‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי רשלנות מקצועית בפיקוח על הלווים?

תוכן עניינים

1. מבוא.. 3

2. נקודת המוצא: בעיית יסוד. 4

2.1 ניסוח הבעיה.. 4

2.2 פתרונות אפשריים לבעיה.. 5

2.2.1 דרישת מינימום הון 5

2.2.2 ביטוח חובה.. 5

2.2.3 פתרון יסודי מצד המחוקק.. 6

2.2.4 אחריות פלילית.. 6

2.2.5 הרחבת אחריות לגורמים נוספים.. 6

2.3 ההצדקות להטלת אחריות על מלווים.. 8

2.3.1 אחריות שילוחית.. 8

2.3.2 שומרי סף. 9

2.3.3 שיקולים כלכליים.. 10

2.3.3.1 עלויות ראשוניות.. 10

2.3.3.2 התמודדות עם הנזק - עלויות שניוניות.. 11

2.3.4 שיקולים חברתיים.. 13

2.3.4.1 התפקיד הציבורי של הבנקים.. 13

2.3.4.2 אמון הציבור בבנקים.. 13

2.3.4.3 א-סימטריות במידע. 13

שיקולי צדק.. 14

הבנק בסוכנות חברתית האמון המיוחד שנותן בהם הציבור- בהט עמ' 65. גבעתי 538. 14

3. עסקאות ליווי פיננסי. 14

3.1 מאפייני הליווי הפיננסי. 14

3.1.1 יתרונות השיטה. 14

3.1.2 אחריות הבנקים.. 15

3.2 עוולת הרשלנות.. 16

3.2.1 חובת זהירות.. 16

3.2.2 צפיות טכנית.. 17

3.2.3 צפיות נורמטיבית- שיקולי מדיניות.. 17

3.2.3.1 תועלת חברתית כוללת:. 17

3.2.3.2 מחירי הדירות לרוכשים.. 18

3.2.3.3 תמריץ לפקח טוב יותר. 19

3.2.3.4 תפיסת נושא הדיור בשיטה הישראלית/ נזק חמור הדורש מציאת דרך לפיצוי. 19

3.2.3.5 הפנמת הנזק על ידי הקבלן:. 20

3.2.3.6 צפיות נורמטיבית- יחסי שכנות.. 21

3.2.4 התרשלות.. 22

3.2.4.1 התרשלות בפיקוח הרוכשים על הפקדות הרוכשים בחשבון הפרויקט:. 23

3.2.4.2 התרשלות בפיקוח על שחרור כספים מהחשבון:. 24

3.2.4.3 התרשלות בפיקוח השוטף על הפרויקט:. 24

3.2.5 קשר סיבתי. 24

3.2.6 פטור מאחריות.. 25

3.2.7 משפט משווה:. 25

צדק מתקן, 26

בחינת התרשלות וקש"ס בקצרה. 26

4. אסטרטגיות להתמודדות.. 27

5. מקרים יוצאי דופן. 27

6. סיכום.. 27

ביבליוגרפיה. 27

שיטת הליווי הפיננסי מאפשרת חלוקת תפקידים בין הצדדים לפרויקט על פי התמחותם. כך הקבלן/היזם עוסק בבנייה, בשיווק ובסיכונים הצומחים מאלה, ואילו הבנק במימון הפרויקט ביעילות ופיזור הסיכונים של המימון.

   אחת האלטרנטיבות העומדות בפני הבנק, באם תוטל עליו אחריות היא פיקוח על הקבלן (חלופה 2). נראה כי אופציה זו היא בדרך כלל העדיפה: ראשית, היא פשוטה יחסית להפעלה. היות מהבנק מפעיל פיקוח לצורך הבטחת החזר ההלוואה, מדובר בהעסקת מפקחים נוספים או הטלת פיקוח הדוק יותר. שנית, כלל לא ברור כי חברות הביטוח ישושו לבטח סיכון זה, בעיקר לנוכח הקושי לתמחרו והעלויות של תמחור זה בכל פרויקט ופרויקט. שלישית, עניין הקושי בגילום הריבית ופיזורה

   פיקוח הדוק יותר עשוי להביא לתוצאה הראויה והיא השלמת המיזם בהסתברות גבוהה יותר מאשר יתר החלופות. הפיקוח מעצם טיבו נועד לגדר ולצמצם את הסיכון הכרוך במימון הקבלן. מטרה זו היא שהובילה מלכתחילה ליצירת השיטה בה עסקינן והיא בעצם התכלית העיקרית של השיטה. מכאן, פיקוח ראוי הוא חלק בלתי נפרד מהליווי הפיננסי. פיקוח זה הוא לכל הפחות פיקוח על מימון הפרויקט והחשבון הסגור ש"הוא לב ליבו של הליווי הפיננסי"

דיני הנזיקין המסורתיים מכירים בנזק הנגרם באופן ישיר מהתנהגותו של המזיק.התפתחו במרוצת השנים.

"...לבנק יש מעמד מיוחד ונכבד בחיי המסחר, ובין התפקידים שהוא ממלא נמצא גם ביצועם של עסקאות שונות בין לקוחות שלו לבין צדדים אחרים. שיקולי מדיניות משפטית אינם מכוונים לעבר שחרורו של בנק מחובת זהירות כלפי אותם צדדים. להיפך, הם מדברים בעד הטלת חובה כזו כלפי אלה שהוא יכול לצפות שייפגעו כתוצאה מרשלנותו" (הדגשה שלי, ו"ו).

בעבודה זו מטרתי צנועה יותר. אנסה לבחון את ההצדקות להטלת אחריות על מלווים כלפי צדדים שלישיים במקרים של פיקוח רשלני על הלווים. כלומר, האם כאשר הבנק מפקח על הלווים, על-פי דין או לצורך ענייניו, ראוי, משיקולי מדיניות משפטית, להטיל עליו אחריות על נזקים הנגרמים לצדדים שלישיים, בגין רשלנות באותו פיקוח?.

   לצורך הפשטת הדיון ומיקודו, אגדיר את המונחים השונים בשאלה שהצגתי לעיל. בבחינת אחריותם של מלווים, אתמקד לרוב בבנקים מסוגים שונים. זאת לצורך צמצום הדיון בשוני שנפקותו אינה רלוונטית לרשימה זו. בנוסף, כוונתי בצדדים שלישיים היא לכל מי שאינו החייב או הזכאי. קרי, בהנחה שהיחסים בין המלווה ללקוח מתבססים בראש ובראשונה על הסכמים חוזיים, צד שלישי לא יהיה צד לחוזה שכזה. כמו כן, אתמקד בשתי סוגי הלוואות. הראשונה, הלוואה לקבלן במסגרת עסקאות ליווי פיננסי. בעסקאות מסוג זה הפיקוח של הבנקים מעוגן בחקיקה ומהווה דין מצוי. אשתמש בעסקאות אלה כמקרה בוחן ונקודת מוצא לעבר המקרה השני אשר הוא מימון עסקאות ופרויקטים הפוגעים בסביבה. במסגרת עסקאות אלה הפגיעה הסביבתית נגרמת על ידי הלווה המקים או המפעיל את הפרויקט לצדדים שלישיים ולציבור כולו, כאשר תפקידו של המלווה מתמצה במימון הפרויקט. אציע מדיניות חדשה של הרחבת אחריות המלווים על הנזקים הסביבתיים הנגרמים בפרויקטים אלה, תוך שימוש במודל דומה לזה שקיים בעסקאות ליווי פיננסי, של פיקוח המלווה על פעילות הלווה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

• יהונתן גבעתי "ליווי פיננסי: אחריות הבנק כלפ רוכשי הדירות", מחקרי משפט כ"א,  (עמ' 53-574)
• אמיר בכר, אחריות בנק כלפי רוכשי דירו בגין פיקוח רשלני בליווי פיננסי ופטור מאחריות, רבעון לבנקאות
• יחיאל בהט, מימון בנייה ב"פרויקט סגור"- בטוחות ואחריות הבנק, הפרקליט מה, חוברת א

• Arrow, K. Essays of the Theory of Risk Bearing (Chicago: Markham Publishing Company
• BLACK, Donald "The Mobilization of Law," 2 Journal of Legal ,Studies 125 J.