‏290.00 ₪

שאלות המחקר

האם במדינת ישראל קיימת פעילות בה אזרחי המדינה נוטלים חלק ומעורבות בהתנהלות המדינה? האם החברה האזרחית מעודדת פעילות כזו? באיזו מידה? וכיצד הדבר בא לידי ביטוי באתרים 'עצומה' ו'כנסת2'?. 

תוכן העניינים

שאלות המחקר

השערת המחקר

שיטת המחקר

מבוא.        

רקע תיאורטי

שאלת המחקר וההשערה

מתודולוגיה

פעילות האתרים ומרחב השפעתם

ניתוח ודיון

מסקנת וסיכום

ביבליוגרפיה

עבודה סמינריונית פעילות חברתית אינטרנט.

המרחב העיקרי שבו מתקיים בחברה המערבית מפגש בין הציבור הרחב לנבחריו הוא מצומצם למדי. מלבד לזירות שבהן קבוצות לחץ ויחידים מנסים להשפיע על המשלה ע"י עצומות, מכתבים וניסיונות חדירה שונים לתקשורת, לא הייתה עד היום לפרטים במה רשמית ורחבה להעלות הצעות חקיקה או עצומות אישיות. הרעיון שבו לחברה האזרחית ישנו מרחב תמרון מועט יחסית כלפי המוסדות והממשל מתחיל להשתנות בעשור האחרון עם הופעתן של זירות טכנולוגיות חדישות דוגמת האינטרנט, אלו משנות כבר עכשיו את הדינאמיקה של היחסים בין בני האדם לשלטון.                       האינטרנט הוא הוויה של ניידות וזרימה חופשית; אין בו מקום ואין בו קשר הכרחי או מיידי בין האדם שמחוץ לרשת למי שהוא בתוכה, ובמרחב הקיברנטי מתקיים חלל כמעט בלתי מוגבל של אפשרויות בחירה, כאשר קשרי מסחר, ייעוץ, לימוד, חליפין, ידידות, אהבות ומין יכולים להתפתח ולהתחלף במהירות הבזק. בשנות האלפיים קל ומהיר לתקשר וקל להגיע למידע והרשת מנסה לחלחל כיום לכל תחומי החיים. אחת ההשלכות של הסוגיה הזו היא גם חדירה של החברה האזרחית למרחב הפוליטי שהיה שמור רק לנבחרי ציבור. כידוע, רשת האינטרנט מחוברת כיום כמעט לכל בית, מקום עבודה, חברה או מוסד ציבורי, ועל כן קל לשאוב ממנה תכנים ולנסות להשפיע וליצור קשרים.             כפי שנראה, החברה האזרחית מופעלת ומונעת באמצעות מאפיינים כמו יכולת השפעה, ניסיונות לצבירת עוצמה ותכונות כמו אכפתיות וחברתיות. האדם בה אינו יצור מנותק, והוא פועל תמיד על מנת לשנות. חלק מהחדירה של האינטרנט לספירה הפוליטית מתבטאת בשנים האחרונות במרחב אלקטרוני כלל עולמי בהם מנסים אתרים, תוכנות שיתוף, ובלוגים שונים לחבר את האזרח למערכות השלטוניות באמצעות עידודו להציע, ליזום ולהיאבק על מעמדו וזכויותיו. האתרים השונים הוקמו כתוצאה מהאכזבה מהממסד ומהפוליטיקאים ונבחרי הציבור, שכן אילו הכול היה מושלם – לא היה צורך בעצומות ובהצעות חוק עצמאיות. מה שמוביל לאותה אכזבה הוא כנראה תהליך של ליברליזציה כלכלית שהוביל לצמצום כוחה של המדינה וככל שכוחה מצטמק – כוחה של החברה האזרחית שלה גודל. הליברליזציה החדירה לחברה ערכים כגון שקיפות (חוק חופש המידע למשל) וזה מביא באופן ישיר לירידה באמון הציבור בשלטון. הכוח האמיתי עובר כעת לחברה כאשר ברקע לשחקנים יש רצון למקסם את האינטרסים הכלכליים שלהם.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

1.       Aikens, S. & Koch,E.  Building Democracy Online, in: www.december.com/cmc/mag
2. Dayan, D. & Katz, E. . Media events: The live broadcasting of history. Cambridge, MA: Harvard University Press. 
3. Habermas, Jurgen. . The Structural Transformation of the Public Sphere, Cambridge: Polity Press, pp 27-56. 
4. Huntington, Samuel . The Third Wave, Oklahoma University Press. 
5. Schudson, M. Why conversation is not the soul of democracy. Critical Studies in Mass Communication, 14(4), 297-309 

Thornton. Alinta,  Does internet create democracy?, Master Thesis – University of

Technology – Sydney, https://www.wr.com.au/democracy/intor.htm