שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי מטפורות בתרבות ישראל?

תוכן עניינים:

1. דימוי "המתרגם" ו"מלאכת התרגום" כפי שהוא עולה מתוך מטפורות של מתרגמים

ישראליים.........................................................................................................4

2. דימוי "המתרגם" ו"מלאכת התרגום" כפי שהוא עולה מתוך מטפורות של אנשי רוח ותרבות ישראליים...........................................................................................17

2.1 מטפורות בנושא התרגום, כפי שנאמרו או שנכתבו על ידי אנשי רוח ותרבות ישראליים...................................................................................................18

2.2 מטפורות של סופרים ישראליים אשר בחרו בדמות של מתרגם להיות גיבור בספריהם...................................................................................................21

3. מטפורות על תרגום מתוך תגוביות של קוראים באינטרנט על כתבות ומאמרים בנושא

זה................................................................................................................29

סיכום............................................................................................................32

ביבליוגרפיה...................................................................................................35

א. מקורות ראשוניים....................................................................................35

ב. מקורות משניים.......................................................................................40

מילון אבן שושן מגדיר "מתרגם" כמעתיק מלש1ן אל לש1ן (אבן שושן). עוד נכתב בו : "עיקרון חשוב וראשוני בכל מילון, כי הגדרותיו יהיו פשוטות, קצרות ומדויקות בתכלית..." (שם, עמ' ט'). הגדרה זו ללא ספק פשוטה וקצרה, אך ספק אם היא מדויקת ומלאה. ולראייה, החיפוש הבלתי פוסק של אנשי רוח ותרבות, של מתרגמים, של חוקרי תרגום ואף של אנשים מן השורה, אחר הגדרה יותר מדויקת ומלאה הן למתרגם (או כפי שהמתרגמת רינה ליטוין מכנה זאת: "איזה מין עוף הוא המתרגם?" (ליטוין, עמ' 77)) והן למלאכת התרגום.

חוסר הבהירות הזה הוא חלק מבעיית הזהות והסטאטוס של המתרגמים כקבוצה מקצועית (124 .Sela-Sheffy & Shlesinger,  p). אל הבעיה הזו נלוות תלונות של מתרגמים ספרותיים על חוסר הערכה כלפיהם, על התעלמות מהם ועל היותם בלתי מתוגמלים כראוי. מתרגמים אלה מדברים על הכישורים המיוחדים הנדרשים מהם במקצוע זה ועל הקשיים הנובעים מכך. כמו כן, הם מתרעמים על כך שמקצועם נחשב ל"מקצוע למחצה", עם דרישות וקריטריונים לא ברורים (244 .Sela-Sheffy,  p). בתדמית המורכבת הזו ובמהות התרגום עוסקים לא מעט חוקרים בישראל ובעולם. Venuti מנסח את דעתו על דימוי המתרגם ומלאכתו באופן פרדוקסאלי: "תרגום, אכן, לעולם אינו לגמרי נאמן למקור, הוא תמיד במידת מה "חופשי", הוא לעולם אינו מבסס זהות, הוא תמיד חסר, הוא תוספת, ולעולם לא יוכל להיות ייצוג שקוף וברור, אלא רק טרנספורמציה מפרשת שחושפת משמעויות רבות ומגוונות של טקסט המקור, ומעבירה אותו לסדרה אחרת של משמעויות, שגם הן רבות ומגוונות. אך דווקא נקודה זו משחררת את התרגום משוליותו לטקסט הזר ומאפשרת התפתחות הרמנויטיקה, שרואה בטקסט המתורגם טקסט בזכות עצמו, כמרקם של קונוטציות, רמיזות, ודיונים מסוימים בתרבות של שפת היעד" (8 .Venuti,  p).

בעיית הסטאטוס של המתרגמים לא רק שמכבידה על יכולתם המקצועית, אלא גם הופכת את "יצירת התדמית" שלהם למשימה מכבידה, שהם תלויים בה לצורך הכרה חברתית

.(Sela-Sheffy & Shlesinger)

קביעה זו נותנת לגיטימציה לצורך הבלתי נלאה להגדיר את המתרגם ואת מלאכתו.

Lakoff. G.. & Johnson. M.. Metaphors we live by. Chicago: University of Chicago Pr.

Sela-Sheffy. R.  "The pursuit of symbolic capital by a semi-professional group: the case of literary translators in Israel." In Ubersetzen - Translating -Traduire: Towards a "social turn"?

Wolf M. (ed.) Munster-Hamburg-Berlin-Wien-London: LIT.. pp. 243-252.