‏0.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי המשפחה בישראל באמנות?

תוכן עניינים

 מושג המשפחה: רקע תיאורטי

המשפחה בישראל

המשפחה באמנות ובצילום

המשפחה באמנות ישראל

גיא בן נר ומשפחתו

בועז טל ומשפחתו

שמחה שירמן ומשפחתו

המשפחה הישראלית של ימינו מה השתנה?

קישורים נוספים

ביבליוגרפיה

בעבודה הנוכחית, אבקש לדון במושג המשפחה בישראל בעידן הפוסט-מודרני, דרך ניתוח עבודות הצילום והוידיאו-ארט של גיא בן-נר, בועז טל ושמחה שירמן. שלושת האמנים נבחרו משום שהינם היוצרים הישראליים בעלי גוף העבודות הנצמד באופן עקבי ביותר למושג המשפחה. בפרק המבוא אדון במושג המשפחה באופן כללי ובישראל באופן ספציפי, על השינויים והתמורות החלים בו כפי שמציגים זאת הסוציולוגים. בהמשך המבוא, אציג את נושא המשפחה כפי שהתפתח לאורך ההיסטוריה של האמנות עד היום. מטרת המבוא הינה קודם כל למקם את שלושת היוצרים הנדונים ביחס לשיח הסוציולוגי והשיח האמנותי על מוסד המשפחה ובנוסף לבנות בסיס תיאורטי ראוי, דרכו אנתח את עבודותיהם של היוצרים הנדונים. טענתי אותה ארצה להוכיח הינה שעל אף השינויים והתמורות שחלים במוסד המשפחה הן בשיח הסוציולוגי והן כפי שמוצגת באמנות, המשפחה בישראל עדיין נשארת איתנה ויציבה. הנני סבורה כי ניתוח עבודותיהם של יוצרים אלו, על המסרים העולים מהן, תספק תמונה מעניינת של מוסד המשפחה בחברה הישראלית.

לאורך שנים רבות הוצג דיון סוציולוגי מרתק אודות הבסיסים העומדים מאחורי מושג המשפחה, ביניהם הבסיסים הביולוגיים, חלוקת עבודה, דפוסי משפחה שונים ועוד. אולם, אין הסכמה חד משמעית בין הגישות השונות באשר לאופייה של המשפחה והגדרתה. כמו כן, ישנן גישות שונות לגבי הצורך להגדיר מהי משפחה. יש הטוענים כי הניסיונות להגדיר "משפחה" הם חלק מתהליך ההבניה החברתית ועל כן הינם מיותרים. אחד ההוגים הבולטים של גישה זו הוא גיון ברנרדס, לפיו הדימוי הפופולארי למשפחה הוא זוג הטרוסקסואלי נשוי, צעיר, לבן, עם ילדים בריאים, הכולל חלוקת עבודה מגדרית.

לדעתו, המציאות הינה מורכבת יותר וכוללת קונפליקטים ויחסי כוח בין בני הזוג, כך שלמעשה אין מציאות אחת אובייקטיבית ולכן לא ניתן להגדיר משפחה^[1].

כמו כן, לדידו של ברנרדס, השימוש שסוציולוגים עושים במושג המשפחה הוא אידיאולוגי והרסני, שכן הידע הסוציולוגי על מושג המשפחה מחזק את האידיאולוגיה הקיימת ותומך בדימוי המשפחה באופן גורף

ולא ביקורתי. דיסציפלינות שונות, ביניהן הסוציולוגיה, מניחות שישנו בסיס ביולוגי למשפחה ולחלוקת תפקידים מגדרית ושהדבר אינו ניתן לשינוי. הסוציולוגים משתמשים במושג משפחה ובכך מציבים מודל נורמטיבי, כאשר כל דפוס שחורג ממודל זה נתפס כסוטה, ובכך מחזקים את האידיאולוגיה המשפחתית הקיימת^[2]. לפי ברנרדס, "המשפחה הגרעינית" אינה קיימת אלא כדימוי רב עוצמה במוחם של רוב בני האדם והקישור בין משפחה גרעינית לביולוגיה הוא מוטעה^[3].

דוגמא לתיאוריה המשתמשת במושג המשפחה ומחזקת מודל נורמטיבי ביולוגי היא התיאוריה הפונקציונליסטית. לפי התיאוריה, החברה מורכבת מתת מערכות שתפקידן למלא אחר צרכים בסיסיים והמשפחה היא אחת מתתי מערכות אלו. גישה זו מציעה הגדרה למשפחה בעיקר לפי בסיס הפונקציות שמשפחה ממלאה עבור החברה. שני תיאורטיקנים בולטים בגישה זו הם רוברט פ. ביילס וט. פארסונס. לטענתם, המשפחה אינה מתפוררת כפי שסברו הוגים שונים באותה תקופה אלא קיימת הסתגלות של המשפחה לתקופה חדשה^[4].

ביילס ופארסונס, מתחילים בהגדרת הפונקציות של המשפחה, כאשר הראשונה היא תהליך הסוציאליזציה, דרכה ניתן ללמוד ולהכליל בין המערכת החברתית, האישיות והתרבות. בני אדם מתקיימים יחדיו בזכות קונצנזוס ערכי ולמשפחה תפקיד מרכזי בהנחלת הסדר החברתי, עליו בנוי קונצנזוס זה. הפונקציה השנייה של המשפחה היא היותה סוכן בעל מיומנויות של בידול והתמחות. המשפחה לפי פארסונס הינה "נאולוקאלית"- חיה בבית משלה, נפרדת מהורי בני הזוג, יחידה כלכלית עצמאית, וחלוקת התפקידים בבית מבוססת על מין וגיל. החלוקה לפי גיל הינה ביולוגית, כך שנתון בלתי נמנע הוא תלות הילד בהוריו ואי השוויוניות מתבטאת ביחסי סמכות ובחובת הילדים לציית להוריהם. מאידך, החלוקה על-פי מין אינה רק ביולוגית אלא גם חברתית, ופונקציונאלית לחברה כיוון שמשפחה גרעינית שיש בה התמחות היא יותר יציבה. מכאן, הרי שישנה חשיבות גדולה לחלוקת התפקידים המגדרית במשפחה. האישה ממלאת את תפקיד האקספרסיבי-רגשי-הבעתי, ואילו הגבר ממלא את התפקיד האינסטרומנטאלי-משימתי. מאחר שהמשפחה והמערכת התעסוקתית תלויות זו בזו, יש צורך בהתמחות של כל אחד מבני הזוג בתפקידים השונים המתאימים להם. גישה זו מכירה רק במשפחה

גרעינית הטרוסקסואלית, לבנה, מהמעמד הבינוני ולא מעניקה לגיטימציה לצורות שונות של משפחה ותרבויות שונות, מכאן שמתעלמת משונות חברתית. בנוסף, התיאורטיקנים מתעלמים מיחסי כוחות וקונפליקטים בתוך המשפחה וכן מתהליכים היסטוריים, משמע - הם מניחים רצף של התפתחויות אך אין התייחסות לתהליכים היסטוריים ספציפיים^[5].

בסוף שנות השישים, עם עליית "הגל השני" של הפמיניזם, המזהה את הדיכוי המגדרי בכל היבט חברתי, נטבע המונח "האישי הינו פוליטי", משמע - נשים מדוכאות בראש ובראשונה במסגרת המשפחתית ולאחר מכן בשוק העבודה^[6]. רלוונטית במיוחד לדיון הנוכחי היא תפיסתה של ב. טורנה, הקוראת לאתגר את גבולות המשפחה הנתפסת כספירה פרטית, נשית, הפועלת על-פי עקרונות הנפרדים מהספירה הציבורית, הגברית והרציונאלית^[7].

לצד האמור לעיל, נראה כי בעשורים האחרונים חל שינוי מסוים בחלוקת התפקידים המגדרית בתוך המשפחה, אשר מתבטא בתפקיד האב. פ. פ. פורשטנברג, מציג במאמרו סקירה היסטורית על התפתחות האבהות ומצביע על העלייה במודעות לתפקידי האב החדש, החלה בשנות השבעים למאה הקודמת. בתקופה הקדם מודרנית מי שקיבל אחריות מוסרית על הילדים היה האב, כאשר עם המהפכה התעשייתית, נוצרה חלוקה לספרות וחלוקת תפקידים מגדרית בה לאב תפקיד אינסטרומנטאלי (מפרנס) בעוד האם קיבלה את התפקיד האמוציונאלי. משנות השישים צומחים שני טיפוסי אבות: אלו המעורבים יותר בח״ ילדיהם ("האב הטוב") ואלו המנותקים מהם לחלוטין ("האב הרע")^[8]. לפי האקר, חל שינוי משמעותי בחלוקת התפקידים המגדרית עקב כניסת הדפוס החדש של אבהות- "האב החדש". אבות כיום, מתמודדים מול דימויים סותרים של גבריות ואבהות, החל ממודל העובד האידיאלי, האמור להשקיע רוב זמנו בעבודת השוק, ועד ל"אב החדש" המצופה להשקיע זמן בבית^[9].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אופק, רותי. "פתח דבר: אמת אינטימית". זיכרון אפור, תצלומי משפחה. תל חי: המוזיאון הישראלי לצילום ע"ש אלי למברגר בגן התעשייה תל חי.: ע"מ 27.

בן-דוב, אייל. "על משפחה וזיכרון - הגנים הכמוסים של המאה ה -התשע-עשרה". קונטקט 74: ע"מ 18-30.

בן- נר, גיא וסרגייו אדלשטיין. גיא בן נר:דיוקן עצמי כאיש משפחה. הקיבוץ המאוחד.

גורן, נילי. "מקלט זה לא מקום". בועז טל: אלגוריה, אלגרו נון טרופו. עבודות. עורכת: נילי גורן. תל אביב: מוזיאון ת"א לאמנות.: ע"מ 9-11.

גרבוז, יאיר. "אל תגעי לי באי! זה האי שלי!"- בעקבות אי של ברקלי ומובי דיק - סרטי הוידאו של גיא בן-נר. רשימה כמעט נטולת פסיכולוגיה, מתעלמת מפרויד ודלת הבנה למניעים נסתרים. סטודיו 126: ע"מ 28-41.

Hoffman, Katherine. Concept of Identity: Historical and contemporary images and portraits of self and family. Icon Edition.

Parsons, T. and Bales. F. Robert. "Principle Functions and "Sex Role and the Family". Parsons and Bales (eds.) Family, Socialization and Interaction Process. Glencoe: The Free Press. : p. 16-26.

Thorne, B.. "Feminism and the family: Low decades of thought". Rethinking the family.

Thorne, B. and Yalom, M. (eds.). Boston: northwestern university press.: p. 3-30.