שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי המירוץ בין הערכאה הדתית לערכאה החילונית?

תוכן עניינים

מבוא

הסמכות ה"כרוכה"

הברירה בין ערכאות השיפוט

מערכת היחסים בין המערכת האזרחית לדתית

סוגיית הפיצול בין בית הדין לבית המשפט

בית הדין הרבני אינו רואה עצמו כמי שכפוף לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ופעמים רבות הוא מייחס חשיבות עליונה לראיות שהובאו בפניו על ידי חוקרים פרטיים, הפוגעים בחוק הגנת הפרטיות, חוק האזנות סתר וכדומה.

גבולות המירוץ

הסמכות ה"כרוכה": ניתוח ואפיון

דין רצוי : דרכי-פתרון אפשריות

דרך-הביניים ומגרעותיה

הפתרון המוצע: הפרדת הסמכויות והענקת הסמכות ה"כרוכה"

לבית-המשפט

סיכום

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק: מרוץ הערכאות בדיני המשפחה. בעבר הגישה הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה ("ועדת שינבוים") את מסקנותיה לשר המשפטים. אחת מן השאלות הקשות שעמדה להכרעתה של "ועדת שינבוים" היא שאלת סמכות השיפוט בעניינים הכרוכים בתביעת הגירושים. כתב-הסמכות של הוועדה הטיל עליה, בין היתר, את התפקיד לבחון את הליכי ההתדיינות במשפטי אישות במטרה להציע דרכים להקלת סבלם של בעלי-הדין. מלכתחילה ראתה הוועדה בנושא ה"כריכה" עניין שבסמכותה. ברשימת הנושאים הכלליים, העמידה הוועדה על סדר-יומה, עם תחילת עבודתה, את נושאי הסמכות. משהתעורר עניין ה"כריכה", באקראי, מספר פעמים במהלך דיוני הוועדה, היה ברור שללא פתרון סוגיה זו לא יהיה ניתן להתגבר על חלק ניכר מן הקשיים שהם מנת-חלקם של המתדיינים בהליכים משפטיים בענייני אישות. זו אחת המכשלות העיקריות הרובצת לפתחם של המתדיינים[1].

יתרונה של "ועדת שינבוים" היה הרכבה המקצועי הבלתי-תלוי, בראשותו של שופט בית-המשפט. משום כך, לא היתה הוועדה בת-חורין להיפטר מן העול הכבד שהוטל עליה. אולם, עקב חילוקי-דעות באשר לסמכותה על-פי כתב-המינוי, לא עסקה הוועדה במליאתה בסוגיית "מירוץ הסמכויות" (סוגיית ה"כריכה") בין ערכאות השיפוט הדתיות לאזרחיות.

מומחים רבים עמדו על הבעייתיות הרבה של מנגנון הכריכה הקבוע בסעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, ואשר מקנה לבית הדין הרבני סמכות ייחודית "בכל עניין הכרוך בתביעת גירושין" אשר הוגשה לפתחו. מטרת המנגנון הייתה לרכז את כלל העניינים הנוגעים לסכסוך הגירושין בידי בתי הדין הרבניים אשר ממילא מוסמכים לדון בענייני הגירושין של יהודים בישראל, ולאפשר לה לדון בסכסוך בשלמות וביעילות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)