‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי טקס בת מצוה?

ראשי פרקים

הקדמה

א. טקס בגרות לבנות- היסטוריה של הקונפירמציה ותגובות הרבנים באירופה במאה ה-19-20

1)      היסטוריה של הקונפירמציה והתייחסותו של ר"י אטלינגר

2)      התנגדותו החריפה של הר"א וואלקין בשו"ת זקן אהרן

3)      יוזמת טקסי בת המצווה באיטליה וצרפת

 ב. היווצרותו של טקס בת המצווה

1)      מרדכי קפלן וטקס "הבת מצווה"

ג. גישת הפוסקים האשכנזים לטקס בת המצווה וגבולותיה- דור ראשון

1) תשובותיו השמרניות של ר"מ פיינשטיין
2) תשובתו המעודדת של הרב ווינברג
3) תשובת הרבי מנחם מנדל שניירסאן

ד. גישת פוסקים ספרדים לטקס בת המצווה וגבולותיו- דור ראשון

1) ההיסטוריה של בת המצווה בארצות ספרד
2)שיטתו של הבן איש חי, ושיטת הכף החיים
3) מענה לבקשת משרד החינוך על ידי רבנים ספרדים בארץ
4) שיטת רבי יצחק ניסים ובירור שיטת הר"י מוסיאפא
5) רבנים ספרדים אחרים והתייחסותם למקור מנהג בת המצווה

ה. גישת הפוסקים הספרדים לטקס בת המצווה וגבולותיה- דור שני (בני זמנינו)

1) שיטת הרב עובדיה יוסף
2) התייחסות הרב חיים דוד הלוי לביצוע הטקס בפועל

ו. גישת הפוסקים האשכנזים לטקס בת המצווה וגבולותיה- דור שני (בני זמנינו)

1) הפולמוס בין רבי חנוך זונדל גרוסברג לרבי ישראל וואלץ
2) גישת רבני העדה החרדית (אוצרות ירושלים)
3) גישת רבנים חרדים אחרים
4) גישת רבני ארצות הברית והציונות הדתית

ז. נספח- שיטת התימנים (רב קאפח)

ח. סיכום: סיכום והשלכות של דיני הבת מצוה

בגישת הפוסקים לדון בשאלת בת המצווה ביהדות, הם נדרשו להתייחס לכמה אספקטים של העניין, ולהתמודד עם כמה שאלות יסודיות וחשובות. ראשית, יש לדון בשאלה מהו הבסיס ההלכתי לחגיגת בת המצווה והאם יש בסיס הלכתי להשוואה בין בנים לבנות בנושא? שנית, האם העובדה שהטקס התחיל ממקורות לא אורתודוכסיים (ואפילו לא יהודיים) משפיע על פסיקת ההלכה? בשאלה זאת אלמנט נוסף- האם גישתם של הפוסקים אל מול המקורות התפתחה בצורה חדשה כתוצאה משינויים שהתחללו בחברה במהלך השנים? אם כן, איך?

ניתן לראות את השאלה הראשונה כשאלה "הלכתית" גרידא, המבוססת על הבנת המקורות ועל דיון הלכתי. לעומת זאת, שתי השאלות האחרונות הם שאלות מתא- הלכתיות שלוקחות בחשבון את התנהלות החברה והמצב הסוציולוגי של התקופה, וכיצד הזרמים בעולם הדתי מתייחסים לשינויים אלו.

בהתאם, ניתן לראות כי תגובות הפוסקים קשורות בקשר הדוק עם השקפת עולמם על היהדות, ועל שאלות יסוד בנושא התמודדות עם חדשנות. ניתן לשער מה יגיד פוסק בדיון על בת מצווה לפי הקריטריונים שהוא כבר השתמש בהם בפסיקות אחרות שלו, וגם לפי ההתייחסות שלו לשאלות קריטיות המשקפות את השקפת עולמו. ניתן לנבא האם הוא מאמין כי התגובה הנכונה לשינויים במציאות היא הפגנה וערעור נגדה, או שמא הוא דווקא מחזיק בגישה גמישה יותר המאפשרת חידושים בתוך המסגרת ההלכתית הקיימת. בעניין בת המצווה הפוסק צריך לענות על שאלות כגון: האם יש מקום לחדש דבר שלא עשו אבותינו? האם יש בעיה בכך שמקור העניין בא מהנוצרים והרפורמים? בנוסף, הפוסק צריך להחליט אם הוא מתייחס אך ורק לתוכן השאלה גרידא, או שעליו גם להתייחס לעמדת השואל? לדוגמא: האם הפוסק סובר שהמצב הפסיכולוגי והרגשי בו הילדה נמצאת משפיע על פסיקת ההלכה בעידן המודרני? האם ניתן לחדש דבר על מנת לייצר שוויון בין גברים לנשים? בסופו של דבר כל המרכיבים הללו משפיעים על הפסיקה ההלכתית. עניינים שונים מודגשים אצל הפוסקים השונים וכתוצאה מכך מגדירים את עמדתם האישית בנושא. ננסה לעמוד על ההבדלים בין הפוסקים השונים ונחקור האם פסיקתם מושפעת מעדתם ומקום מוצאם. ואם כן, כיצד היא משפיעה.

על מנת לענות על השאלות הללו נצטרך להתחקות אחר תולדות מנהגי בת המצווה ולחקור איך מהקונפירמציה באירופה התפתח הטקס שאנו מכירים היום. לימוד ההיסטוריה של הנושא הוא עניין קריטי בהבנת הפסיקה ההלכתית, ובמיוחד בשאלת הבת מצווה לא ניתן להפריד אותם אחד מהשני. נתחיל את הסקירה ההיסטורית מהקונפירמציה הנוצרית, ידוע כי היהדות הרפורמית בגרמניה שאבה מהם מנהגים ושינתה את צורתם לטקס התבגרות לילדי הקהילה הרפורמית. נעיין בטקס שהנהיג רבי יעקב אטלינגר ובתגובתו החריפה של בעל "זקן אהרן" למנהג. בפרק השני, נעבור על הרקע ההיסטורי של בת המצווה באזורים שונים באירופה, ועל יוזמתו של מרדכי קפלן בארצות הברית.

גוף העבודה מתמקד בתגובת הפוסקים לחידוש. את התגובות השונות חלקתי לארבעה חלקים: ראשון הוא הגישה האשכנזית בשנות החמישים והשישים, אז נכנס הביקוש לטקס בת המצווה שיהווה חלק מחיי הקהילה האורתודוכסית באירופה ובארצות הברית. בחלק השני נעבור לפוסקים הספרדיים, נתחיל עם הבן איש חי בעיראק ובהמשך בפוסקים שבארץ ישראל שדנו בשאלה, וננסה להשוות את דעתם לאלו של הרבנים האשכנזים כדי לראות אם יש הבדלי סגנון ביניהם. בחלק השלישי נעיין בדור השני של הפוסקים הספרדיים, המתחילים בשנות ה70 וממשיכים עד ימינו, המציגים תגובות למנהג שכבר קיים ונדון בשיטתם. נתחיל עם הפסקים של הרב עובדיה יוסף ונציין רבנים ספרדיים נוספים. נסיים את המאמר בעיון בפוסקים האשכנזים משנות ה70 עד זמננו, מהעדה חרדית עד רבני ציונות הדתית. ולבסוף נראה נספח על העולם התימני ולאחריו סיכום העבודה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

A. Lewin, Geschichte der badischen Juden seit der Regierung Karl Friedrichs, Karlsruhe , pp. 256-257

Erica Brown, Bat Mitzvah: A Case Study in Halachic Innovation, Jews College- University of London

Ivan G. Marcus, The Jewish Life Cycle: Rites of Passage from Biblical Times to the Modern Age, Seattle, pg. 105

Marc B. Shapiro, Between the Yeshiva World and Modern Orthodoxy: The Life and Works of Rabbi Jehiel Jacob Weinberg , Oregon  pp. 209-215

Nina Beth Cardin, The Tapestry of Jewish Time: A Spiritual Guide to Holidays and Life Cycle

Events, Springfield, New Jersey, pp. 210