‏390.00 ₪

כותב השאלון כתב אותו בצורה לא אחידה כנראה על מנת למנוע מצב בו משתתף עונה על השאלות בצורה אוטומטית ולא ישימו לב לזה (לא יכול להיות שהוא יכתוב בכל השאלות 4, שכן התשובות יסתרו זו את זו – כך נשים לב שהוא עונה שלא כשורה ונוריד אותו מן המחקר).

הלכך בפרק הממצאים חשוב לשים לב שבחלק מן השאלות כשהממוצע גבוהה יותר ההערכה העצמית גובהה יותר ואילו בחלק מן השאלות זה הפוך – הדגשתי זאת שם.

 הליך המחקר  

בתחילת המחקר, 21 התלמידים של קבוצת הניסוי (אשר עוד לא החלו להתאמן) ענו על שאלון הבודק הערכה עצמית – בעבודה נכנה אותו "שאלון קדם" (כאמור רק 8 התחילו בזמן ועוד 13 הצטרפו למחקר תוך כדי).

ב-2 חודשי המחקר היה על קבוצת הניסוי להתאמן.

תוכנית האימון של קבוצת הניסוי הייתה כדלהלן:      

על המשתתפים להשקיע כחצי שעה עד שעה 2-3 פעמים בשבוע לאימון כוח, זאת בנוסף ל-2-3 ריצות בשבוע במשך חודש וחצי.

אימון כוח - אנארובי

שכיבות שמיכה:

60 אחוז מהיכולת המקסימלית שלהם (לאחר שמדדו) כפול 4 פעמים (בהפסקות של 1.5-2 דקות בין סבב לסבב למתיחות קלות). לאחר שבועיים מדידה חוזרת.

מתח:

60 אחוז מהיכולת המקסימלית שלהם (לאחר שמדדו) כפול 4 פעמים (בהפסקות של 1.5-2 דקות בין סבב לסבב למתיחות קלות). לאחר שבועיים מדידה חוזרת.

כפיפות בטן:

כ-6 דקות אימון, כך שבכל דקה מחליפים תרגיל, במטרה להגביר מאימון לאימון את מספר הסטים בכל דקה (ראה לעיל 4.א.), דהיינו - אם המשתתף עשה בשבוע הראשון בדקה הראשונה 30 כפיפות בטן רגילות עכשיו המשתתף ישאף ל-33, או במטרה להוסיף/לחזור על עוד תרגילים (להוסיף דקות אימון).

למשתתפים שבהתחלה עשו פחות מ-10 מתח ופחות מ-35 שכיבות שמיכה המלצתי לנסות לעשות יותר מ-60 אחוז בכל סבב, משום שבמספרים קטנים ההתאוששות יותר מהירה.

אימון אירובי

ריצות:

2-3 ריצות בשבוע, תוך שאיפה ל-3 ריצות בשבוע:

1. לרוחק – ריצה איטית על מנת לרוץ מרחק גדול ככל האפשר.
2. מהר – ריצה קצרה, תוך שאיפה למהירות גבוהה ככל האפשר.
3. אינטרוולים – ריצה שאורכה כמו הריצה הקצרה (מס' 2 לעיל), כאשר רצים 5 דקות בקצב איטי ודקה בקצב יותר מהיר מן הריצה הקצרה וחוזר חלילה.

בכל אחד מן הריצות המשתתפים ניסו להגדיל את תוצאותיהם משבוע לשבוע (בריצות הארוכות להגדיל מרחק, ובקצרות להגדיל מהירות).     

חלק מן המשתתפים לא ביצעו את אחד מן האימונים השבועיים לפי תוכנית האימון, אלא הלכו לשיעור "קרוספיט" (ראה לעיל 4.א.), שם התאמנו לפי מהלך השיעור.

חלק מן המתאמנים שילבו אימונים שונים במקצת מתוכנית האימונים.

לאחר שני חודשי האימון, 18 המתאמנים מקבוצת הניסוי (כאמור, בפרק "קבוצות המחקר" ירדו 3) מילאו שוב את אותו השאלון הבודק הערכה עצמית – "שאלון בתר".

בנוסף, באותו היום שבו 18 המתאמנים מקבוצת הניסוי מילאו את השאלון בפעם השנייה (לאחר האימון) העברתי את השאלון לעוד 10 אנשים אשר לא מתאמנים, אשר ישמשו לי במחקר כ"קבוצת בקרה" (ראה לעיל קבוצות המחקר).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)  

1. גלזר, ח. הוצלר, י. ופופר, מ. "פעילות גופנית ביחידות בריאות הנפש: סקר המצב הקים וצרכי פיתוח. סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום", 8, 2, 23 – 27.

העצני, ש.צ."פעילות גופנית ודימוי עצמי – התאמה בין נטיות אישיותיות להקשר בו נעשית הפעילות הגופנית". רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לפסיכולוגיה.