‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ההגנה התרבותית והגנה בפלילים?

תוכן עניינים:

מבוא

תרבות

מטרת המשפט הפלילי

עקרון האשמה

הסייגים הפליליים

רשימת הסייגים – פתוחה או סגורה

הצדק (justification) או פטור (excuse)

הגנה תרבותית – כסייג?

שימוש בסייגים לאחריות פלילית כהגנה תרבותית

סייג הקטינות

אי שפיות הדעת

סיכום הסייגים המהווים תנאי מקדמי לנשיאה באחריות פלילית

סייג ההגנה העצמית

הגנה עצמית מדומה – סייג (מצדיק) מדומה

סייג הגנה עצמית כהגנה תרבותית

סייג הצורך

סייג הכורח

צידוק

סיכום ה"סייגים האמיתיים"

סייג זוטי דברים

סייג הטעות במצב דברים

טעות במצב משפטי

סיכום "מעין סייגים"

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה 

דוקטרינת ההגנה התרבותית קובעת כי ייתכנו מקרים אשר בהם מתמלאים כל יסודות העבירה, והנאשם עבר על החוק, אך יש לזכות או להפחית בעונשו של הנאשם מן הטעם שמעשהו בוצע על רקע תרבותו או ערכי הקבוצה אליה הוא שייך או מנהגיה. הסוגיה של הגנה תרבותית במשפט הפלילי התפתחה בעקבות התפתחות הגישה הרב תרבותית והדיון בהשלכותיה על תחומי משפט שונים. לאחרונה החלה ההגנה להתקבל על ידי בית המשפט במסגרת השיקולים לחומרת גזר דינו של הנאשם. ראוי לציין כי ההגנה איננה מעוגנת בחוק והיא ומקורה בספרות ופסיקת בית המשפט (לעניין זה פסק דינו של השופט סאלים ג'ובראן בע"פ 10358/08 איסמעיל אזברגה נ' מדינת ישראל).

במדינה דמוקרטית וחופשית שרווחתו של כל פרט היא חשובה ואף מעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נוצר, לעיתים, הקונפליקט בין תרבותו של הפרט לבין חוקי המדינה, במקרה שהמדינה תחליט להתעלם מהרקע התרבותי של אותו פרט, הרי שבמהלך כזה יווצרו עבריינים חדשים אשר, למעשה, אינם עבריינים כלל והחוק יחטיא את מטרתו, בנוסף תוך יישום עקרון האשמה והיסוד הנפשי של אותו פרט אין זה נכון להרשיעו בפלילים,מצד שני, ההכרה בהגנה התרבותית, עלולה ליתן פטור מאשמה לפרטים המנצלים הגנה זו על מנת לבצע מעשים פליליים. מה גם, שחקיקת סייג כזה הינו מסובך עד מאוד וספק ויותיר חללים לא מפורשים עם אפשרויות שיקול דעת רחבות מאוד לבית המשפט אשר למעשה ייתר את אותו הסייג.

בניסיון להמחיש את תפיסת העולם של נאשם בן תרבות אשר מבצע מעשה על רקע תרבותו, ואפילו מעשה חמור כגון "המתה", אני מביא את הציטוט :

"אני לא רצחתי אותה סתם.אני רצחתי אותה בשביל הכבוד שלי שהיא בגדה בי, תפסתי אותה שוכבת עם בן הדודה שלי. לא יכולתי לסבול להוריד את הראש שלי לפני כל אנשי המשפחה וכל הבדואים, אז עשיתי את המעשה הזה ... דקרתי אותה, גררתי אותה ושרפתי אותה... אני לא עבריין, אני לא עשיתי עבירת שוד אין לי שום תיק במשטרה. היחס שלי עם אנשים היה "על הכיפק" ועשיתי את זה להרים את כבוד המשפחה והכבוד שלי".                                   

הצהרה זו של נאשם ברצח בשם כבוד המשפחה, אשר מודה כי רצח אך אינו רואה עצמו כעבריין, היא ביטוי למתח הקיים בחברות הטרוגניות בין תרבויות קבוצות המיעוט לבין החוק הפלילי. מתח זה מתרחש במצבים של קונפליקט תרבותי – מצבים בהם לקבוצות שונות בחברה יש דרכי התנהגות שונות לאותה סיטואציה[2]. במצבים של קונפליקט תרבותי עשויים בני מיעוטים שפועלים בהתאם לערכים, לנורמות ולתפיסות העולם שלהם, להיות מואשמים בפלילים משום שהחוק הפלילי משקף את תרבות הקבוצה הדומיננטית.[3]

ההגנה התרבותית הינה סוג של הגנה במשפט הפלילי הטוענת להעדר אשמה או אשמה מופחתת על רקע תרבותו של הנאשם ויכולה לחול גם על עניין הקנטור במבחני "האדם הסביר", או כל עניין אחר, ולאו דווקא לסייגים הפליליים[4] .

 במשפט הישראלי לא ניתן להרשיע על מעשה שאינו בר אשמה - "אין עבירה ללא אשם" –כאשר אדם עובר עבירה ללא מחשבה פלילית, לפי החוק אין זו עבירה[5]. לפי יסוד זה כאשר אדם מבצע מעשה הנופל לגדרו ההתנהגותי של עבירה פלילית אך מעשהו נעשה מתוקף רקעו התרבותי, יש לבדוק האם תעמוד לו ה"הגנה התרבותית" ותפטור אותו מאשמה מתוך שהוא עשה את המעשה בתום לב וללא מחשבה פלילית.

מצגת ההגנה התרבותית הגנה בפלילים, הגנה תרבותית סייג לאחריות פלילית

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בועז סנג'רו הגנה עצמית במשפט הפלילי

 Alison Dundes Renteln, The Cultural Defense