עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון שילומים, ניתוח המניעים של הסכם השילומים עם גרמניה תוך פחות מעשור מהשואה (עבודה אקדמית מס. 9423)
290.00 ₪
36 עמ'.
שאלת מחקר
מה היו המניעים אשר הובילו את ישראל לחתום על הסכם השילומים עם גרמניה,תוך פחות מעשור מהשואה?
תוכן עניינים
בעית המחקר
מבוא.
רקע תיאורטי/סקירת ספרות
רקע יחסי ישראל גרמניה לפני ההסכם
פתיחת המשא ומתן
גיבוש ההסכם.
ההפגנה נגד ההסכם
מה הגורמים לחתימת ההסכם
טיעוני התומכים בהסכמה לקבל השילומים
טיעוני המתנגדים
המטבע הזר שייכנס למדינה
מעורבות מעצמות הכיבוש ומדינות ערב בנושא השילומים
המשטר הכלכלי
סיכום
ביבליוגרפיה
הסכם השילומים עם גרמניה היה אחד מההסכמים הקשים ביותר אותם קיבלה ממשלת ישראל.
בעבודה זו ניסינו לבדוק האם המדיניות המתקבלת מושפעת מניגודי אינטרסים. הנחנו כי עצם קיומם של ניגודי אינטרסים משפיע באופן ישיר על המדיניות המתקבלת בסופו של דבר, ובהעדרם לא הייתה מתקבלת מדיניות זו או אחרת. באופן זה שיערנו כי ככל שישנם יותר ניגודי אינטרסים כך קשה יותר לקבוע מדיניות.
מתוך החומר אשר הובא במחקר זה, השערת המחקר נמצאה כנכונה. לפיכך ניגודי האינטרסים החריפים שעלו סביב סוגיית קבלת השילומים מגרמניה, וכן המחלוקות העמוקות אשר רווחו בציבור בשלהי שנות ה-40 ובראשי שנות ה-50 הקשו במידה ניכרת על מקבלי ההחלטות במדינה, קרי חברי הכנסת וחברי ממשלת ישראל. ניתן להניח כי אלמלא הקוטביות העזה בין המפלגות ואף בקרבן, קל יותר היה להגיע לכלל החלטה בנושא, ולבוא בתביעה שלמה ומגובשת אל גרמניה המערבית. מאחר והמחלוקות היו כה רבות נתקלו קברניטי המדינה בסוגיות המצריכות התייחסות על כל צעד ושעל, החל ממידת ישירותו של המשא ומתן וכלה בשאלה העקרונית בדבר קבלת שילומים מגרמניה על כל מורכבותה ועל רקע התקופה הרגישה שלאחר מלחמת העולם השנייה.
האינטרסים העיקריים בנושא היו, כאמור, כלכליים, מדיניים ואישיים, ומושגים כמו מוסר, כבוד, מצפון ונקם הטרידו את מקבלי ההחלטות. כל מושג שכזה קיבל פירוש לכאן ולכאן וניתן היה להצדיק כל דעה והחלטה שהיא (לחיוב ולשלילת קבלת השילומים) בהתבסס על עובדות ועל הזיכרון.
"הם דיברו על פוליטיקה, מוסר, שקלו את צרכי המדינה מול צווי המצפון, את הכבוד מול התועלת, הרגש מול השכל".
בנוסף על כל זאת, האינטרסים של המדינות, שגם להן הייתה נגיעה לנושא,כמו מעצמות הכיבוש ומדינות ערב תרמו תרומה בלתי מבוטלת לתהליך הסבוך בדרך לקבלת ההחלטה ואין ספק שאף הם הטו את הכף והשפיעו בסופו של דבר על ההחלטה שהתקבלה.
כל אלו תומכים, אם כן, בהשערה כי ריבוי ניגודי אינטרסים, בין אם בבית, ובין אם בין מדינות שונות מקשים על גיבוש מדיניות בכל נושא שהוא, ובמחקרנו זה על ההחלטה מורכבת. ההחלטה שנתקבלה משפיעה על מדינת ישראל עד לעצם היום הזה וסייעה רבות בכינון מיסוד ועיצוב המדינה.
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
שרון גבע, השואה שעת חינוך. מכון מופ"ת, (2017)
ספר העובדות העולמי של ה-CIA, 2019
ע' ריחני, שואה הכרוניקה, הוצאת אוריון, 2018.
Balabkins, Nicholas, " West German Reparation to Israel", Rutgers University Press