‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא: הכנסה ממקורות בלתי-חוקיים

העיגון המשפטי למיסוי של הכנסה בלתי-חוקית

קושי בהגדרת הכנסה בלתי חוקית. 

הוגנות מיסוי עבירות על ידי המדינה. 

תקנת הציבור וטובת-הציבור. 

ניכוי הוצאות. 

פס"ד הידרולה. 

מי יגבר : נשוא העבירה או רשויות המס?.

מיסוי כפול: פעם אחת בידי הבעלים החוקיים ופעם נוספת בידיו הוא. 

משפט משווה. 

דין מצוי : ישראל.

מיסוי הכנסה לא חוקית כמו זנות שאולי בעתיד תיחשב כחוקית. 

אנגליה. 

ארצות-הברית. 

גרמניה. 

העלמת מס בעסק חוקי מול העלמת מס בעסק לא חוקי 

עסקה נוגדת תקנת הציבור. 

השפעה של דיווח ומיסוי של הכנסה לא חוקית על לגיטימיות הציבור. 

היחס בין דיווח על הכנסה לא חוקית לבין חיסיון בהפללה עצמית. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

פקודת מס-הכנסה אינה מתנה את הטלת המס בחוקיות מקור-ההכנסה או בחוקיות הפקתה. אין הבחנה בין מיסוי הכנסה חוקית לבין מיסוי הכנסה בלתי-חוקית, ופעילות פלילית, כמו שוד וסחיטה, עשויה להיות לא רק עבירה פלילית שעונשה בצידה, כי אם גם "עסק" או "משלח-יד" כמשמעותם בפקודה.

עצם הטלת המס על עבריין, כאשר קורבן העבירה עשוי לדרוש ממנו את השבתם של התקבולים הבלתי-חוקיים שנגזלו ממנו, והיעדר ההבחנה לעניין הטלת המס בין הנישום העבריין לבין הנישום שומר-החוק, מעוררים בעיות מורכבות, שתעמודנה כמרכז הדיון בעבודה זו.

בסעיף ההגדרות שבפקודה אין כל התייחסות לחוקיותו או למוסריותו של העסק או משלח-היד של הנישום ולזהותו של הנישום עצמו כעבריין או כאדם הגון.

ההגדרות הרלוונטיות מתוך סעיף 1 לפקודה, בענייננו, הן: "'אדם' - לרבות חברה וחבר-בני-אדם, כהגדרתו בסעיף זה; 'נישום' - אדם שהייתה לו הכנסה בשנת-המס; 'הכנסה' - סך כל הכנסתו של אדם מן המקורות המפורשים בסעיפים 2 ו-3, בצירוף סכומים שנקבע לגביהם בכל דין שדינם כהכנסה לעניין פקודה זו"

גם סעיף 2 לפקודה, המגדיר את מקורות ההכנסה שעליהם תחול הפקודה, אינו עושה הבחנה בין פעילות כלכלית המתבצעת בהתאם לחוק לבין פעילות כלכלית שהיא פעילות עבריינית.

מצד אחד, עבירה פלילית עשויה להתבצע כמקור-הכנסה לכל דבר. המנגנון המניב את ההכנסה הבלתי-חוקית עשוי אף הוא להיות מופעל באופן תדיר ושיטתי ולהניב רווחים באופן שוטף. מכך משתמע שאין כל בסיס משפטי או רעיוני לקביעה שקבוצת פורצים, הרוכשת ציוד פריצה, פורצת וגונבת רכוש ומפיקה רווחים ממכירתו, תהא פטורה ממס, אם גורם החוקיות אינו אבן-בוחן להטלת המס.

בסיס משפטי כזה אינו קיים בפקודה, אולם סיווג מעשי שוד, פריצות וגניבות תחת הכותרת "עסק", "משלח-יד", "עסקת אקראי בעלת אופי מסחרי"  או מקור הכנסה לפי סעיף העוללות, קשה מבחינה רגשית ונפשית.

היעדר ההבחנה בפקודה, במישור ההכנסה, בין פעילות כלכלית המתבצעת בהתאם לחוק לבין פעילות כלכלית המהווה גם פעילות עבריינית עשויה לנבוע מכך שפעילות פלילית אינה מצטיירת כלל בעיני המחוקק הישראלי כמקור-הכנסה, ומקורה נעוץ בהשקפה שהפקודה חלה רק על מקורות הכנסה חוקיים.

פעילות כלכלית בלתי-חוקית אינה יכולה להיחשב למקור-הכנסה לכל דבר גם מבחינה רעיונית. הטלת מס על פעילות עבריינית משמעותה מתן הכרה, אישור וגיבוי לעצם קיומה. היא עומדת בסתירה לכך שקיומה אסור על-פי החוק  ומטשטשת את הגבול בין פעילות מותרת לבין פעילות אסורה. פעילות פלילית, שהמחוקק מעניש את מבצעיה ותכליתו להעלימה ולחסלה, אינה יכולה לזכות ביחס הפוך מצד אותו מחוקק, כאשר הוא מעוניין בגביית מיסים לשם מימון הוצאות המדינה. גם מבחינת הדין הכללי, אין פעילותו של העבריין יכולה ליצור מקור הכנסה; לעבריין אין זכות קניינית משפטית בשלל העבירה שביצע, אין הוא יכול להעביר את זכות הקניין בסחורות שגנב מבעליהם החוקי ללא הסכמתו, ולפיכך לא תיתכן עסקת מכירה של ממש בסחורות אלה. יתר-על-כן, מכוח דיני החוזים, לא תמיד ניתן לאכוף חוזה בלתי-חוקי. עסקה שיעשה העבריין בשללו עשויה להיות בטלה מעיקרה, וכך, בהיעדר עילת-תביעה כלפי לקוחותיו או בעלי-חובו, לא ניתן לראות בפעילותו משום מנגנון מניב הכנסה.

האם ניתן לעשות הבחנה במישור הפלילי בין סוגי עבירות, כך שבחמורות שבהן יקשה על הרשות השיפוטית, מצפונית ונפשית, לסווגן כ"עסק" או כמקור-הכנסה ככל מקור-הכנסה הגון אחר, ואילו הקלות יותר תיחשבנה למקור הכנסה חוקי? ניתן להציע, שבעבירות שהן se per malum, שהן העבירות החמורות יותר, המכתימות בפגם מהותי של אי-חוקיות כל עסק שהוא, יורדת אי-החוקיות לשורשי הפעילות העסקית, ולפיכך שוללת ממנה את אופייה כעסק, בעוד שבעבירות שהן prohibitum [5]malum, שאינן אסורות מעצם טיבן וטבען והן קלות-ערך יחסית, לא תישלל מן הפעילות העבריינית אופייה כפעילות עסקית לכל דבר והיא תחויב במס ככל "עסק" או מקור-הכנסה אחר.

הבחנה דומה עשויה להיערך על-פי היחס שבין היקף הפעילות הכלכלית של העסק לבין היקפן של העבירות שהוא מבצע. כאשר אי-החוקיות אינה תמצית מהותו של העסק, אין העסק מאבד את אופיו כמקור-הכנסה לפי לשון החוק, בעוד שכאשר אי-החוקיות היא למעשה עצם פעילותו של העסק והיקפו המלא, אין זה מקור-הכנסה, כי אם מנגנון לביצוע עבירה פלילית.

לינק למצגת אקדמית ספיציפית ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

37 .f.n ,33 26.          

משה אלפסי היטל השבחה - דין, הלכה ומעשה, הוצאת "אוצר המשפט". (2017)

ע"א  נפתלי מאיר נ' הנהלת הסוכנות היהודית, פ"ד כח (1) 393 .

ניצה אורצקי, הכנסות והוצאות בלתי־חוקיות בדיני מסים – מבוסס על עבודת דוקטורט