‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי כפרי הסטודנטים באזורי הפריפריה?

תוכן העניינים

תקציר מנהלים

מבוא

פרק ראשון: ישובי הפריפריה בישראל, הגדרות תהליכים ומדיניות אשר הובילו להתפתחותה ולתדמיתה של הפריפריה בישראל

פרק שני: רקע טיאורתי למחקר

פרק שלישי: כפרי הסטודנטים של איילים, מטרות ואפן הפעלה

פרק רביעי: השערת המחקר

פרק חמישי: מערך המחקר

פרק שישי: ממצאים ומסקנות

רשימת מקורות

נספחים

במהלך שני העשורים האחרונים חלו שינויים בשימת הדגש והחשיבות של דימוי ותדמית בקרב רשויות מקומיות. כיום במרבית הרשויות המקומיות בישראל יש רצון וצורך לעבור תהליך מיתוג ולייצר דימוי חיובי, חזק ואטרקטיבי. זאת, במטרה למשוך תושבים איכותיים, משקיעים ועסקים, להעלות את ערך הנדל״ן ותקבולי הארנונה ולשפר את שביעות רצון התושבים. יצירת דימוי ותדמית היא הליך מורכב ולעיתים ארוך, אולם כאשר נוצר דימוי מובחן, חזק ואטרקטיבי יש אפשרות להקרין בנוסף לסך הפעילויות הנערכות בעיר גם תועלות לא מוחשיות כמו אווירה ייחודית, גאווה בקרב התושבים ותחושת חוויה למבקרים בה.

אי השוויון התרבותי, החברתי והכלכלי בין המרכז והפריפריה הוא סוגיה מורכבת במציאות הישראלית, חלק ממנו נובע כתוצאה מתפיסות, דימויי ותדמית שליליים ושגויים. שיפור הדימוי, התדמית והתפיסה ועלייה באטרקטיביות של מקום היא חיונית וראויה, והיא בגדר צו השעה ומשימה לאומית. מכאן שישנה חשיבות רבה לפיתוח משאבים חברתיים המהווים מוקדים משמעותיים בהשפעה על תדמית דימוי, תחושת שייכות וזהות עם מקומות אשר חשוב שצעירים משכילים יתחברו אליהם. לאור כל זאת, מטרת המחקר היא לבחון האם פרויקט ״איילים״ הוא אחד המשאבים הללו והם יש ביכולת הפרויקט להוביל לשינויי משמעותי.

עמותת ״איילים״ היא עמותה הרואה בהבאת סטודנטים להתיישבות בנגב ובגליל משימה לאומית ופועלת להנעתם באמצעות תמריצים כגון מלגת לימודים ומגורים מוזלים. התפיסה היא כי במהלך לימודיהם יתחברו הסטודנטים למקום ולאנשים, וחלקם הגדול יחליט לקבוע את עתידו באזורים אלה משום שתקופת הלימודים האקדמיים היא שלב קריטי בקבלת ההחלטות של הדור הצעיר, זהו השלב בו רבים מהסטודנטים מוצאים בני זוג, מחליטים על כווני קריירה ומגבשים תפיסות אידיאולוגיות שונות. לפיכך, כאשר הסטודנטים לוקחים חלק בפרוייקט ממושך שמשלב גם פעילות חברתית וגם עיסוק בשאלות על ציונות והגשמתה, צופים יוזמי הפרוייקט השפעה גם על היכן בסופו של דבר הם ירצו אותם אנשים לבנות את ביתם. כפרי סטודנטים של עמותת ״איילים״ יכולים להוות בסיס להיכרות עם הפוטנציאל הטמון בנגב ובגליל, תוך שילוב התיישבות ועשיה חברתית אשר, על פי הספרות המקצועית שתוצג במהשך, ביכולתם להאיץ את תהליך החיבור וההזדהות עם המקום. הכפרים פועלים בשני מתווים -המתווה הכפרי שמתאפיין במגורים בסמיכות לישוב קיים, והמתווה העירוני מתאפיין במגורים בתוך הערים. הפרוייקט כולו פועל כבר עשר שנים בסיוע מספר שותפים, כאשר השותפות המרכזית היא עם ממשלת ישראל שבמסגרת חמש החלטות ממשלה, שהעניקו מימון משמעותי, הפכה הממשלה לשותפה המרכזית בהקמתו והפעלתו של הפרוייקט. כיום קיימים 12 כפרי סטודנטים בפריסה נרחבת בגליל ובנגב.^[1] הכפרים מספקים תשתית לניהול חיי הסטודנטים במישור האישי והחברתי לצד היותם פלטפורמה לעשייה צעירה וליזמות בנגב ובגליל. כמו כן, הכפרים מהווים מרכזי פעילות המקשרים בין כלל הפעילים ב״איילים״

ומתקיימים בהם אירועי חברה, הווי ותרבות שבועיים. הסטודנטים בכפרים הם שותפים מלאים בקביעת המדיניות ובהובלת חיי היום-יום בהם.

בשנים האחרונות עמותת ״איילים״ עוברת תהליך שבבסיסו הרחבת יעדי העמותה מכפרי סטודנטים לטיפול גם בקליטת עלייה ובתוכניות התיישבות עבור משפחות צעירות בנגב ובגליל, כאשר התפיסה היא שבוגרי הכפרים יהוו את חוד החנית למשימה זו. משום כך, לאחר 10 שנים והשקעות תקציב שנעמדות בכעשרות מליונים של מימון ציבורי ופרטי, עולה הצורך לבחון את הצלחתו של הפרויקט והשפעתו על ציבור הסטודנטים.

עבודה זו מבקשת לבחון את התרומות וההשלכות שמנפקים כפרי הסטודנטים של ״איילים״ לסטודנטים בפרויקט, הן מבחינת תמורות בתדמית ובדימוי של האזורים בהם נמצאים הכפרים והן מבחינת שינוים בעמדות הסטודנטים בנושאי חברה והתיישבות. הרעיון המרכזי הוא לבחון באופן אמפירי את האופן בו מעורבות ביישוב משנה תפיסות לגביו. סוגייה זו מתקשרת לספרות כללית יותר העוסקת בפריפריה, דימויים והאופן בו ניתן לשנות אותם. השערת המחקר היא: להשתתפות בפרויקט כפרי הסטודנטים של ״איילים״ ישנה השפעה ניכרת על תפישות הסטודנטים את האזור והיישוב בו נמצא כפר הסטודנטים, בנוגע לתדמית והדימוי ובנוגע לסיכויי הישארות, היתיישבות והקמת בית במקום.

תחילה אסקור את ההשתלשלות ההיסטורית והחברתית בהיווצרות הפריפריה ואדון בסוגיית הדימוי והתדמית של היישובים בפריפריה בישראל; כמו כן, אנתח את מודל כפרי הסטודנטים, את מטרותיו ואופן הפעלתו; לאחר מכן אציג את הרקע התיאורטי אשר תומך בהשערת המחקר ולבסוף אבחן את השפעת משך השהות בפרויקט על עמדות ותפיסות שונות, בדגש על תחושת שייכות והזדהות עם המקום ואציג ממצאים ומסקנות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שנער, מ׳, דנה, ג׳, ברוק, א׳, פוייר, א׳.  מחויבות אישית שרות לזולת, תו תקן ומידעון. משרד החינוך מנהל חברה ונוער.

שקדי, א׳ . המשמעות מאחורי המילים: מתודולוגיות במחקר האיכותני-מהלכה למעשה. תל אביב: רמות.

שרון א׳. . תכנון פיסי בישראל, תל אביב.

Adams, R.  Self-help, social work and empowerment. London: Macmillan education

Bar-El, R and Parr, J.  'The Emergence of the Metropolis-Based Region' In Bar-El, R. (ed.), Core and Periphery: Dynamics of Regional-Economic Development, Beer-Sheva, Israel: Center for Rural Development, Ben-Gurion University of the Negev, pp.1-36.

Benet-Martinez, V., Lee, F., & Leu, J. . Biculturalismand cognitive complexity: Expertise in

cultural representations. Jornal of cross culture, 37, 386-407.