‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי המשפחה הערבית בישראל?

תוכן עניינים

תקציר 

רשימת לוחות

מבוא

1. רקע מדעי

1.1             מאפייני המשפחה הערבית בישראל והשינויים המתרחשים 

1.1.1         מבנה משפחה פטריארכלי

1.1.2         מבנה משפחה מורחב

1.1.3         מגמות השינוי במאפייני המשפחה הערבית המסורתית

1.2             זוגיות והורות במשפחה הערבית בישראל

1.2.1          הקשרים הזוגיים במשפחה הערבית

1.2.2          מגמות השינוי בקשרים הזוגיים

1.2.3          יחסי הורה-ילד במשפחה הערבית

1.2.4          מגמות השינוי ביחסי הורה-ילד

1.3             מסגרת תיאורטית

1.3.1           תיאוריית המודרניזציה

1.3.2           תיאוריית הסולידריות

סולידריות של קשר

1.3.2.2       סולידריות רגשית

1.3.2.3       סולידריות הסכמתית

1.4             השערות המחקר

1.4.1          השערות אודות מגמות השינוי בקשרים הזוגיים וביחסי הורה-ילד במשפחה הערבית
בישראל והגורמים המסבירים אותן

1.4.2          השערות אודות מגמות השימור בקשרים הזוגיים וביחסי הורה-ילד במשפחה הערבית
בישראל והגורמים המסבירים אותן

2. שיטה

2.1             דגימה ומדגם המחקר

2.1.1        המאפיינים הדמוגרפיים של הנשים משלושת הדורות

2.2             כלי המחקר

2.2.1          שאלון דמוגרפי

2.2.2          מאפיינים זוגיים בתקופת האירוסים והנישואין

2.2.3          תדירות הקשר עם האוכלוסייה היהודית

2.2.4          שאלון הסולידריות הבין-דורית במשפחה

2.2.4.1        סולידריות של קשר

2.2.4.2        סולידריות הסכמתית

2.2.4.3        סולידריות רגשית

2.2.5          חלוקת התפקידים במשפחה

2.2.6          עמדות כלפי חלוקת התפקידים במשפחה

2.2.7          עמדות כלפי חלוקת התפקידים הרצויה

2.2.8          קבלת ההחלטות במשפחה

2.2.9          ציפיות של הורים מילדים

2.2.10        עמדות כלפי סגנון ההורות

2.2.11        עמדות הורים בנושא יחסי הורה-ילד

3. ממצאים

3.1           מאפיינים זוגיים בשלושת הדורות

3.2              מגמות השינוי והשימור במאפייני היחסים הזוגיים ויחסי הורה- ילד בקרב שלושת
הדורות

3.2.1           היחסים הזוגיים

3.2.2           יחסי הורה- ילד

3.3              הסבר מגמות השינוי והשימור במאפייני היחסים הזוגיים ויחסי הורה-ילד

3.3.1           הסבר מגמות השינוי.

3.3.1.1        יחסים זוגיים

3.3.1.2        יחסי הורה- ילד

3.3.2           הסבר מגמות השימור

3.3.2.1        יחסים זוגיים

3.3.2.2        יחסי הורה-ילד

4. דיון

4.1             הקשרים הזוגיים ויחסי הורה-ילד במשפחה הערבית: מאפיינים ותמורות

4.1.1           השינוי והשימור במאפיינים הזוגיים בתקופת האירוסין ולאחר הנישואין

4.1.2           השינוי והשימור בעמדות כלפי היחסים הזוגיים

4.1.3           השינוי והשימור ביחסים הזוגיים ברמת ההתנהגויות

4.1.4           השינוי והשימור ביחסיים הזוגיים ברמת התנהגויות לעומת ברמת העמדות

4.1.5           השינוי והשימור בציפיות ההורים מילדיהם

4.1.6           מגמות השינוי והשימור בעמדות כלפי סגנון ההורות

4.1.7           מגמות השינוי והשימור בעמדות כלפי יחסי הורה-ילד

4.2             הגורמים התורמים לקידום השינוי במאפיינים הזוגיים וההוריים - דיון תיאורטי

4.2.1           הגורמים אשר מקדמים את שינוי העמדות ביחסים הזוגיים

4.2.2           הגורמים אשר מקדמים את השינוי ברמת התנהגויות ביחסים הזוגיים

4.2.3           הגורמים אשר מקדמים את השינוי בעמדות כלפי סגנון ההורות המועדף וכלפי יחסי
הורה-ילד

4.3             הגורמים התורמים לשימור היחסים הזוגיים וההוריים - דיון תיאורטי

4.3.1           הגורמים אשר תורמים לשימור העמדות ביחסים הזוגיים

4.3.2           הגורמים אשר תורמים לשימור ההתנהגויות ביחסים הזוגיים

4.3.3           הגורמים אשר תורמים לשימור בעמדות כלפי סגנון ההורות המועדף וכלפי יחסי

4.3.4           הורה-ילד

4.4             סיכום ומסקנות

רשימת המקורות

נספחים

כלי המחקר 

נספח מס׳ 2 : כלי המחקר

ממצאי ניתוח הרגרסיה המלאים

המשפחה הערבית בישראל לא זכתה עד היום להתייחסות מחקרית מספקת בנושא השינויים המתחוללים בתא המשפחתי. הספרות המדעית בנושא זה נסמכת ברובה על מחקרים בלתי עדכניים או בלתי מייצגים, ובהעדר ידע אמפירי עדכני על התמורות והשינויים שחלו במשפחה הגרעינית הערבית, היא מתוארת לעתים קרובות כפי שהייתה לפני חצי מאה .

המחקר הנוכחי מבקש למלא חלל הקיים בספרות בנוגע למשפחה הגרעינית הערבית בישראל. הוא בודק את מאפייני הקשרים הזוגיים ויחסי הורה-ילד ואת השינויים שחלו במאפיינים אלו לאורך שלושה דורות. בנוסף, המחקר מנסה לזהות את הגורמים אשר מקדמים שינוי ואת אלו שתורמים לשימור המאפיינים המסורתיים של המשפחה הערבית בישראל.

המחקר מתבסס על תיאוריית המודרניזציה להסבר תהליכי שינוי, ועל תאוריית הסולידריות הבין-דורית להסבר שימור עמדות ודפוסי משפחה. על פי הנחות היסוד של תיאוריית המודרניזציה, שיערנו כי לאורך זמן יחולו שינויים בעמדות ובדפוסי התנהגות ביחסים הזוגיים וביחסי הורה-ילד. באופן ספציפי, שיערנו כי היחסים הזוגיים יהיו מסורתיים פחות ושיתופיים יותר, וכי יחסי הורה- ילד יהיו מסורתיים פחות ומתירניים יותר (א) ככל שהדור צעיר יותר (ב) ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר (ג) ככל שהמגע עם האוכלוסייה היהודית הדוק יותר. כמו כן, שיערנו כי עמדות ודפוסי יחסים במשפחה הגרעינית יהיו מסורתיים פחות ושוויוניים יותר בקרב נשים העובדות מחוץ למשק הבית, לעומת נשים שאינן עובדות; ביישובים עירוניים בהשוואה ליישובים כפריים; וביישובים הקרובים ליישובים עירוניים יהודיים בהשוואה ליישובים המרוחקים מיישובים יהודיים .

השערות המחקר המתייחסות למגמות השימור בקשרים הזוגיים וביחסי הורה-ילד במשפחה נגזרו בעיקר מתיאוריית הסולידריות הבין-דורית. שיערנו כי יימצא דמיון ותתקיים המשכיות בעמדות ובהתנהגויות ביחסים הזוגיים וביחסי הורה-ילד, ככל שרמות הסולידריות הרגשית, סולידריות הקשר והסולידריות ההסכמתית בין בנות לאמהותיהן גבוהות יותר. בנוסף,

על-פי תאוריית המודרניזציה, שיערנו כי יהיה שימור רב יותר של עמדות ודפוסי יחסים ככל שרמת הדתיות גבוהה יותר.

מדגם המחקר כלל נשים ערביות משלושה דורות בקרב 179 משפחות (בסך הכול 537 נשים).

הדור הראשון (I) מכונה כאן דור הסבתות, הדור השני (II), דור האימהות, מתייחס לבנותיהן, והדור השלישי (III) הוא דור הנכדות. הנחת המחקר הייתה שבחינת היחסים הבין-דוריים תתרום לזיהוי מאפייני היחסים הזוגיים וההוריים במשפחה הערבית מחד, ומאידך - תלמד על מגמות השינוי והשימור שהתחוללו לאורך השנים במאפיינים הללו. דגימת המשפחות נעשתה בארבעה סוגי יישובים ערביים, על פי קריטריונים של גודל היישוב וקרבתו ליישוב עירוני יהודי. לצורך הדגימה נבחרו, אפוא, יישובים ערביים עירוניים וכפריים הקרובים ליישובים עירוניים יהודיים, ויישובים ערביים עירוניים וכפריים המרוחקים מיישובים עירוניים יהודיים. בכל סוג יישוב, יחידת הדגימה הייתה בנות הדור הצעיר (הנכדות), והמשפחות נכללו במדגם אם האימהות והסבתות היו בחיים וגילו נכונות להשתתף במחקר.

מגמות שינוי ושימור

בדיקת מאפייני הקשרים הזוגיים ויחסי הורה-ילד וכן התמורות במאפיינים אלה, מעלה כי שינויים משמעותיים התרחשו לאורך השנים כמעט בכל המשתנים הנבדקים. הממצאים מצביעים על הבדלים מובהקים בין הנשים משלושת הדורות ביחסים הזוגיים וביחסים ההוריים. ככל שהדור צעיר יותר, הוא התאפיין ואחז בעמדות מסורתיות פחות ושוויוניות ומתירניות יותר, וכן התנהג באופן מסורתי פחות. מגמת השינוי ברמת היחסים הזוגיים מתבטאת בכך שבהשוואה לאמהות ולסבתות, הנשים בדור הצעיר נטו יותר לבחור את בני זוגן בעצמן, עם הכתבה ומעורבות נמוכה יותר של המשפחה. הן גם הכירו את בני זוגן טרם הנישואים, ואף בילו איתם לעתים קרובות ללא השגחת ההורים. העטא (הסכם בין ההורים מהילדות), נישואי הקרובים, השידוך וההיכרות לאחר האירוסים - שהיו נפוצים למדי בקרב הדורות הקודמים ואפיינו את המשפחה המסורתית - הפכו לנדירים בקרב הדור הצעיר במשפחה הערבית.

מגמת השינוי והוויתור על הדפוסים המסורתיים מתבטאת גם בגיל הנישואים ובגיל המועדף לנישואים, ואף במספר הילדים שנולדו ובמספר הילדים המועדף. הנישואים בגיל צעיר וריבוי הילודה הפכו למקובלים פחות בקרב הדור הצעיר, כך שניכרת עלייה בגיל הנישואים והעדפה שגיל זה יהיה גבוה יותר מן הגיל שבו התחתנו בפועל. בנוסף, ממצאי המחקר מראים כי

נשים בדור הצעיר יותר בוחרות ללדת פחות ילדים מהדורות הקודמים, ומעדיפות שיהיו מעט ילדים במשפחה.

הממצאים המתייחסים לעמדות הנשים כלפי חלוקת התפקידים בין בני הזוג, כלפי תעסוקת הנשים מחוץ לבית וכלפי חלוקת התפקידים האידיאלית בין בני זוג, מראים שקיימת מגמת שינוי עקבית בין הדורות : בנות הדור הצעיר דיווחו על עמדות מסורתיות פחות מאמהותיהן (דור האמהות), והאמהות החזיקו בעמדות מסורתיות פחות מאמהותיהן שלהן (דור הסבתות).

בנוסף לשינוי בעמדות, מתבטאת מגמת השינוי גם ברמת ההתנהגויות. הממצאים מראים כי קיימים הבדלים מובהקים בין הדורות בחלוקת התפקידים בין בני הזוג ובקבלת ההחלטות . בקרב הזוגות הצעירים נטו הבעלים - יותר מאשר בדורות שקדמו להם - ליטול חלק בתפקידים הקשורים לטיפול בילדים ולעבודות משק הבית, ונשותיהם החלו להיות שותפות מלאות יותר בקבלת ההחלטות המשפחתיות. על פי הממצאים נראה, כי כוחן של הנשים בקבלת ההחלטות מתעצם במשך השנים, ובנות הדור הצעיר במשפחה מדווחות על שותפות גבוהה יותר מאמהותיהן בקבלת ההחלטות.

מגמות שינוי והבדלים בין הדורות מתבטאים גם ברמת יחסי הורה-ילד. נמצאו שינויים בולטים בעמדות כלפי סגנון ההורות המועדף ובעמדות כלפי יחסי הורה-ילד. מהממצאים עולה כי הנשים בדור הראשון האמינו יותר בסגנון הורות סמכותי, ואילו הנשים מהדור השני והשלישי הסכימו יותר על סגנון ההורות האוטוריטטיבי. בנוסף, נמצא כי ככל שהדור צעיר יותר, הוא מאמין פחות בזכות ההורים להתערב בחיי ילדיהם ובמחויבות הילדים להוריהם.

לצד מגמות השינוי במאפיינים הזוגיים וההוריים, נמצאה גם מגמה של שימור בחלק מהמאפיינים המסורתיים. בנוגע ליחסים הזוגיים, נמצא שעדיין שליש מבנות הדור הצעיר נישאו לבן זוג עם קרבה משפחתית, שליש לא בילה עם בן הזוג בתקופת האירוסים כלל, ושיעור דומה קיים מפגשים עם בן הזוג תחת בקרה והשגחה משפחתית. גם בנוגע לדפוסי המגורים עולה, שאף שהזוגות הצעירים בחרו, יותר מאשר הדורות הקודמים, לגור ביחידת דיור עצמאית, מגמת השימור מתבטאת בכך שהם עדיין מתגוררים בסביבתה הקרובה של משפחת המוצא. גם בנוגע ליחסי הורה-ילד נמצא, כי על אף השינוי לאורך הדורות בסגנון ההורות, בנות הדור הצעיר לא מאמצות סגנון הורות מתירני, והן מעדיפות את הסגנון האוטוריטטיבי.

גורמים התורמים לשינוי דפוסים מסורתיים ביחסים הזוגיים וביחסי הורה-ילד

ממצאי המחקר המתייחסים לגורמים המקדמים את שינוי העמדות ודפוסי היחסים הזוגיים, מאששים את הנחותיה של תיאוריית המודרניזציה באופן חלקי. הממצאים מראים כי השכלת האשה, התעסוקה שלה מחוץ למשק הבית והקשר שלה עם האוכלוסייה היהודית - כל אלה הם המשתנים המשמעותיים ביותר, הן בהסבר אופן חלוקת התפקידים בין בני הזוג ותהליך קבלת ההחלטות המשפחתיות, והן בהסבר עמדותיהן של בנות הדור הצעיר כלפי חלוקת התפקידים, תעסוקת הנשים מחוץ לבית וחלוקת התפקידים האידיאלית. משתנים אלה נמצאו גם כמסבירים את מגמת השינוי ואת ההבדלים הקיימים בין הדורות בעמדות כלפי סגנון ההורות המועדף והעמדות כלפי יחסי הורה-ילד. נשים משכילות ומועסקות מחוץ לבית, והנמצאות בקשר אינטנסיבי יותר עם האוכלוסייה היהודית, מתנהגות בפועל ומאמצות עמדות מסורתיות פחות בנוגע ליחסים הזוגיים וההוריים.

הנחות אחרות של התיאוריה לא אוששו. בניגוד למצופה, דפוס המגורים העירוני והקרבה הפיזית לאוכלוסייה היהודית לא נמצאו כמסבירים את השינוי, ולא תרמו לאימוץ עמדות והתנהגויות מסורתיות פחות. הממצאים מלמדים כי ישנה אף מגמה הפוכה : בקרב נשים עירוניות ואלו המתגוררות בקרבה ליישוב יהודי נמצא שחלוקת התפקידים וקבלת ההחלטות מסורתיות יותר, ואף נמצאו עמדות מסורתיות יותר הן ביחס לעבודת הנשים מחוץ לבית והן ביחס לחלוקת התפקידים בין בני הזוג. לעומת זאת ברמת יחסי הורה-ילד, הממצאים מאששים את מרבית השערותיה של תיאוריית המודרניזציה, ומראים כי השכלה, תעסוקה, קרבת המגורים ליישוב עירוני יהודי ותדירות הקשר עם האוכלוסייה היהודית, מסבירים עמדות ושינוי בעמדות הנשים ביחס לסגנון ההורות המועדף וביחס לעמדות כלפי יחסי הורה-ילד .

גורמים התורמים לשימור דפוסים מסורתיים ביחסים הזוגיים וביחסי הורה-ילד

ממצאי המחקר מצביעים על גורמים אחדים אשר נמצאו כתורמים באופן מובהק לשימור העמדות וההתנהגויות ביחסים הזוגיים וביחסי הורה-ילד. יחד עם זאת, ההנחות של תיאוריית הסולידריות הבין-דורית אוששו באופן חלקי בלבד. לגבי מרבית המשתנים שנבדקו, נמצא כי שימור עמדות ודפוסי יחסים מסורתיים מוסברים על-ידי סולידריות הסכמתית וסולידריות קשר בין הבנות לאמהותיהן. מאידך, ההשערה הנוגעת לתרומת הסולידריות הרגשית לשימור המאפיינים המסורתיים לא אוששה. ממצאי המחקר אף מצביעים על מגמה הפוכה: ככל שהקשר הרגשי בין האם והבת חזק יותר, חלוקת התפקידים בין בני הזוג, קבלת ההחלטות המשפחתיות

והעמדות ביחס לחלוקת התפקידים נמצאו מסורתיות פחות ושיתופיות ושוויוניות יותר. גם העמדות כלפי סגנון ההורות והעמדות כלפי יחסי הורה-ילד נמצאו מתירניות יותר. ההשערה בנוגע לרמת הדתיות כגורם לשימור דפוסים מסורתיים, אף היא לא אוששה. נמצא שהדתיות אינה תורמת לשימור עמדות ביחס לחלוקת התפקידים ולתעסוקת נשים מחוץ לבית. דתיות נמצאה גם כבלתי תורמת לשימור עמדות מסורתיות כלפי סגנון ההורות וכלפי מחויבות הילדים להורים ומעורבות ההורים בחיי ילדיהם.

לסיכום, ממצאי מחקר זה מאפשרים לקבל תמונה מעודכנת על דפוסי יחסים ועל עמדות במשפחה הערבית בישראל, וכן על הכוחות התורמים לשינוי ולשימור המאפיינים המסורתיים. בהתבסס על ממצאים אלה, ניתן לטעון שהמשפחה הערבית הצעירה בישראל שונה מהמשפחה המסורתית. הממצאים מראים כי בד בבד עם הגורמים שמקדמים שינוי בעמדות ובדפוסי יחסים, ישנם גורמים התורמים לשימור הדפוסים המסורתיים הקיימים, וכי שני הכוחות פועלים במקביל. מבחינה תיאורטית, המחקר איפשר לבחון, באופן אמפירי, השערות הנגזרות מתיאוריית המודרניזציה ומתיאוריית הסולידריות הבין-דורית לגבי שינוי ושימור דפוסי משפחה .

ממצאי המחקר מאפשרים לאנשי מקצוע ולמטפלים במשפחות ערביות לתת סיוע רגיש-תרבות, מתוך הבנה טובה יותר של עמדות, של דפוסי משפחה ושל תהליכי השינוי שעוברות משפחות ערביות בישראל .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-50 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פטריס, א.  האישה הפלשטינאית בישראל מציאות ואתגרים. חיפה: פטריס איווית.

קוליק, ל.. שינויים במאזן הכוח בין בני הזוג לפני ואחרי פרישה מהעבודה. חיבור לשם קבלת תואר ״דוקטור לפילוסופיה״. אוניברסיטת בר-אילן.

רוזנפלד, ה. שינוי, מחסומים לשינוי וניגודים במשפחה הכפרית. בתוך: א. ליש (עורך), הערבים בישראל: רציפות ותמורה (עמי 76-103). ירושלים: מאגנס.

שטנדל, א. ערביי ישראל: בין פטיש לסדן. ירושלים: אקדמון.

Abu-Baker, K. The impact of cross-cultural contact on status of Arab women in Israel. In M.P. Safir, M.T. Mednick, D.N. Izraeli & J. Bernard (Eds.), Women's world: From the new scholarship (pp. 246-250). New York: Praeger