‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם האופן בו משווקות חברות המזון המהיר אוכל עתיר שומן לציבור הינו מוסרי?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

הרגלי אכילה מחוץ לבית והשלכות רשתות המזון המהיר

אפידמיולוגיה של ההשמנה

שומן והשלכות של ההשמנה

סכנות בריאותיות

שיווק אגריסיבי וחשיפת הצרכנים למזון מהיר עתיר שומן

הקשר בין השמנה לפריחת המזון המהיר

נתונים על מזון מהיר ושומן ברשתות מקדונלדס ובורגר קינג

החוק כתחליף מוסר

השוק כתחליף מוסר

הארגון כתחליף מוסר

מוסר עסקי של רשתות המזון המהיר

אשם תורם של לקוח רשתות המזון המהיר

האחריות המוסרית הארגונית כלפי החברה והסביבה

מהכלל אל הפרט

עקרונות מוסר בעסקים: תועלתנות, חובות, זכויות

עקרונות מוסר בעסקים: צדק, מידות טובות, הסכמה חברתית

סיכום

ביבליוגרפיה

סמינריון במוסר ועסקים לפי המתכונת החדשה של ספרה של אביבה גבע מוסר ועסקים מקבילים לא נפגשים עם תחליפי מוסר. 

עבודה זו תעסוק בשאלה עד כמה רשתות המזון נוהגות באופן מוסרי ‏באספקת מזון עתיר שומן לציבור בעולם‎  ‎

קשה להכחיש שמזון מהיר פופולארי ומצליח מסחרית ברוב החברות המודרניות. גם לא קשה לנחש למה. הוא טעים, נוח וזול יחסית.

אבל במשך השנים קמו למזון מהיר אויבים מושבעים שרואים בו נבל על. המתנגדים למזון מהיר מגיעים ממקומות שונים, כל אחד מאיפה שכואב לו. מההיבט הבריאותי ההתנגדות ברורה, למזון מהיר יש ערך תזונתי נמוך והוא תורם בענק לעלייה במימדי מגיפת ההשמנה ברחבי העולם. הוא מצליח גם בכך בזכות תכולת השומן הגבוהה שלו וגם בזכות גודל המנות שתפח והתעצם עם השנים. מאז מתארגנת חזית רחבה נגד יצרני המזון המהיר שהובחנו כאשמים עיקריים. תעשיית מזון מהיר מספקת מוצרים שהם מזיקים לבריאות האדם עשירים בכולסטרול, עתירי שומן רווי, עשירים בסוכרים, עשירים במלח.

תעשיית מזון מהיר מפעילה מניפולציה על לקוחות בקניית מוצרים אשר מזיקים לבריאות, במיוחד ע"י פרסום אשר מכוון לילדים. הורים רבים כועסים על הפרסום והשיווק שחברות המזון מהיר מפנות במיוחד לילדים וכך מקלקלות אותם מגיל צעיר. הפרסומות גורמות לצרכנים צעירים לפעול על בסיס הסתברויות סובייקטיביות מוטות.

לכאורה מדובר על התנהגות לא מוסרית ואף בלתי חוקית.

מבקרים שמרניים של תביעות משפטיות נוטים לתמוך בהשקפה שפתרונות המונעות ע"י השוק הם התשובה, כלומר תן ליד הנעלמה של אדם סמית לקבוע את מסלול של המזון המהיר. תביעות משפטיות המכוונות לתעשייה, לדעתם, חסרי ערך.)  למעשה לפי אדם סמית "אבי הכלכלה המודרנית" עולם העסקים אינו זקוק למוסר. כל אחד ידאג לטובתו ועקומת הביקוש וההיצע יגיעו לנקודת האופטימום – היד הנעלמה תסדר את נקודת האיזון. היד הנעלמה הופכת את המוסר למיותר. האינטרס העצמי מביא לרווחת הכלל. האם באמת מסתדר הכל כמו שצריך?

בדקתי וראיתי שבתחום הפרסום אין כל רגולציה ממשלתית , אין בכלל חוק שאוסר לייצר מוצרי מזון מהיר. ולכן אין כל מניע חוקית לייצר ולפרסם מזון לילדים גם אם יש חשש שהוא מזיק לבריאות. מזון מהיר העשיר בכולסטרול, שומן, סוכר ומלח לא נחשב כמזיק לבריאות ולכן ייצור מזון מהיר בהחלט חוקי. אין חוק שאוסר ייצור ושיווק של מזון מהיר.

בעקבות תביעות של הצרכנים כנגד תעשיית מזון מהיר עולה באופן חד משמעי כי חברת מזון מהיר לא מתעסקת בפרסום מטעה, לא מוכרת מוצרים המזיקים לבריאות, לא הטעתה, לא שיקרה, לא פועלת בצורה מטעה, המוצרים לא ממכרים ולא מזיקים. לא הוכח שיש קשר בין מזון מהיר לבעיית השמנת יתר. אי אפשר לגלגל את האחריות על תעשיית המזון המהיר על גרימת הנזקים הקשורים להשמנת יתר.

בחנתי האם ישנה אחריות מוסרית של תעשיית המזון המהיר.

ראשית בדקתי מה היא אחריותו האישית של הצרכן הבודד. ראיתי כי לצרכן הבודד יש אחריות אישית,, זוהי אחריותו של הצרכן לבדוק את המוצר שהוא רוכש וההחלטה על רכישת המוצר תלויה לחלוטין בבחירתו החופשית. לכן חלק מהאחריות על גרימת הנזקים הקשורים להשמנת יתר ניתן לגלגל על הצרכן עצמו, מכיוון שהוא מבחירתו החופשית בחר לצרוך מוצר המזיק לבריאותו.

למרות זאת, הפרסום שעושות חברות מזון מהיר מעבירות מידע המתאר את מזון מהיר כמזון בריא, למרות שאכן מסעדות מזון מהיר במידה רבה הרחיבו את התפריט שלהם הכולל גם מוצרים אשר לכאורה תורמים לתזונה בריאה ונכונה, בעצם הם מנסים להסתיר את הנזקים אמיתיים ע"י פרסומות המעבירות מידע מוטעה. התעשייה לא מספקת אזהרות לגבי השפעות בריאותיות מצריכת מזון מהיר, משווקת מוצרים ממכרים וכו'. ניתן להגיד כי בחירתו החופשית של הצרכן נפגעת, הצרכן כבר לא יכול לבחור בצורה חופשית עקב מניפולציות רבות של מזון מהיר ולכן האחריות האישית של הצרכן מצטמצמת.

לכן בהמשך בדקתי מהי האחריות הארגונית כלפי החברה במקרה זה. וראיתי שהתפקיד של הארגון מעבר לעשיית הרווחים ודאגה לאינטרס העצמי (כפי שמוסבר ע"י המיתוסים על עולם העסקים) הוא להגן על הסביבה, לדאוג להפחתת הזיהום הסביבתי, לדאוג לאבטחת בריאות ובטחון, וכמו כן הארגון מחויב גם לבעלי העניין שבארגון. הארגון חייב לשרת קודם כל את החברה בה הוא פועל תוך ציות לנורמות האתיות המקובלות.

לכן מכאן ניתן להסיק שאכן ניתן לגלגל את האחריות על תעשיית המזון המהיר.

לסיכום, ניתן לומר כי תעשיית מזון מהיר אכן לא עוברת על החוק, כי אין חוק שאוסר מכירת וייצור מוצרי מזון מהיר. כמו כן לא ניתן לגלגל את האחריות על גרימת נזקים על צרכן בודד. על סמך מסקנות אלה עברתי לדון בהמשך בדילמה מוסרית עפ"י המודל השלבים לקבלת החלטות מוסריות בארגון. הדיון הוא האם על בורגר קינג להמשיך לייצר ולמכור מוצרים המכילים כמויות מוגזמות של שומן, סוכר, כולסטרול ונתרן במטרה להרוויח גם שצריכתם המוגברת של מוצרים אלה פוגעת בבריאות הצרכנים?

המסקנה, כי התעשייה אינה פועלת באופן מוסרי. למרות שאין שום נזק מוסרי במכירת מוצרי מזון מהיר ואף תובע לא הצליח להוכיח כי חברות מזון מהיר רימו צרכנים או הטעו אותם. אבל בגלל מרכיבים בעייתיים של מוצרי מזון מהיר יש נזק מוסרי מכיוון שהתעשייה מתעלמת מהצרכנים. 

מסעדות מזון המהיר החלו להתפרץ לאחר מלחמת העולם השנייה. יותר מכוניות, יותר פרברים ויותר כבישים סיפקו לאוכלוסייה ניידות ונוחות לרכוש מזון מהיר. מבין המסעדות המזון המהיר הפופולאריות ביותר הם: מקדונלדס  (McDonald's), וונדיס (Wendy's), בורגר קינג (Burger King) ופיצה האט (Pizza Hut) – אשר בהם אוכלוסייה אמריקאית מבזבזת בכל שנה כ – 100 ביליון דולר – זה הפך להיות אופנתי לגנות מסעדות אלה בשמות שונים, כמו: "הם גורמים לאנשים להיות שמנים", הם מהפנטים את הילדים", "הם משחדים את הילדים עם צעצועים".  (Buchholz G Todd)

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מנלה נ.  סוגיות נבחרות באתיקה עסקית ובאחריות חברתית. תל אביב,ידיעות אחרונות, ספרי חמד.

יעקב, ק,  סוגיות נבחרות באתיקה עסקית ובאחריות חברתית, מאגנס, ירושלים: 81-87.

‎Erika Brooks Adickman. "The Story Behind The Product Placements In Lady Gaga's "Telephone" Video". Idolator

Barton, Kristin M. "Reality Television Programming and Diverging Gratifications: The Influence of Content on Gratifications Obtained", Journal of Broadcasting & Electronic Media, Vol. 53(3), pp. 460-476