‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי יחסי מעסיקות ועוזרות במשקי בית?

תוכו עניינים

תקציר

1 . מבוא

2. סקירת ספרות - הקדמה

2.1 מגדור עבודות הניקיון

2.1.1 מגדר

2.1.2 המהפכה התעשייתית: חלוקת העבודה בין המינים

2.1.3 יציאת נשים לעבודה בשכר

2.1.4 המשמרת השנייה או העדרם של בני הזוג בביצוע עבודות הבית

2.1.5 נשים מעסיקות נשים

2.1.6  סיכום ההקשר המגדרי של עבודות הניקיון

2.2  מימי הגבירה והמשרתת ועד היום - על המעסיקה, עוזרת הבית ועבודות הניקיון בהקשר היסטורי

2.2.1  הרחבת מעגל המעסיקות ושינויים במאפייני עובדי תחזוקת הבית

2.2.2  המאה ה-19: הגירה ופמיניזיציה של מעסיקות ועובדות

2.2.3  תחילה ואמצע המאה ה-20: "בעיית המשרתים" ומעבר לעבודה יומית

2.2.4  סוף המאה ה-20: שינוים מהותיים

2.2.5  היררכיה במיקומים חברתיים ותרבותיים

2.2.6  עבודות הניקיון בתשלום

2.2.7 סיכום: מימי הגבירה והמשרתת ועד היום - על המעסיקה, עוזרת הבית

ועבודות הניקיון בהקשר היסטורי

 2.3 יחסה של המעסיקה כלפי עוזרת הבית והיחסים עימה

2.3.1  המפגש בין המעסיקה לעוזרת והעדרו

2.3.2 מרכיבי תלות, פחד ואמון במערכת היחסים

2.3.3 תפיסת המקצוע על ידי המעסיקה

 2.3.4 שאלות מוסריות בנוגע להעסקת עוזרת בית

2.3.5  מטרנליזים

 2.3.6 סיכום יחסיה של המעסיקה עם וכלפי עוזרת הבית

2.4 עוזרות בית ומעסיקות בישראל

2.4.1 עוזרות הבית ועבודות הניקיון מתקופת הישוב עד שנות ה-70'

2.4.2 תמורות מהותיות: שנות ה-80' וה- 90'

2.4.3 המעסיקות: נתונים החל משנות ה-80'

2.4.4 סיכום: עוזרות בית ומעסיקות בישראל

3. מתודולוגיה

4. ממצאים - הקדמה

4.1 פרק ראשון: על המעסיקה, עבודות הניקיון והקשרן

4.1.1 סיבות לתחילת העסקה

4.1.1.1 מקומם של בני המשפחה

4.1.2 עבודות הניקיון של המעסיקה ושל העוזרת

4.1.3 תשלום ותנאים סוציאליים

4.1.4 סיכום: על המעסיקה, עבודות הניקיון והקשרן

4.2 פרק שני: התמודדות המעסיקה עם ההיררכיה בינה לבין עוזרת הבית

4.2.1 סוגיות מוסריות בהעסקה

4.2.2 הימנעות מאינטראקציה עם העוזרת ומפרקטיקות מקרבות

4.2.3 הפרות אמון

 4.2.4 הדגשת ההיררכיה

 4.2.5 סיכום: התמודדות המעסיקה עם ההיררכיה בינה לבין עוזרת הבית

 4.3 פרק שלישי: החתירה לטשטוש היררכיה

 3.3.1 התפיסה העצמית של המעסיקה כמעסיקה טובה

 4.3.2 תפיסת המעסיקה את עוזרת הבית ועבודתה

 4.3.3 אמון וכבוד

 4.3.4 קרבה - פרקטיקות ותפיסה

4.3.4.1 קרבה תרבותית, תפקידית וחברתית

4.3.4.2 פרקטיקות מקרבות

4.3.5 סיכום: החתירה לטשטוש היררכיה

 4.4 פרק רביעי: מקרה בוחן - נתינת מתנות

 4.4.1 מחוות, נתינה של ידע ושימוש בהון תרבותי

 4.4.2 נתינה של חפצים

 4.4.2.1 נתינה של חפצים משומשים

 4.4.2.2 נתינה של חפצים חדשים

 4.4.3 הלוואות כסף

 4.4.4 מתנות מהעוזרת

 4.4.5 סיכום: מקרה בוחן - נתינת מתנות

5. דיון - הקדמה

 5.1 הבדלים מתודולוגים

5.2 יחסים קרובים בין קבוצות חברתיות ויחידים בישראל

 5.3 מטרנליזם או טשטוש?

5.4 קשרי מגדר

6. סיכום המחקר

7. מקורות

עובד משק בית הוא נותן שירות בשכר בבית המעסיק (לרוב המעסיקה) שתפקידו לדאוג לניקיון ותחזוקת משק הבית. יש עובדים שבאחריותם גם טיפול בילדים ועבודות כמו בישול, קניות ועוד. הרוב המוחלט של המועסקים בעבודות הניקיון והתחזוקה בבתים פרטיים הם נשים, וכינויין בישראל "עוזרות בית". מרבית עוזרות הבית מועסקות על בסיס יומי בתכיפות משתנה (בדרך כלל חד שבועית). יש גם עוזרות בית הלנות בבית המעסיק. עבודה זו בוחנת את נקודת מבטן של נשים ישראליות המעסיקות עוזרות בית, על מערכת היחסים עם עוזרת הבית והיחס שהן מפגינות כלפיה, מתוך הנחת יסוד שבמערכת היחסים מובנית היררכיה. המפגש בין הנשים, וההיררכיה הטמונה בו מתרחשים במרחב הביתי ובסיטואציה אינטימית בה באים לידי ביטוי גם תפקידי מגדר והקשרים רחבים של עבודות ניקיון.

המחקר הקיף שלוש עשרה נשים ישראליות - יהודיות שמעסיקות עוזרות בית ישראליות בין פעמיים בשבוע לפעם בשבועיים. הראיונות עסקו ביחסן של המרואיינות לעבודות הניקיון בהקשרים משפחתיים ומגדריים, בחלק שהן מבצעות ובחלק הנותר לעוזרת, בדפוסי ההעסקה של עוזרות הבית, ביחסן כלפי העוזרת וביחסים שפיתחו עם עוזרות הבית שהעסיקו.

מניתוח הראיונות עולה, שהמעסיקות מודעות להיררכיה ביחסים עם המועסקות תחתן, חשות שלא בנוח במעמדן המועדף ומחפשות דרכים לבטא חוסר נוחות זה. את דרכי התמודדותן ניתן לחלק לשתי קבוצות עיקריות: משא ומתן פנימי בכל הנוגע להצדקת ההיררכיה ואו רתיעה ממנה, ופעולה ברורה לטשטוש ההיררכיה ביחסים עם עוזרת הבית. צורת ההתמודדות השנייה, טשטוש ההיררכיה, רווחת יותר. תגובת הנגד למבנה ההיררכי אינה מופיעה בספרות המחקרית, לפיה המעסיקות דווקא מדגישות את ההיררכיה ביחסיהן עם עוזרות הבית. המחקרים הקודמים התמקדו בנקודת מבטה של עוזרת הבית בצפון אמריקה ואירופה, והראו כי בין עוזרת הבית למעסיקה שוררים יחסים היררכיים שמתבטאים בניצול ובתחושת עליונות של המעסיקה על העוזרת.

ניתן למנות ארבעה הסברים אפשריים להבדלים בין מסקנות המחקר הנוכחי לבין מחקרים קודמים. הסבר ראשון טמון בנקודות המבט השונות: נבחנה נקודת המבט של המעסיקה ולא של העוזרת. בחינתן של תפיסות ופרקטיקות מנקודות מבט שונות על אותה מערכת יחסים עשויה להוביל לפרשנות שונה שלהן ומכאן למציאות שונה. היבט ייחודי בשדה המחקר עשוי לספק הסבר נוסף: בישראל נפוצה בין המעסיקות לעוזרות קירבה החורגת מקשר ההעסקה, והדגשת מכנים משותפים כמו מוצא ונורמות משותפות - כל אלה מובילים להקטנה מראש של פער ההיררכיה.

הסבר שלישי טמון בפירוק פרשנותם של מחקרים קודמים לפרקטיקות הדומות לכאורה לאלו המתוארות כאן, תוך התמקדות באי- התאמתו של מושג אנליטי מרכזי, המטרנליזם, ליחסי מעסיקה-עוזרת כפי שתוארו בראיונות. הסבר רביעי נובע משותפות הגורל המגדרית של המעסיקות ועוזרות הבית. המעסיקות הכירו בכך שאי השוויון וחלוקת התפקידים המגדרית המקובלת במשפחותיהן היא שהעלתה את הצורך בהעסקת עוזרת בית, והבנה זו ייתכן שתרמה לטשטושה של ההיררכיה בינן לבין המעסיקות.

מחקר זה נותן ייצוג ופרשנות מחודשים להתבוננותו של המרכז אל השוליים בסיטואציה אינטימית בה פועלים תפקידי מגדר ומיקומים חברתיים שונים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

שפירא-לשצ’ינסקי, אורלי. אתיקה ארגונית בניהול משאבי אנוש במערכת החינוך הישראלית. פרדס, (2017)

גולדברג מ', פינברג נ', דיני עבודה, הוצאת סדן, ספט' 2017

McGaughey E, ‘A Human is not a Resource’ (2018) Centre for Business Research, University of Cambridge Working Paper 497 (2018)

Klein N. No Is Not Enough: Resisting Trump's Shock Politics and Winning the World We Need. Haymarket Books (2018)

Anderson, Elizabeth (2017). Private Government: How Employers Rule Our Lives . Princeton, NJ: Princeton University Press