשם שגרמי השמיים הינם שלמים. ‏

‏2.‏       חפיפה חלקית – גישה זו בעלת תומכים בעולם המודרני: המדע מוסדר ע"י מדענים, אשר ‏לא מבחינים בין עולמם האישי לתחום בו הם עוסקים, על כן הממצא המדעני של מדענים שונים יהא ‏שונה (אמריקאי – דגש על כמות; גרמני – איכות). כלומר, אין חפיפה מלאה בין המערכות, אך גם אין ‏ניכור. ‏

‏3.‏       מערכות מנוכרות זל"ז – תפיסתו של פרופ' ליבוביץ, הסובר שהמערכות הינן זרות זל"ז. ‏המדע הוא אינפורמטיבי, תלוי עובדות והמוסר הינו תלוי כוונות, לכן לא ניתן בכלל להפגיש ולהשוות ‏בין המערכות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הרב אליהו בקשי דורון "שאלה חמורה בעניין שמירת זרע לקיים פריה ורבייה" אסיא מד (יא, ד), ניסן תשמ"ח

הרב מרדכי הלפרין "רפואה והלכה בישראל" אסיא ס"ג-ס"ד (כרך ט"ז, ג-ד) כסלו תשנ"ט

חנה קטן, אלחנן בראון אמצעי מניעה - מבט הלכתי-רפואי, פרסומי מכון שלזינגר, תשע"א

שאלות ותשובות "אגרות משה", חלק אבן העזר א', סימן סט

רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק כא, הלכה ח.

פירוש הרוקח על התורה מהדורת יואל קלוגמן, בראשית דף פג

מאיר בניהו, מעמדות ומושבות; ספר זיכרון לרב יצחק נסים, ירושלים תשמ"ה.

אברהם שטינברג, הערך: "מיניות", אנציקלופדיה הלכתית רפואית, חלק ד', ירושלים תשס"ו

יעל לוין, תפילותיו של רבי יהושע סגרי בענייני אישות - נישואין, טבילה, היריון ובנים, ידע-עם, 71-72, עמ' 83-94