‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי בניית זהות נשית ומעמדית על ידי מפגשים חברתיים בין נשים בבתי קפה?

תוכן עניינים

מבוא        .           .           .           .           .           .           .           .           .           .           .2                                                                                                                       

א. סקירה ספרותית           .           .           .           .           .           .           .           .           .3

ב. תיאוריות.         .           .           .           .           .           .           .           .           .           .8

ג. שאלת המחקר.  .           .           .           .           .           .           .           .  ...........          .14

ד. מתודלוגיה        .           .           .           .           .           .           .           .           .           .14

ה. מהלך המחקר.              .           .           .           .           .           .           .           ..............15

ו. סיכום תצפיות וראיונות.            .           .           .           .           .           .           .           .           .17

ז. ממצאים.          .           .           .           .           .           .           .           .           .           .24

ז. ניתוח, דיון וסיכום        .           .           .           .           .           .           .           .           .25

רשימה ביבליוגרפית.         .           .           .           .           .           .           .           .           .28

נספחים.                        .           .           .           .           .           .           .           .           .           .31

בסמינר זה נבחן האופן שבו נשים, בנות המעמד הבינוני, מבנות את זהותן הנשית והמעמדית, במסגרת של מפגשים חברתיים עם נשים אחרות, בבתי קפה בגוש דן. השאלה המרכזית שהעמדתי למבחן, עוסקת בזיהוי מקומו של בית הקפה בהבניה הזו.

משום שמושג "בית הקפה" נתפש אצלנו כמרחב חברתי-תקשורתי פופולרי המוכר לכולנו, המחקר שלי בחר לטפל בנושא בהרחבה, ולכן נדרשו לו הגדרות לקונספט בית הקפה, ואפיונים לשימושיו כ"אמצעי תקשורת" בין בני אדם. אם בחרנו להגדירו, מבחינה סוציולוגית, כמתווך וכבונה של הזהות האישית, הרי שזה נובע מעצם היותו מקום מפגש מקובל וידוע, שרבים נוהרים אליו על מנת להתחבר וליצור אינטראקציות חברתיות עם הסביבה, ומכאן משתמע התפקיד רב הערך שלו כאלמנט עקרוני שמגדיר יחסים חברתיים בעולמנו.

אף שבעבר לא התקיים כסוכן חברתי דומיננטי, בדורות האחרונים, ובמיוחד בשנים האחרונות, זירת בית הקפה תפשה לעצמה עמדה מכריעה בהבניה זו של הזהות האינדיבידואלית, המעמדית, והתרבותית. כשמתעדים אותו, ומונים את תכונותיו, מעניין לגלות שמדובר בתופעה מודרנית יחסית, שעל פי מיטב הבנתי לא נחקרה די הצורך, במיוחד במישור הסוציולוגי.

ניתוח מקומו של בית הקפה בחברה המערבית המודרנית מציב שורה של אתגרים לחוקר וחושף שלל תכונות טיפוסיות שחזרו והופיעו בעבודת השדה; למשל ציינו הנחקרות, שבאמצעות ישיבה בבית קפה אנשים שוברים את קווי הגבול אשר מבחינים בין "הפרטי" והציבורי, הם רוצים לחוות משהו שונה מחיי היום-יום שלהם, להתנתק מעבודתם, מהצורך לשרת אחרים, להירגע, לחוש שמישהו מטפל בהם, ולעיתים קרובות אף נוהגים בו כ"במה", שעליה מופיעים יצורים חברתיים אחרים והיושבים משמשים כצופים. במילים אחרות בית הקפה המודרני מהווה דרך נפוצה לשינוי אווירה מיידי וקונקרטי: מאכל שונה, סביבה שונה, אנשים זרים, וכו'.

אבחון מעמדו בתוך מגוון 'המופעים הטקסיים' שהוא משדר, גבש אצלי קווים מנחים לשאלת המחקר האיכותני של העבודה; למעשה אני מתמקדת בשני תחומים עיקריים: אוכל וזהות, וריטואליזם.

הטענה שלי היא, שבית הקפה מתפקד באופן סוציאלי כמחזק הזהות החברתית והריבודיות, אותם הוא יוצר ומשמר. בסמינר התמקדתי במיוחד בהנחה שמבליטה את היסוד המגדרי של הטענה, כאשר התכלית היא לבדוק איך משתלב מעמדה של הזהות הנשית בתוך הריטואלייות הזו של ישיבה בבית הקפה, אכילה ובילוי.

על מנת ליצור עבודה מקיפה ועניינית שילבתי סקירה תיאורטית רחבה עם עבודת שטח מעשית שכללה תצפיות משתתפות, וראיונות. העבודה נפתחת בתחקיר מקיף על מעמדו של בית הקפה בתרבות, בהיסטוריה, בחברה, ואצל בני האדם כיצורים חושבים; במקביל, הפרק גם כלל, מלבד למיצג התיאורטי, סקירה רוחבית של התפתחות בתי הקפה בארץ ובעולם. לאחר הצגת שאלת המחקר, סוכם אופן ביצועו בשלבים ד' ו-ה', שבהם תוארו המתודולוגיה, הכלים, וכן נכללו סיכומים של מהלך התצפיות והראיונות. בחלק השני של העבודה הובאו הממצאים, הדיון, והמסקנות, כשלבסוף מוגש החומר שנאסף במהלך התחקירים והכתיבה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

1. Appadurai, A. . How to make a national cuisine? Cookbooks in contemporary India. Comparative Studies of Social History. 30, pp. 3-24.
2. Bahloul, J. . From a Muslim Banquet to a Jewish Seder: Foodways and ethnicity among North African Jews. In M. Cohen (ed) Jews among Arabs: Contacts and Boundaries (pp. 85-96). Princeton, NJ: Darwin.
3. Bloch, M. . Almost eating the ancestors, Man, (n.s.), No. 20. Pp. 631-646.
4. Bordo, S. ( (. Unbearable weight: Feminism, Western culture and the body. Berkeley: University of California Press.
5. Bourdieu, P. . Distinction: A social critique of the judgement of taste. London: Routledge
6. and Kegan Paul.