‏290.00 ₪

סרטון הפורס צילום כל קובץ הוורד של העבודה האקדמית, כולל מקורות הביבליוגרפיה ודרכי הציטוט והאיזכור- ככה שלא תקנו חתול בשק! : https://youtu.be/Yqh844S65XY

שאלת המחקר

האם קיים קשר בין אחריות תאגידית של פירמות ובין ערך השוק שלהן?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

סקירת ספרות

היבטים תיאורטיים

תיאוריות של אחריות תאגידית

מהות האחריות התאגידית (CSR)

ניהול רווחים

מוסר וערכים בעסקים

השפעה של אחריות תאגידית של חברות על הרווח שלהן

אחריות תאגידית וערך השוק

השערת המחקר

מתודולוגיה

המדגם

משתני המחקר

ניתוח התוצאות

דיון וסיכום

ביבליוגרפיה

נספח –

תשואת המניה ושווי השוק – תרשים התפלגות

לשם בדיקת השערות המחקר נאספו נתונים אודות 20 חברות הציבוריות בדירוג מ.ע.ל.ה ב-4 שנים האחרונות וחברות דומות ממדד ת"א 100 שלא נכללו בדירוג מ.ע.ל.ה.

מקור הנתונים ביחס למשתני המחקר, כפי שייסקרו בהמשך, הוא כדלקמן:

-          דרוג מעלה – אתר מעלה ובו פירוט הדוחות השנתיים של החברות הנמנות על הדירוג. כאן אולי המקום לציין כי נתוני המדד מפורסמים אחת לשנה והם מתייחסים לפעילות החברות השונות לאורך השנה שחלפה.

-          אתר בורסה: שערי מניות ושווי שוק. בדומה למדד מעלה, נאספו הנתונים ביחס לכל חברה ביום המסחר האחרון בכל שנה.

בשנים האחרונות אנחנו עדים לשינוי בדרך בה נעשים עסקים. אם בעבר ניתן היה לטעון כי מחויבותן העיקרית של הפירמה הייתה בעיקר כלפי בעלי המניות, הרי שכיום מכירים רבים בכך שהפעילות העסקית איננה מתמצה רק ב"שורת הרווח" של הפירמה, אלא היא טומנת בחובה גם אחריות ציבורית, חברתית וסביבתית אשר חורגות מהמסגרות הפנים ארגוניות ותחומי הפעילות של הפירמה. במילים פשוטות, משמעות הדבר היא, שכיום פעילות הארגונים העסקיים נבחנת גם על-פי אמות מידה מוסריות וערכיות רחבות ומקיפות יותר מאשר ה"חוק היבש" או הפעילות העסקית.

דרישות המשקיעים, לחץ לרווחים בכל מחיר, השפעת התחרות והגלובליזציה ודרישות דומות להן הביאו לכך שפירמות יאמצו כמעט כל דרך אפשרית כדי להשיג את מטרותיהן, גם אם משמעות הדבר פגיעה באחרים, ניצול של אחרים ושל משאבי טבע וכיוצא באלה פעולות אינטרסנטיות. על רקע זה קמו קולות רבים הקוראים לשינוי, במסגרתו במקום להתרכז רק ב"שורת הרווח" של הפירמה, יש לבחון היבטים רחבים יותר הקשורים במרחב בו היא פועלת. על היבטים אלה ניתן למנות אחריות ציבורית, אחריות חברתית ואחריות סביבתית אשר נותנות ביטוי לממשקים של הפירמה עם החברה והסביבה בהן היא פועלת מתוך ראייה מרחיבה ולטווח ארוך. בהפשטה, ניתן לטעון ששינוי זה בסדר היום הציבורי הביא לכך שכיום הפירמות אינן נבחנות רק בהקשרים "עסקיים" ישירים, כי אם גם על פי אמות מידה אשר מגלמות בתוכן מוסר וערכים.

מקובל לסמן את נקודת המפנה בהקשר זה בתגובה לאירועים בשווקים הפיננסים, אשר גרמו נזקים כלכליים משמעותיים, אך חמור מכך גרמו למשבר אמון בקרב ציבור המשקיעים. כפי שהתברר מאוחר יותר, צרות האינטרסים של בעלי מניות שהפיקו רווחי עתק על חשבון ציבור המשקיעים התמים יצרו הדים חמורים בהרבה, אשר הביאו לאבדן האמון של רבים בשווקי ההון ובהמשך לכך לפגיעה במסחר, בנזילות ועוד. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ד"ר פ' נרקיס, דיני ביקורת במדינת ישראל. אוצר המשפט (2023)

דרי דוד, מעשה מנהיגות. הוצאת מאגנס (2023)

פרופ' אסא כשר, אתיקה ישראלית - בעסקים ובתחומים נוספים. הוצ' כתר, שער שישי - אתיקה ועסקים, עמ' 337–435. (2023)

אור קרסין, אביעד בר-חיים, ‏כיצד רגולציה משפיעה על אחריות תאגידית: אחריות תאגידית לסביבה בתרחישי רגולציה שונים, ביטחון סוציאלי 

Menghwar, Prem Sagar; Daood, Antonio (October 2021). "Creating shared value: A systematic review, synthesis and integrative perspective". International Journal of Management Reviews. 23 (4): 466