‏290.00 ₪

בינואר 2019 שונה שם חוק ההגבלים העסקיים לחוק התחרות הכלכלית.

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי רגולציה על דיווח במיזוגים לאור חוק ההגבלים העסקיים?

תוכן עניינים

מבוא

פיקוח על מיזוגים

הודעת המיזוג ותוכנה : רגולציה

ההליכים הרגולטיביים הנוגעים להחלטת הממונה

פירוט הנימוקים להחלטת הממונה

שיקולים מהותיים בהחלטות הממונה בקשר למיזוגים

מיזוגים אנכיים, בין ספק ורוכש

הרגולציה ותפקיד בית-הדין להגבלים עסקיים

משפט משווה

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה זו זה עניינה חובת דיווח במיזוגים של תאגידים לאור חוק ההגבלים העסקיים עם דגש על מבט משווה למשפט העולם.

מטרתו העיקרית של חוק ההגבלים העסקיים[1] היא הבטחת מירב ההתחרות האפשרית והגנה עליה. תחרות חופשית במשק המודרני משיגה מכלול מטרות וביניהן: הקצאת משאבים אופטימלית, מזעור עלויות והוצאות , ייעול הייצור והשיווק, עידוד חדשנות טכנולוגית ומניעת ניצול לרעה של כוח כלכלי לשם פגיעה בצרכן או בעסק מתחרה.

על מנת להגשים את המטרות הללו יש צורך ,בין היתר, לפקח על מבנים כלכליים בעלי עוצמה מונופוליסטית ובעיקר בעת מיזוגים. מונופולין הוא אחד מארבעת הסוגים[2] של ההגבלים העסקיים שבכוחם לצמצם או למנוע את התחרות. ריכוז עוצמה מונופוליסטית עלול לגרור עיוות בהקצאת המקורות והעברת חלקים מהעושר החברתי אל המונופולים.

השימוש לרעה בעוצמה המונופוליסטית גורם הפסד חברתי-כלכלי. באם לא יתקיים פיקוח נאות על פעילות המונופולים והללו ינצלו את כוחם לרעה החברה תהיה עניה יותר, תהיה ירידה ברמת העושר הכלכלי והאינטרס החברתי יפגע פגיעה אנושה[3].

חשיבות הסדרת הפיקוח על המונופולים באמצעות חקיקה נובעת מכך שהפגיעה הנגרמת מניצול עוצמה מונופוליסטית נעשית בכלכלת המדינה ובחברה בכללותה.

הפיקוח על הגבלים עסקיים מחולק לשני תחומים עיקריים:

1. פיקוח על המבנה הענפי- שמטרתו למנוע היווצרותם של גופים בעלי עוצמה מונופוליסטית או לפרק את אלה שכבר צברו עוצמה כזו.
2. פיקוח על התנהגות מונופוליסטית-שמטרתו הגדרת ההתנהגות שמותרת או אסורה לגוף בעל עוצמה מונופוליסטית.

בסמינריון זה אתמקד בתחום השני, דהיינו, פיקוח על התנהגות מונופוליסטית.

חוק ההגבלים העסקיים (להלן בפרק זה: החוק החדש) מגביר את הפיקוח על בעלי מונופולין ואף משנה את הליכי הפיקוח. על פי חוק ההגבלים העסקיים (להלן: החוק הישן) שר התעשייה והמסחר היה רשאי לקבוע את הקריטריון להגדרת מונופולין לגבי מצרך או שירות מסוים. כך בצו ההגבלים העסקיים (קביעת מונופולין), קבע השר כי שליטה על יותר מ- % 50 מכלל אספקת סוגי נכסים מסוימים מהווה מונופולין. בצו ההגבלים העסקיים (קביעת מונופולין) נקבע , כי במקרים חריגים בלבד ניתן להגדיר מונופולין גם שליטה של פחות מ- % 50 מהשוק. כיום, קביעת מונופולין כריכוז של יותר מ- % 50 מהאספקה אינה טעונה צו מיוחד, אלא מעוגנת בחוק עצמו בס' 26. על פי החוק הישן אם לא נקבע ב"צו שיעורים" קיומו של מונופולין יכל להיווצר מצב שבו מונופולין החולש על רוב השוק לא ייחשב למונופולין כמשמעותו בחוק.

החוק החדש כולל את מבחן קבוצת הריכוז-אוליגופול- אשר לא היה קיים בחוק הישן. לפי החוק הישן הדרכים היחידות להתמודד עם מצבים בהם נשלט השוק על ידי אוליגופול היו בדרכי עקיפין, כגון על ידי הגדרת שוק צרה או על ידי קביעת סף שליטה נמוך לצורך הגדרת מונופולין. בכך לא היה די בכדי לכסות את כל המקרים בהם נשלט השוק על ידי קבוצת ריכוז. כיום, באמצעות ס' 26 (ד) לחוק החדש, אשר קובע את החלופה השלישית להגדרת בעל מונופולין, יצר המחוקק כלי נוסף ומשוכלל להתמודד עם צמצום התחרות במצבים של ריכוזיות גבוהה בשוק. כך, לפי הס' גם דואופול וגם אוליגופול -קבוצת ריכוז- יכול שיחשבו מונופולין. זה מהווה הרחבה משמעותית של הגדרת מונופולין בחוק.

החוק החדש גם העביר חלק מסמכויות שר התעשייה והמסחר לבית הדין להגבלים עסקיים ולממונה על ההגבלים העסקיים. כך למשל, הממונה על ההגבלים העסקיים (להלן: הממונה) הוא שמוסמך להכריז על קיומו של מונופולין בהודעה ברשומות על פי ס' 26 (א) לחוק. הודעה כזו נמסרת גם לבעלי המונופולין ואם הם מעונינים לחלוק עליה ניתנת להם הזכות לערור בפני בית הדין להגבלים עסקיים תוך 30 ימים-ס' 43 לחוק.

לינק: מצגת רגולציה על דיווח במיזוגים לאור תחרות כלכלית

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2022, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2023)

אלעד פינקלשטיין "דיני חוזים 'חכמים' – בין התקדמות טכנולוגית לרגולציה" מעשי משפט כרך יב (2021)

אריאל אזרחי, דיויד גילה דיני התחרות האירופאים בראי דיני ההגבלים העסקיים הישראליים, נבו (2019)

שרון ידין "המרחב ההבעתי של הרגולציה" משפט ועסקים כג (2019)

Sharon Yadin, Regulatory Shaming, 49 Environmental Law (2019)