‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי נטל הביטחון על כלכלות ישראל ומצרים?

תוכן עניינים

1.מבוא ומטרת העבודה

2.רקע תיאורטי

  סקירה:מלחמת יום הכיפורים/הרמאדן

תאוריות והשערות.3

4. נטל הוצאות הביטחון בישראל-מצרים במונחי תוצר ידיד

5.מירוץ החימוש לאחר מלחמת יום הכיפורים עד להסכם

6.הדרך לשלום

7.מקורות מימון וסיוע חוץ

8.תפיסה מנהיגותית והשלכותיה על הכלכלה-

9.מחקר וניתוח-סיכום ודיון

.10 ביבלוגרפיה

בחינת ההיסטוריה הכלכלית מלמדת כי מקום המדינה  קיים מסלול צמיחה פחות או יותר קבוע, שמתאפיין בקצב צמיחה של 5.5% בשנה. הוא מתמתן ל1.4%, ומפגין רמות דומות. שנת 73 היא שנת מפנה - שנת משבר בצמיחה הכלכלית המקומית. נתונים אלו הביאו כלכלנים ומומחים לניתוח כלכלי-מדיני של השאלה מה גרם למשבר ומהן הסיבות אשר זכו לכינוי "העשור האבוד". מסמלת נקודת שבר חסרת תקדים בכל נתון שעל פיו תימדד: הצמיחה נעצרה, הסתמנו משברים חריפים במאזן התשלומים, והתפתח תהליך אינפלציוני שלא היה כמותו. בכלל, אחרי מלחמת יום הכיפורים, החלה תקופת בעייתית בתחום הכלכלי - הן במבנה המערכת המשקית והן בנורמות ההתנהגות הכלכלית-חברתית.

כידוע, לכל מדינה צרכי ביטחון מצד אחד, ומשאבים לאומיים מוגבלים מן הצד השני. ההוצאה לביטחון מושפעת כמובן מסדר העדיפות הלאומי ומהאתגרים הביטחוניים שעומדים בפני כל מדינה. מדינות הנתונות בעימותים צבאיים נוטות מן הסתם להגדיל משמעותית את ההוצאה לביטחון, דבר שיוצר נטל כלכלי על המשק. בישראל, אשר מיום הקמתה נמצאת בעימות עם שכנותיה, נטל הביטחון מהווה את המרכיב המכריע בעוגת התקציב.

ברמה הביטחונית, העימות הארוך והמשמעותי ביותר בעשורים הראשונים היה מול המצרים. מהקמת המדינה שרר בין ישראל ומצרים מצב מלחמה, ושתי המדינות נלחמו זו בזו במלחמת העצמאות, במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה, ובמלחמת יום הכיפורים. אולם לאחר השלום עם מצרים חלו תמורות הן בישראל והן במצרים: הייתה זו הפעם הראשונה שנחתם חוזה שלום בין ישראל לבין אחת משכנותיה הערביות - נקודת ציון היסטורית בסכסוך הערבי-ישראלי.

עניינה העיקרי של עבודה זו היא ניתוח המשמעות הכלכלית של הוצאות הביטחון על הכלכלה הישראלית והמצרית בשנים הקריטיות הללו של מעבר ממצב לוחמה להסכם שלום. השאלות המרכזיות שעולות מניתוח כזה, הן מהו משקל הוצאות הביטחון בשנים שאחרי מלחמת יום הכיפורים? מהן השפעות שלהן (אינפלציה,אבטלה וכדומה)? מהי השפעתו של הסכם השלום בין המדינות על הוצאות הביטחון ההוצאות האזרחיות? מהם מקורות המימון הנוספים להן נצרכו המדינות בכדי לעמוד בהוצאות הביטחוניות? והאם השלום אכן מביא עמו בשורה כלכלית?

אפתח בסקירה תיאורטית מקיפה של כלכלות ישראל ומצרים לפני. בהמשך אסקור את המדיניות הכלכלית לאחר המלחמה תוך שימת דגש על ההוצאות הביטחוניות והאזרחיות, אייחד פרק למקורות המימון ולסיוע החוץ שלו זכו המדינות, אסקור את הדרך לחוזה השלום עם מצרים ואת השפעתו. לבסוף אערוך דיון ואסכם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ארליך,חגי, מצרים – האחות הבכירה. תל-אביב: האוניברסיטה הפתוחה *

בארי, אליעזר," הסוציאליזם של נאצר בתוך בתוך זאב גולדברג (עורך)*

הסוציאליזם הערבי-קובץ, בית ברל עמודים 87-84

*בן פורת,יוסף (עורך), המשק הישראלי:חבלי צמיחה,עם עובד

גילבר,גד  הרקע הכלכלי למפנה במדיניות מצרים*

סקירה חודשית, כרך מס': 11 עמודים: 28-

*זוסמן, צ. , ממשבר  לייצוב : המשק הישראלי בחסדי זעזועים חיצוניים, הרבעון לכלכלה, 4, 698-682.