‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מעמדו החברתי של ילד לקוי הלמידה בשילובו בכיתה הרגילה וכיצד ניתן לשפר את מעמדו החברתי ?

תוכן עניינים

שאלת המחקר שלי היא "כיצד בא לידי ביטוי מעמדו החברתי של ילד לקוי הלמידה בשילובו בכיתה הרגילה וכיצד ניתן לשפר את מעמדו החברתי ?" לשם בדיקה זו הצבתי לעצמי 3 מטרות לבדיקה:

1. בדיקת יעילותה והשפעתה של תכנית השילוב על המיומנויות החברתיות והתאקלמותם של לקויות הלמידה בכיתה הרגילה.
2. בדיקת השתלבות התלמידות בקבוצת השווים בעקבות הטיפול שעברו , ובדיקת השתנות מעמדן החברתי בכל תחומי חייהן.
3. האם הדימוי העצמי של התלמידות השתנה במהלך הטיפול ואחריו?

תאור אוכלוסיית המחקר:

במהלך מחקרי בחרתי להתמקד ב-20 תלמידות משולבות משכבת ח' בבית ספר דתי, שעברו טיפול לשיפור מיומנויות  חברתיות.

את המידע לגבי התלמידות קיבלתי מרכזת השכבה וממחנכות הכיתות, ועל פיו הרכבתי שאלון ובו שאלות המופנות אל התלמידות ואישרתי את התשובות מול מחנכות הכיתות והוריהן.

 תאור כלי המחקר:

במחקרי שילבתי שאלון בדידות ומיומנויות חברתיות אשר הועבר לתלמידות יחד עם ראיונות ושאלונים למחנכות הכיתה והורי התלמידות.  

7 בנות הוגדרו כבעלות ליקוי שפה,

5 בנות הוגדרו כבעלות ליקוי לשוני והפרעת קשב וריכוז.

8 בנות הוגדרו כבעלות ליקוי שאינו לשוני עם הפרעת קשב.

כולן היו מרקע סוציואקונומי דומה - מעמד בינוני, ממשפחות שאינן הרוסות, שלא דווח בעבר על הפרעות התנהגות קשות ולא היו ברקע בעיות רגשיות.

במהלך הראיונות עם מחנכות הכיתות הוסבר לי כי התלמידות משתתפות בקבוצת טיפול העוסקת בשלושה היבטים:האישי –רגשי, הקוגניטיבי והאינטראקציה החברתית.

לצורך שמירת סודיות ולבקשת הורי התלמידות, החלטתי לבדות את שמות הנחקרות ולא לפרסם את שם ביה"ס שבו ערכתי את המחקר.

השערות המחקר

במחקר זה תיארתי התערבות קבוצתית אצל בנות  בעלות לקויי למידה הלומדות בכיתות רגילות, והאופן שבו השפיעה ההתערבות על מעמדן החברתי בקבוצת השווים בכיתות המשולבות ובסביבתן הטבעית .

המחקר נשען על שאלונים כמותיים, מסמכים וראיונות אישיים עם 20 התלמידות, הוריהן ומוריהן.

הראיונות והמסמכים חיזקו את השערתי כי לצורך הבנת התפתחות קשרי ידידות וחברות, רכישת מיומנויות חברתיות והערכה עצמית אצל הבנות, נדרשת התייחסות לסוג הליקוי הכללי ולתחום הספציפי ממנו נובע הליקוי המשוער ובנוסף למעמדן החברתי של התלמידות.

התברר כי ילדים בעלי לקות למידה על רקע חזותי לא מילולי הגיבו פחות טוב לטיפול הקבוצתי, ילדים שסבלו מהפרעת קשב קשה ונטלו רטלין, התקשו להשתלב בקבוצת הטיפול ושיקפו תמונה לא ברורה לגבי התקדמותם שהושפעה מחוסר יציבות בהתנהגות בשל אי עקביות בנטילת התרופה.

ילדים בעלי ליקויי לשוני מופנמים וזנוחים סוציומטרית ובעלי הערכה עצמית, התקדמו מאד  מבחינה  חברתית ובכישורי תקשורת ושיח שקידמו אותם בתחומי מיומנויות חברתיות וביצירת קשרי ידידות וחברות אך לא בדימוי והערכה עצמית.

המונח "לקות למידה" התפתח ועבר שינויים עם השנים. השלבים בהתפתחות המושג מבטאים מגמה של מעבר מראיית ליקויי הלמידה כקשורים לשדה הרפואה, אל ראייתם כשייכים יותר לתחום הפסיכולוגיה והחינוך.

ההבחנה בהופעתן של תופעות לוואי פסיכולוגיות בעקבות אירועים אורגניים, כגון נזק מוחי, הובילה להתבססותה של הגישה הרפואית לליקויי למידה. העבודה הטיפולית שנבעה מן הגישה הזאת אופיינה באבחון ובטיפול בסימפטומים נוירולוגיים. אך עם הזמן, בהעדר אישור להשפעות המוכללות של הטיפולים הנוירולוגיים, החל המוקד לנוע מן התחום הרפואי לעבר התחום החינוכי פסיכולוגי. הציע Kirk  את המושג "ליקויי למידה"  כדי לתאר ילדים הסובלים מהפרעות בתחומי השפה, הדיבור והכתיבה- מיומנויות של תקשורת חברתית.

Kirk הוציא מן ההגדרה ילדים הסובלים מפיגור שכלי או מליקויים חושיים כעיוורון או חירשות.[1]

מאז הגדרתו של  Kirk הוצעו הגדרות שונות, ששיקפו היבטים שונים עם דגש על אפיונים מגוונים, כגון:דיסלקסיה (הפרעות קריאה), אפאזיה (הפרעות דיברו) ועוד.

 כיום, ההגדרה המקובלת בארצות הברית היא ההגדרה  של ה- (Interagency Committee on Learning Disabilities) ICLD: "לקויות למידה היא מונח כללי המתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות המתבטאות בקשיים משמעותיים ברכישה ובשימוש של הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, חשיבה הגיונית, כישורים מתמטיים או כישורים חברתיים. הפרעות אלו הן פנימיות לפרט, ומניחים כי הן נובעות דיספונקציה במערכת העצבים. על אף שלקות למידה יכולה להתרחש בעת ובעונה אחת עם תנאים מגבילים אחרים (פגיעה חושית, פיגור שכלי, הפרעה רגשית וחברתית), או השפעות סביבתיות (הבדלים תרבותיים, הוראה לא מספיקה או לא מתאימה וגורמים פסיכולוגיים), ובעיקר עם לקות קשב (ADD), היכולים לגרום לקשיי למידה, אין לקות הלמידה תוצאה ישירה של תנאים והשפעות אלו".

הועברו כמה סוגי שאלונים הנה אחד מהם לדוגמא:

שאלון התנהגות לילדים – למילוי ע"י ההורה:                              תאריך: _______

שם הילדה: __________ גיל: _____ ממלא השאלון: אב/אם/אחר

לפנייך מוצגות שאלות לתיאור התנהגות התלמידה, אנא סמני את התשובה המתאימה על פי סולם הערכים הבא:

1-      בכלל לא  2- במקצת   3 – במידה רבה  4 – במידה רבה מאוד

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

שטיינהרדט, ש.  תחושת בדידות, כישורים חברתיים ומעמד חברתי של תלמידים עם ליקויי למידה בתחילה ובסוף חטיבת הביניים, עבודת  מ. א. אוניברסיטת תל אביב, תל אביב.

שרוני- יצחקי, ו.  מדריך נבוכים למחנכים והורים של הילד בעל ליקוי למידה, רכס הוצאה לאור, אבן יהודה.

 Bachara G. M.  Empathy in learning disabled children. Perceptual and Motor  skills,  43, 541- 542, U.S.A