‏290.00 ₪

שאלת המחקר

עבודה זו עניינה בחינת מערכת היחסים שבין הרבנות הראשית לבין בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ בכל הנוגע להכרעות משפטיות הנוגעות בנושאי דת ומדינה.

תוכן עניינים

בעבודה זו נבחר להדגים את המתח הקיים באמצעות בחינת שילוב הממסד הרבני בתוך המדינה.

מוסד הרבנות הראשית נוסד לתת מענה ממלכתי בשאלות דת, אשר התעוררו כתוצאה ממציאות חדשה-הקמת מדינת ישראל. זהו גוף ציבורי-מנהלי המהווה זרוע ביצועית של המדינה.

המגמה הייתה לשלב את הרבנות האורתודוכסית (הציונית) לתוך מערכת המדינה.

כך, חוק מדינה המסדיר את בחירתן או מינוין של הרשויות הרבניות המרכזיות וכן של מוסדות השפיטה ושל גופים מנהליים.

כל המוסדות האלה ממומנים על ידי המדינה, וכתוצאה ממעמדם בתוך מערכת המדינה, הם כפופים לפיקוחו של בית המשפט הגבוה לצדק.

שילובה של הרבנות לתוך מסגרת המדינה לא עורר התנגדות מהותית, אולם קבלתו העקרונית של רעיון השילוב התבססה על שתי אידיאולוגיות מנוגדות.

בעיני החוגים הדתיים ציוניים[1] הדבר היווה גילוי דעת חיובי של הזדהות המדינה עם היהדות והעמקת אופייה היהודי של המדינה. לעומתם, הממסד המדיני החילוני יצא מנקודת ראות שונה לחלוטין.

דוד בן גוריון, אבי ההסדר הקיים בין דת ומדינה סבר שעל מנת לשמור על יציבות השלטון המדיני יש לשלול הפרדת הדת מהמדינה.

ההשקפות המנוגדות על משמעות שילובם של מוסדות הרבנות במדינה היו חייבות להביא לידי סכסוכים.

הבעיה העיקרית נסובה סביב חופש הפעולה של הרבנות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פרופ' אביעד קליינברג איך לא להאמין בלי להתנצל, ההוצאה לאור של אוניברסיטת תל אביב (2019)

ששון ש' החילוניות החדשה, הוצאת רסלינג, (2019)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, 2017