עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון הסכמי ממון ידועים בציבור, חוזים הדין האישי, דיני משפחה, י"צ, מעמד אישי (עבודה אקדמית מס. 9518)

‏290.00 ₪

39 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 9518

סמינריון הסכמי ממון ידועים בציבור, חוזים הדין האישי, דיני משפחה, י"צ, מעמד אישי

תוכן עניינים

מבוא. 

סוג ההסכמים הקיימים בין ידועים בציבור

עריכת הסכמים בין ידועים בציבור. 

הסכם משוער והסכם מכללא

פס"ד ורסנו 

האם ההסכם צריך אישור

פסק דין זמר

אישור ההסכם ונטיה מינית. 

הסכם פורמלי 

ההליך המשפטי : אישור ההסכם

מה מעמדם הפוזיטיבי של ידועים בציבור

האם קיים פרק זמן מינימאלי להכרה כ"ידועים בציבור"

זמן מינימום של מגורים משותפים הנדרש לצורך הכרה בבני-זוג.

חובת ההוכחה

ידועים בציבור בראי חוק יחסי ממון 

יחסי פילגשות

ראיות ונטל ההוכחה

תנאי הוכחת חזקת השיתוף

דוקטרינות נוספות כמו יחסי כח כפייה ועושק.

השלכות לעניין המזונות.

סיכום

משפט השוואתי

פס"ד מרווין

הדין הראוי.

נישואים חד מיניים באוסטרליה מעבר לידועים בציבור – תיקון חדש

סיכום

ביבליוגרפיה.

 

בני זוג ידועים בציבור יכולים לערוך ביניהם הסכם ממון או הסכם חיים משותפים. הסכמים אלו יכולים להעיד על כוונות שיתופיות בין בני הזוג, הן מבחינת רכוש משותף והן מבחינת רכוש אשר היה בידיו של מי מבין הזוג לפני החיים המשותפים (או לפני עריכת ההסכם). בהסכמים אלו אפשר לקבוע הן ענייני רכוש והן סוגיות הקשורות בילדים משותפים.

כיום בתי המשפט לענייני משפחה פוסקים על פי פסיקתו של בית המשפט העליון, ומעניקים תוקף של פסק דין להסכמי ממון בין בני זוג ידועים בציבור כאשר מדובר בגבר ואישה. הסכם לחיים משותפים לעומת זאת אינו דורש את אישורו של בית המשפט. יודגש כי לעתים בני זוג ידועים בציבור עורכים הסכם לחיים משותפים הקובע כי אין הם קושרים את הזכויות החובות ואת ההדדיות ביניהם.

עם זאת, השנים חולפות, ובינתיים הקשר בין הצדדים מתחזק ונצבר רכוש רב נוסף. במקרים אלו רשאי בית המשפט לקבוע כי בני הזוג שינו את עמדתם בהתנהגותם וביטלו מכללא את הסכם השותפות.

בכל הנוגע להסדרת הנושאים הכלכליים בין בני הזוג, עומדת בפניהם האלטרנטיבה להעמדת הסכם ממון שיסדיר את כל נושאי הממון והרכוש המשותף. כידוע, הסכם ממון הוא למעשה הסכם בעל תוקף משפטי, אשר נועד להסדיר בין בני הזוג את כל הקשור לרכושם המשותף, לרבות, רכוש, ממון ונכסים. הסכם זה הינו בעל תקפות משפטית בעת פרידה בין בני הזוג, והוא מתבסס על "חוק יחסי ממון בין בני-זוג, תשל"ג" . עריכת הסכם הממון בין בני זוג ידועים בציבור נועדה בין היתר לשמור על מלוא הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים בנוגע לרכוש, ממון,נכסים, או לחילופין, חובות כספיים, אותם הוא צבר לאורך השנים. [1]

דחה בית המשפט לענייני משפחה בקשה לדחות על הסף תביעת מזונות שהגישה אישה כנגד הידוע-בציבור שלה לשעבר. בית המשפט קבע בכך שהחיים המשותפים, גם אם לא נחתם הסכם חוזי בין בני הזוג, הם בגדר "הסכם מכללא" (כלומר, הסכם משתמע). נקבע כי זכויות ידועה בציבור לא מוסדרות בחקיקה, ולכן בהיעדר חוק המסדיר את מכלול הזכויות והחובות בין "ידועים בציבור" יש לפנות למישור החוזי; במקרה שם לא היה קיים בין התובעת לנתבע הסכם מפורש של "חיים משותפים", לכן יש ללמוד מהנטען על התנהלות חייהם המשותפים, קרי "הסכם מכללא" אשר נגזר הן מהסכם בין הצדדים, והן חלק מחופש ההתקשרות המוכר בדין הכלל.

 היום מערכת היחסים בין בני זוג, גבר ואישה או כל סוג אחר, לרבות זוגות חד מיניים, מקימה לכאורה מערכת של הסכמה והתחייבות. בלשון אחרת, החיים המשותפים הם שיוצרים הסכם ועילה לטענת מזונות בת זוג מכוח דיני החוזי, קרי החובה לא להזניח את בת הזוג[2].                                                                                 

‏לידועים בציבור כמובן שאין מזונות בדת. אבל בפס"ד יגר אמרו-נכון שאנחנו לא נשואים ‏אבל הבעל הבטיח לי מזונות כמו לנשואים. יש כאן הסכמה. ביהמ"ש אמר שזה נכון אבל ‏צריך הסכם כתוב ולא הסכמה בהתנהגות. בפס"ד ורסנו נ' כהן[3] המאוחר יותר נאמר שמה ‏ההיגיון בכך-אם ההיגיון הוא חוזי ברור שהסכם יכול להיות גם בע"פ וגם בהתנהגות ולכן ‏ברק אמר שהוא נוטה לבטל את הרעיון ולכן אם הראיות יוכיחו שהתכוונו לתת פיצוי ‏בפרידה ולא רק בכתב-יש לתת. אבל זה לא נקלט בשטח ולכן בלינדרולן ברק טרח להזכיר ‏שהוא יתן מזונות לידועים בציבור. אבל יש בעיה-נשואין מקבלים מזונות רק עד הגרושין ‏הרשמיים. אבל מה עם ידועים בציבור-אין להם שלב גרושין רשמיים. ידועים בציבור ‏מקבלים מזונות אחרי הפרידה ולכן ההגנה הכלכלית של ידועים בציבור גדולה משל ‏נשואים, גם כאן וגם ברכוש ובירושה כאמור הם לכל הפחות מקבלים אותו דבר. ‏

התגבשה הלכת ורסנו[4] לפיה אין מניעה לבסס חיוב של מזונות למי שהיתה ידועה בציבור לאחר הפירוד מכח הסכם מפורש, ואף הסכם מכללא, אשר תוכנו משתנה בנסיבות העניין[5].

יחד עם זאת, השאלה האם חיי שיתוף בין ידועים בציבור מבססים הסכם מכללא לתשלום מזונות במקרה של פירוד הושארה בצריך עיון [6]

על השיקולים שראוי לשקול בעת פסיקת מזונות קבועים עמד המלומד שחר ליפשיץ בספרו[7] הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה, ע' 171:

"... ההצדקה האמיתית להטלה של חובת מזונות בין ידועים בציבור לאחר פרידתם נעוצה באינטרסים חוץ חוזיים, ובמיוחד בעיקרון ההסתמכות, בצורך בהגנה על צדדים חלשים ובעיקרון השוויון ... הייתי מצפה שבית המשפט יתמקד לא בהסכמים פיקטיביים בין הצדדים, אלא בדפוס היחסים בפועל, במשך היחסים, בתלות הכלכלית שנוצרה, בקיומם של ילדים, בהפסדים ורווחים שנגרמו ליכולת ההשתכרות של בני הזוג עקב הקשר וכדומה...".

בגלל המסקנה הגורפת האחרונה ובגלל שאנשים יכולים להפוך לידועים בציבור מבלי שהתכוונו ‏לכך ביהמ"ש מתעקש לא לתת הגדרה ברורה של מהו ידוע בציבור. ‏[8]

זוגות ידועים בציבור אשר לא באו בברית הנישואין, נאלצו לערוך הסכם לחיים משותפים (הסכם אשר זכה לכינויים שונים כגון "הסכם לחיי משפחה", "הסכם לנישואים אזרחים" וכדומה). לאחרונה שונתה הלכה זו, בעקבות פסיקתה של השופטת דורנר ברע"א 6854/00 היועמ"ש נ' זמר.[9]

בפסק דין זמר[10] נקבע כי המשיבים, אשר היו ידועים בציבור, יוכלו להסדיר את יחסיהם הרכושיים במסגרת הסכם ממון שיוגש לאישור בית המשפט לענייני משפחה. יצוין כי הסכם הממון בין בני הזוג בפרשת זמר אושר מכוח סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה ולא מכוח חוק יחסי ממון בין בני זוג. [11] היועץ המשפטי לממשלה ערער על החלטה זו וערעורו נדחה. בפסק הדין נקבע כי הוראות חוק יחסי ממון[12], והוראות חוק בתי המשפט לענייני משפחה, משלימות אלה את אלה.

השופטת דורנר כתבה בפסק הדין כי בית המשפט אמור למלא את החסר בחוק יחסי ממון, אשר אינו מתייחס לבני זוג ידועים בציבור. קל וחומר כאשר בחברה הישראלית חיים כיום כ-40,000 בני זוג ידועים בציבור (ואף יותר). שילוב החוקים הנ"ל מאפשר גם לבני זוג אלו ליהנות מהיכולת לערוך הסכם ממון להסדרת סוגיות רכושיות הקשורות בחיים המשותפים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ד"ר דריה מעוז, פרופ' עמירם רביב, פרופ' עמי שקד אמנות הזוגיות, זב"מ (2019)

א' מרקוס מומחים לדיני משפחה, הוצאת אוצר המשפט, 2017

רבקה לוביץ מסע הייסורים של נשים בבית הדין הרבני, הוצאת ידיעות ספרים, 2017

MARRIAGE EQUALITY (SAME SEX) ACT

The Commonwealth v. Australian Capital Territory  HCA 55 (12 December )

  ad 10th, London)  Law International Private, North .P.M & Cheshire .G.C

366-368

 

תק לא חסין בסס שפט


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

תוספות/מחיקה ובלעדיות