‏290.00 ₪

ב. ׳שוק׳ תחרותי בחינוך 73

1. המאויימים מן התחרות 74

2. הנינוחים זמנית בע״מ - מנהלות/ים שמוטרדים פחות 75

3. השפעת התקשורת המקומית והארצית על התחרות 77

ג. הורים וקהילה 77

1. ציבור ההורים 78

2. ׳מעורבות׳ ויהתערבות׳ 80

3. ועד ההורים 82

4. קהילתיות 86

2. מימצאים לשאלות מחקר מס׳ 3+2: תחומי סמכות, אחריות וגו׳ 90

א. משרד החינוך 90

ב. הפיקוח והמפקחים 94

ג. הרשות המקומית 97

ד. המורים מהיבט מערכתי - וארגוניהם 101

1. המורים 102

2. מורים והורים 105

3. ארגוני המורים 106

ה. אחריות ואחריותיות 109

1. אחריות 109

2. אחריותיות 112

ו. סמכות המנהל/ת 109

1. סמכות 116

2. בין סמכות לאחריות 119

3) מימצאים לשאלת המחקר מס׳ 4 : רמת העומס הפיסי והנפשי 122

4) מימצאים נוספים, מעבר לשאלות המחקר 126

א. הלחץ הסביבתי-׳פוליטי׳ על המנהל/ת והשפעתו 126

ב. מדידת הישגים: בחינות המיצ״ב 130

ג. תקציבי בית הספר 133

ד. המפוטרים 137

5) המיגזר הערבי/דרוזי 138

פרק רביעי: דיון בממצאים 142

מבוא 142

1) פערים בין ׳אחריות׳ ל׳סמכות׳ 143

א. יחסי סמכות-אחריות 144

ב. הנטל והעומס שבאחריות 145

ג. ההיבט הסמאנטי 148

ד. היחס בין פנים לחוץ בהקשר לסמכות 150

ה. אוטונומיה - החוליה החסרה 150

2) עומסים ולחצים שגובים מחיר אישי 151

3) אחריותיות - משמעותית ולא-משמעותית בעבודת המנהל/ת 154

4) מעגלי פנים וחוץ בעבודת המנהלות/ים 159

א. המעגל החיצוני בעבודת המנהל/ת 159

ב. השפעת היחס בין מעגלי חוץ ופנים על עבודת המנהל/ת 162

5) ההורים והקהילה - גורמים מרכזיים גם בישראל 163

א. ההורים והמנהלות/ים 163

ב. מעורבות הורים 164

ג. הקהילה והמנהלות/ים 165

ד. הורים, תחרות ושיווק 166

6) טכנולוגיה חינוכית - דשדוש ישראלי 167

7) מבחני סטנדרט לבית הספר - הכבדה וגורם מייצב 170

8) משרד החינוך והרשות המקומית - הרבה בקורת, מעט שבחים 172

א. משרד החינוך והמנהלות/ים 173

ב. הרשות המקומית והמנהלות/ים 175

9) אמביוולנטיות כלפי ארגוני המורים 176

10) המגזר הערבי/דרוזי - הבדלים משמעותיים לעומת המגזר היהודי    178

11) התהליכים הגדולים בעבודת המנהל/ת והשפעתם על מעמדו 180

סיכום

המלצות 187

1) יצירת חזון פדגוגי ארצי מבוסס-חקיקה 187

2) הימנעות מהכנסת עקרונות של אחריותיות למערכת 187

3) הכשרת מנהלות/ים שעוסקת בשני המעגלים באותה מידה 187

4) חשיבותם של אנשים איכותיים במערכת (משרד, רשות) 188

5) המלצות למחקרי-המשך 189

6) הערות מתודולוגיות 189

׳ראיון חצי מובנה׳ 189

אמינות ואתיקה במחקר 189

ביבליוגרפיה 191

נספחים 216

1) רשימת הקודים 216

2) פרופילים אישיים: המנהלות/ים המשתתפים 217

3) ״המפוטרים״ 242

4) סוגיית המגדר אצל המנהלות הערביות/דרוזיות לפי עדותן 250

5) ראיון מקודד (לא בשלמותו) 253

6) הטיפול הטכני בראיונות 257

7) אישור המדען הראשי 259

8) דברי מנהלות/ים על האצלת סמכויות 261

דפי שער ותקציר באנגלית

1) מטרת המחקר

שתי מוטיבציות הביאו אותי אל הנושא של המחקר הנוכחי: עבודתי הממושכת בתפקיד של מנהל בית-ספר, וחברותי הפעילה בארגון מנהלות/ים עצמאי בשם אומ״ץ חינוכי במהלך התקופה הסוערת לחינוך מאז ועדת דברת (כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל). מניסיוני האישי למדתי שהמנהל/ת עוסק/ת במגוון רחב מאד של עניינים: חזון, פדגוגיה, ארגון בית-ספרי, משאבים, שיווק, משרד החינוך, רשות, ועד הורים, קהילה, ארגוני מורים, יוזמות ועוד, ועבודתו מעורבת הרבה בענייני סמכות ואחריות.

מטרתו של המחקר המוצג כאן היא לבחון את מהות התוכן שיוצקים מנהלות/י בתי-הספר למושגים ״סמכות״ ו״אחריות״ בכל הנוגע למסגרת עבודתם המקצועית, למי, אם בכלל, הם חייבים דין וחשבון (accountability), וכיצד כל אלה משפיעים על העומס ועל ההצלחות או הקשיים בעבודתם.

מהאמור מובן, כי ביסודה של עבודת מחקר זו עומד הרצון להבין את חוויית הניהול בתוך מערכתיות מורכבת יותר ויותר בעידן הגלובליזציה והטכנולוגיה.

2) הרקע התיאורטי והשיטה

על רקע שינויים גדולים במציאות החינוכית, ורפורמות שונות במדינות רבות (Darling & HammondM0ller,Gibton Hess & Petrilli,  argreaves  ,Shirley), משתנה גם משימת הניהול של בתי-ספר (מכון ״אבני ראשה״  Portin et Ubben et al.,  LSS Field Notes, al. . אופלטקה, :212-3). עומס העבודה הולך וגדל ( & Stoelinga,  Eckman,  Gunter et al., ; Zeitoun  ,Newton) ותחומי העיסוק מתרבים (סרגייובאני, :22-27). ספרות עניפה חוקרת את מגוון המשימות המוטלות על הניהול, את הקשיים ואת כיווני השינוי הרצויים בתפקיד. עומס זה גורם במדינות שונות למחסור במנהלים ( ,Howley et al., Grubb & Flessa). במיוחד עולה הציפייה לראות במנהל בית- הספר - מנהיג ( ,Murphy et al.,  Bottery a).

3) הליך המחקר

המחקר בוצע במתודולוגיה איכותנית בגישת ״תיאוריה מעוגנת בשדה״ (גבתון, עמי -227 195), ובמסגרתו רואיינו 50 מנהלות/ים ראיונות עומק חצי-מובנים. המנהלים שרואיינו הם מבתי-ספר יסודיים ועל-יסודיים, ממלכתיים וממלכתיים-דתיים, יהודים וערבים מאזורים שונים בארץ - מרכז ופריפריה. הם נבחרו באופן אקראי-למחצה, כשאל חלקם הגעתי בעקבות המלצות, ואל אחרים על-פי ההסכמה להתראיין במקומות יישוב מגוונים (  ,Maxwell, Stake :169-181 ,Mason,  Patton). הראיונות תומללו ועובדו באמצעות תוכנת ATLAS.ti (https://www.atlasti.com/), שאיפשרה גם הפקת תרשימים. במהלך העבודה והכתיבה נשמר

חיסיון מירבי של המנהלות/ים המשתתפים, וניתנה להם הזדמנות להיות שותפים לבקרת דבריהם שהוכנסו לעבודה, כולל בשלב הגמר של ביצועה.

4) ממצאים עיקריים

עבודת המחקר הנוכחית מציגה מספר תובנות חדשות לגבי עבודת המנהלות/ים במערכת החינוך הישראלית: היא מציגה באור חדש את היחס אל האתגרים העומדים בפניהם בספירה החיצונית לבית-הספר עצמו, וביסוד, מבליטה את קיומם של פערים גדולים בין אחריות לסמכות ותלות רבה בגורמים חיצוניים. להלן ממצאי המחקר העיקריים:

1. ארבעה תהליכים עולמיים משפיעים במידה רבה על עולמם של המנהלות/ים: המעבר מן העידן המודרני לפוסט-מודרני, עידן הגלובליזציה, המשילות הישראלית הבעייתית -והטכנולוגיה המתפתחת המשפיעה על הכל.

2. יש להבחין היטב בין שני מעגלי פעילות של המנהל/ת: מעגל פנימי ומעגל חיצוני. המחקר שלי עסק בעיקרו במעגל החיצוני, עם ״גיחות״ בלתי-נמנעות פנימה. מסקנה זו מתבססת על ממצאי המחקר, שמהם עולה כי המנהלות/ים מזהים הסטה של עבודתם מן הקוטב הפדגוגי פנימה אל הכיוון ה״פוליטי״ החוצה.

3. פער גדול מאד בין תחושת האחריות הכבדה של המנהלות/ים לבין תחושת הסמכות המוגבלת שבידם, בעיקר כלפי המעגל החיצוני, בעת שמשקלו מבחינתם הולך וגדל.

4. העומס הרב, הפיסי והנפשי, יחד עם האחריות הרבה, יוצרים מצבי קושי ולחץ, שמקבלים לא-פעם ביטוי בריאותי וביטוי בהתנהלות חייהם הפרטיים של המנהלות/ים.

5. מושג ה״אחריותיות״ (accountability), המרכזי כל-כך במערכות חינוך בחו״ל, אינו בעל חשיבות רבה עבור המנהלות/ים בישראל, ולעיתים אף אינו מוכר להם. עם זאת, הם חשים על עצמם את תוכן האחריותיות באפשרות שישלמו מחיר אישי על מחדלים. במובן זה נראה שהתפתח בקרב המנהלות/ים ״שיח שמדמה מציאות״, שכן לא מוטל עליהם עול האחריותיות, ורק לעיתים רחוקות הם משלמים מחיר אישי, אבל כובד האחריות מדמיין עבורם תחושה שהאחריותיות ״נמצאת כבר כאן״.

6. מרבית המנהלות/ים מודעים לסביבה חינוכית של ״כעין שוק״, כלומר: תחרות גוברת בין בתי-הספר תוך שהם מודעים גם לחובתם להצליח בה. מציאות זו מביאה את מרביתם לעיסוק בשיווקו של בית- הספר.

7. במסגרת המציאות התחרותית הופכים גם מבחני המיצ״ב ליותר משמעותיים, ומטרתם הופכת א) משיפור חינוכי לביטוי מובהק של הכורח להימצא במיקום בר-תחרות, ו-ב) הימנעות מאי-נעימות מול הממונים במשרד החינוך.

8. המנהלות/ים חשים בדידות, ואינם רואים גורם חיצוני לבית-הספר שיסייע להם בשעות קשות, למעט המפקחים אשר מהווים ברוב המקרים מקור לתמיכה.

9. חרף כל אלה, המנהלים מוצאים תחומי סיפוק בעבודתם, כמו יכולת השפעה ותחושת שליחות, שגוברים עבור רובם על הקשיים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אבו עסבה, ח. תכנון אסטרטגי וחזון חינוכי למערכת החינוך הערבי בישראל. בתוך: החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל. הוצאת הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות בישראל.

• אבירם, ר.  לנווט בסערה - חינוך בדמוקרטיה פוסטמודרנית. הוצאת מסדה בע״מ.

• אבירם ר.  אלוהים מת פעמיים. הד החינוך - אל המאה ה-21. ביטאון הסתדרות המורים, כרך פ״א, גיליון מס׳ 6, עמ׳ 36-32.

• ׳אבני ראשה׳. תוצאות מצופות ממנהלי בתי ספר בראשית דרכם. 

Adamowski, S.; Therriault, S. B.; Cavanna, A. P.  The Autonomy Gap -Barriers to Effective School Leadership. American Institutes for Research and Thomas B. Forsham Institute.

• Adams, J. E.; Kirst, M. W. . New demands and concepts for educational accountability: Striving for results in an era of excellence. In: J. Murphy and K. S. Louis (Eds.), The Handbook of Research on Educational Administration (2nd ed., pp.463-489). San Francisco:

Jossey-Bass.