עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון בחירות לכנסת - פסילת רשימות, פסילה חתרנות גזענות, מיכאל בן ארי, כהנא כך, זועבי, גטאס, בשארה, הרשימה המתקדמת לשלום (עבודה אקדמית מס. 9611)


‏390.00 ₪

49 עמודים.

סמינריון בחירות לכנסת - פסילת רשימות בגין חתרנות או גזענות – כהנא כך והרשימה המתקדמת לשלום

שאלת המחקר:

מהי הפרובלמטיקה בפסילת רשימות המתמודדות לכנסת וכיצד ניתן לפתור אותה?

ראשי פרקים

מבוא-   

שאלת המחקר:  

דוגמא לאישים מועמדים לפסילה כחברי כנסת      

ד"ר מיכאל בן ארי - מפלגת עוצמה יהודית

איתמר בן-גביר  

ד"ר עופר כסיף – חד"ש  

מטרותיה של זכות המועמדות     

עיצוב זכות המועמדות - מושכלות-היסוד  

זיקה לעם היהודי           

דמוקרטיה פורמלית       

זכויות-אדם בסיסיות (דימוקרטיה מהותית)          

עיצוב זכות המועמדות - דרכי השמירה על מושכלות-היסוד

מבחנים הסתברותיים    

מבחנים תוכניים

סעיף א לחוק-יסוד : הכנסת        

המבחן לפסילה 

העילות לפסילה 

עיגונה הנורמטיבי של זכות המועמדות     

ההליך לאישור רשימות ולפסילתן

ח"כים ערבים מועמדים לפסילה: באסל גטאס, עזמי בשראה, חנין זועבי       

בָּאסֶל גַטָאס      

בפוליטיקה        

פרשיית ההברחה          

עַזְמִי בִשַארָה     

קריירה פוליטית

ההתפטרות מהכנסת והחשדות כי סייע לאויב       

לאחר שנמלט מישראל    

עמדותיו המדיניות         

ספריו   

חנין זועבי         

פעילותה הפוליטית ועמדותיה     

השתתפותה במשט לעזה           

לאחר המשט     

עמדותיה          

חקיקה  

המפלגה הערבית הגדולה - הרשימה המשותפת   

סיכום ביניים     

כ"ך והרשימה המתקדמת לשלום 

המקרה של כ"ך- פסילתה של מפלגה       

האם יש לאפשר ערער על הממד היהודי בהגדרת המדינה?

סיכום   

ביבליוגרפיה     

 

עבודה זו עוסקת בבחירות לכנסת - פסילת רשימות. בבחירות לכנסת ה-21 במרץ 2019 נפסל ד"ר מיכאל בן ארי ממפלגת עוצמה יהודית (חלק מן איחוד מפלגות הימין) לשמש ח"כ ע"י בג"צ.

במרץ 2019 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לפסול את מועמדותו לכנסת של ד"ר עופר כסיף מחד"ש. בית המשפט העליון לא אישר את הפסילה.

 לכאורה, הגישה המתבקשת במשטר דימוקרטי ואשר ניתן אף לראות בה כעיקרו היא, כי בכפיפות לדרישות "טכניות" של אזרחות, גיל מינימלי וכיוצא בזה, אין להגביל את זכות המועמדות של אזרח או של רשימה, ובמיוחד כי אין להטיל הגבלות הקשורות באידיאולוגיה, במצע או בפעילות הפוליטיים של המבקש להיות מועמד.

הטלת הגבלות מהותיות על זכות המועמדות מהווה פגיעה בעיקרון שלפיו בידי העם נתונה החירות המלאה לבחור את נציגיו - פגיעה שמשמעותה היא, כי קיימים ערכים מסוימים הגוברים על עקרונות הייצוגיות והכרעת הרוב.

סעיף 7א לחוק-יסוד : הכנסת, קובע :

רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת אם יש במטרותיה או במעשיה, במפורש או במשתמע, אחד מאלה :

(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי ;

(2) שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה ;

(3) הסתה לגזענות.

 

הגם שאפשר כי ניסוח הסעיף איננו רהוט במיוחד ולשונו איננה מאירת-עיניים, הרי בסופו של דבר יש בו - לפי פירושי - הסדר שקול למדי של הבעיה.

ד"ר עַזְמִי בִשַארָה מייסד מפלגת בל"ד, נמלט מישראל לאחר שנחשד בריגול ובסיוע לארגון חזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה. בשארה הוא דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת הומבולדט. שוהה כיום בקטר.[1]

ב23 במרץ 2007 עבר בשארה את הגבול בין ישראל לירדן בגשר שייח' חוסיין, ומאז לא שב לישראל, אך לציבור הישראלי הדבר נודע רק לאחר יותר משבועיים. ב8 באפריל 2007 התפרסם כי בשארה עזב את ישראל, אך הוטל צו איסור פרסום מלא על נסיבות עזיבתו. ב22 באפריל 2007 הגיש בשארה את מכתב התפטרותו מהכנסת לקונסול ישראל בקהיר. ב25 באפריל הוסר חלקית הצו. ב2 במאי 2007 הוסר צו איסור הפרסום על רוב סעיפי האישום נגדו, ולציבור נודע כי נגד בשארה התנהלה חקירה בגין חשדות כי במהלך מלחמת לבנון השנייה יצר קשר עם סוכן מטעם חזבאללה והעביר לו מידע על מקומות אסטרטגיים לטיווח טילים וכן מידע בדבר השפעת הגדלת טווח הטילים מעבר לחיפה, מסר הערכות על סיכויי ההתנקשות בנסראללה, וכן מידע והערכות בנוגע לשינויים צפויים בהיערכות ישראל תוך כדי מלחמה. בשארה קיבל, לפי החשד, מאות אלפי שקלים אשר הועברו לידיו מחזבאללה ומגופים זרים נוספים על ידי חלפני כספים ערביים ממזרח ירושלים ובכך עבר גם על חוק איסור הלבנת הון. [2]

 

ב20 בדצמבר 2016 נחקר ח"כ גטאס באזהרה ביחידה להב 433 של משטרת ישראל, לאחר שצולם מבריח מעטפות ובהן שנים עשר מכשיריטלפון סלולרי וחפצים נוספים לאסירים ביטחוניים הכלואים בישראל בעוון טרור, בהם וליד דקה, תוך ניצול חסינותו הפרלמנטריתכדי לחמוק מהבדיקה הביטחונית בשערי הכלא. כעבור יומיים הסירה הכנסת את חסינותו, הוא נעצר על ידי המשטרה,ולאחר חמישה ימים נשלח למעצר בית עם היתר פעילות בכנסת[3]. ב2 בינואר 2017 החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להרחיק אותו לחצי שנה מוועדות הכנסת ומדיוני המליאה, למעט הצבעות. ב5 בינואר שוחרר ממעצר בית והוחלט להגיש נגדו כתב אישום. ב16 במרץ 2017 חתם גטאס על הסדר טיעון בעקבות האשמתו בהברחת טלפונים ניידים למחבלים בבית סוהר קציעות. הוא יתפטר מן הכנסת וייגזרו עליו שתי שנות מאסר בפועל, בתוספת הרשעה בעבירה עם קלון. ב17 במרץ 2017 הוגש נגדו כתב אישום בגין הברחת טלפונים לכלא, מתן אמצעים לביצוע מעשה טרור, הכנסת מסמכים שלא דרך הנהלת בית הסוהר ומרמה והפרת אמונים על ידי עובד ציבור. ב19 במרץ 2017 התפטר מהכנסת. [4]

 

במאי 2010 השתתפה ח"כ חנין זועבי במשט לעזה של מאות פעילים פרו-פלסטיניים מהעולם, שבין יוזמיו ומארגנו העיקרי היה ארגון IHH. המשט הסתיים בעימות אלים בין חלק מהפעילים על הספינה "מאווי מרמרה", שעליה הייתה גם זועבי, לבין כוח של שייטת 13שהשתלט על הספינה, לאחר שרב החובל סירב לבקשות לשינוי נתיב ההפלגה, שהפר את הסגר הימי על עזה. במהלך העימות נשבו לזמן קצר כמה מלוחמי השייטת על ידי הפעילים על הספינה ואחד מהם נזרק מגובה רב. בעימות שהתחולל עשרה לוחמים נפצעו, תשעה מהפעילים נהרגו ועשרים מהם נפצעו. לטענת צה"ל פעילי המרמרה ירו על החיילים באש חיה ולאחר מכן זרקו את הנשק לים. זועבי האשימה‏‏ את מדינת ישראל בביצוע טבח ודרשה לערוך חקירה בינלאומית. השתתפותה במשט, התבטאויותיה אחריו והטענה כי על הספינות היו פעילי ארגוני ג'יהאד עולמיים, עוררו ביקורת עזה בישראל נגד זועבי. בתום דיון סוער שנערך בוועדת הכנסת, ב-13 ביולי 2010 החליטה מליאת הכנסת לשלול חלק מזכויותיה כחברת הכנסת.

 

בבחירות לכנסת ה-12 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לאשר את השתתפות "הרשימה המתקדמת לשלום" בבחירות ולדחות את השתתפותה של "כ"ך" בבחירות. בית המשפט העליון התבקש לדון בשני המקרים בשתי עתירות, אחת שביקשה לפסול את רמ"ל מלהשתתף בבחירות[1], ואחרת שביקשה לאפשר לכ"ך להשתתף בבחירות[2]. בשני המקרים החליט בית המשפט העליון לקבל את הכרעת ועדת הבחירות המרכזית ולהשאיר את החלטותיה על כנן. נימוקי שתי הרשימות הנ"ל באים לידי ביטוי בדיוני ישיבת מליאת ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת שנערכו בחודש אוקטובר 1988.

 "כך" היא תנועה שהוקמה בראשית שנות ה-70 כהמשך ישיר לJ.D.L: הליגה להגנה יהודית שמיסד הרב מאיר כהנא בארה"ב[3]. השם "כך" נבחר על ידי כהנא משום הקשר שלו לשימוש שנעשה בימי המחתרות ברעיון "רק כך יתנהל השחרור הלאומי". כהנא התכוון להשתמש בדמוקרטיה כדי להגיע לשלטון ובהגיעו לשלטון לפעול רק על פי חוקי ההלכה.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חוק-יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי

מ' ספרד החומה והשער: ישראל, פלסטין והמאבק המשפטי לזכויות אדם, הוצאת כתר (2018)

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי, הוצאת נבו (2018)

ע"ב ניימן ואח' נ' יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת האחת-עשרה, פ"ד לט(2) 225 245

 

 18 (Chicago system Political French The ,Duverger .M

 ,.ed 5th ,Britain Great) Law Administrative and Costitutional ,Smith De

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)