‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי דין המתנה בין בני זוג לאור תפיסה משפטית מגדרית ‏ותפיסת הגבריות במשפחה?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

החלת חזקת השיתוף על נכסים "פרטיים" והתהוותה של תפיסה "קישורית". 

הגבריות החדשה. 

המצב המשפטי הקיים.

אי הדירותן של מתנות בכלל ובהקשר של מתנות מלפני הנישואין 

ירושות מלפני הנישואין 

ירושה על פי דין

הרכוש המשותף בהקשר של ירושות ומתנות מלפני הנישואין 

תנאי מפסיק או חיוב נלווה. 

גישת בית המשפט לעומת גישת ההלכה. 

קיום חיוב נלווה לאי פינוי מהדירה. 

ירושות ומתנות מכוח "חזקת שיתוף". 

עמדת בתי המשפט כלפי עמדת בתי הדין הרבניים.. 

סיכום.

ביבליוגרפיה. 

נספח

חוק המתנה.

גורלן של מתנות, שהעניק בן זוג לבן זוגו  שימש מוקד דיון בשני פסקי דין מנחים. הראשון פס"ד "זיסרמן", והשני פס"ד "פרי". שני פסקי הדין משלימים זה את זה כשפס"ד "פרי" המאוחר יותר סולל למעשה שביל גישה לפס"ד "זיסרמן" וסופו מתמזג עמו.

פס"ד "זיסרמן", הראשון מבין השניים, פותח בהצגת השאלה המשפטית העקרונית שאיתה הוא אמור להתמודד: "האם ניתן להסיק ממהלך חיי שיתוף ונישואין תקינים, כי מתנת מקרקעין שנותן בן זוג למשנהו כוללת תנאי מכללא, לפיו המתנה תחזור לנותנה אם וכאשר חיי הנישואין יעלו על שרטון?"
באותו מקרה היה מדובר בבני זוג שהיו נשואים שנים רבות. עשרים ושתיים שנה לאחר נישואיהם שהתנהלו בצורה תקינה, העניקו הורי האישה לבתם דירה שנרשמה על שמה ושימשה כדירת מגורי הזוג. ארבע שנים לאחר מכן העבירה האישה לבעל מחצית מזכויותיה בדירה ורשמתן על שמו. עברו מספר שנים ואז גילתה האישה כי בעלה מקיים קשרים הדוקים עם אישה אחרת[4] עשר שנים לאחר שהוענקה לו המתנה, נטש הבעל את הבית ועבר להתגורר עם אותה אישה. הבעל הגיש תביעת גירושין שנדחתה מחמת חוסר עילה, ואף הגיש תביעה לפירוק שיתוף בדירה שהתקבלה על ידי בית המשפט. מנגד הגישה האישה תביעה למתן צו שישיב את בעלותה המלאה בדירה בטענה, כי הסכם המתנה כולל בחובו תנאי מפסיק, לפיו קטיעת חיי הנישואין התקינים והגשת תביעת גירושין מצד הבעל, יביאו לבטלות המתנה ולהשבתה למערערת.

השאלה המשפטית העקרונית כפי שהציגה בית המשפט, נוסחה על ידו בצורה מסויגת ומתוחמת. היא מתייחסת להסקת כוונת הצדדים אך ורק "ממהלך חיי שיתוף ונישואין תקינים", ומתייחסת למתנת מקרקעין. מתנת מקרקעין, להבדיל מנכסים אחרים, מסתיימת ברישום, ומניתוח פסק הדין כפי שיתברר, עובדת רישום הנכס על שם המקבל משמשת מרכיב חשוב בפתרון השאלה עם זאת חסרה השאלה מרכיב מסוים שלא בא לביטוי מודגש. לא התמוטטות חיי הנישואין כשלעצמם היא בלבד שורש השאלה, אלא התמוטטות הנישואין בעטיו של מקבל המתנה ובמיוחד כשביזמתו הובא המשבר לשערי בית הדין בתביעת גירושין[6] ראשית התמודדותו של בית המשפט מתייחסת לטענה שבכל הנוגע לרכוש בני זוג מן הדין לקבוע זכויות על פי תנאים והסכמים מכללא. כשם שחיי נישואין תקינים ומאמץ משותף הוו בסיס מספיק לפסיקת זכויות רכושיות לבני זוג מכוח חזקות המתבססות על חיי שיתוף[7], כן יש להסיק שעם הפסקת חיי השיתוף יש להשיב זכויות שהוענקו בעת קיום יחסי נישואין תקינים. אם חיי הנישואין הם הגורם להקמת חזקת השיתוף, הרי בה במידה יש להסיק שרק המשכיותם וקיומם הם העומדים ביסוד כוונת בן הזוג להעניק זכויות.

לינק למצגת אקדמית ספיציפית על מתנות ומשפחה ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים) 

חוק המתנה, סעיף 4 ס"ח 102

חוק יחסי ממון בין בני זוג ס"ח 267 

אורית קמיר פמיניזם, זכויות ומשפט, 61 (אוניברסיטה משודרת) 

מנחם מאוטנר משפט ותרבות בישראל בפתח המאה העשרים ואחת 231-230 (אלי שאלתיאל עורך)

מנחם מאוטנר, אבי שגיא ורונן שמיר "הרהורים על רב תרבותיות בישראל" רב תרבותיות במדינה דמוקרטית ויהודית- ספר זיכרון, לעיל ה"ש 11, בעמ' 74

נויה רימלט "הפרדה בין גברים לנשים כהפליה בין המינים" עלי משפט ג 99, 121 

שחר ליפשיץ הסדרת החוזה המשפחתי קריית משפט ד תשנ"ה 271.

תח