‏290.00 ₪

שאלת המחקר

 מה הם שיקולי הענישה המרכזיים בעבירות של פשע מאורגן לסוגיו?

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

תיקון 113 לחוק העונשין 3

שיקולי ענישה. 4

מהם מטרות הענישה?. 5

שיקולי ענישה של פשע מאורגן 5

התפתחות הפשע המאורגן ודרכי ענישתו 5

התארגנות הפשיעה בישראל וענישה. 6

חקיקה. 8

חוק המאבק בארגוני פשיעה. 8

הדוקטרינה שקדמה. 10

סעיף 1 לחוק – הגדרת "ארגון פשיעה":. 11

סעיף 2 לחוק – פעיל בארגון פשיעה- 15

ענישה כפולה - ס' 3 לחוק – עבירה במסגרת ארגון פשיעה - נסיבה מחמירה. 18

ס' 4 לחוק – עובד ציבור המסייע לארגון פשיעה:. 18

יישום חוק המאבק בארגוני פשיעה במשפט הישראלי 19

תזכיר חוק - חוק סדר הדין הפלילי  חילוט תקבולי עבירה,  התשע"ב-2012. 21

חוק איסור הלבנת הון 21

ענישה: איסור פעולה ברכוש אסור במטרה להסוות מקורו 22

ענישה: איסור עשיית פעולה ברכוש במטרה להימנע מדיווח. 23

ענישה: איסור עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור. 23

משפט משווה ארה"ב. 24

דרכי ענישה: החילוט בארה"ב. 24

דרכי התמודדות. 24

ענישה בארה"ב. 25

שוני בין ארגונים.. 25

ארה"ב. 25

רוסיה. 26

USA Patriot Act 2001. 26

פשיעה מאורגנת וסמים.. 28

מודל הענישה בארץ ושיקול הדעת השיפוטי 32

סיכום.. 34

ביבליוגרפיה. 37

'פשע מאורגן' נתפש כחוליה מחוליותיה של הפשיעה המאורגנת. משכך, יש לראות בפשע המאורגן ככזה המגבש את ההתנהגות העבריינית החמורה ביותר של הפשיעה המאורגנת.

כפי שיטתו של פרופ' אמיר, אין למצוא חפיפה בין המושגים לצרכי המשפט הואיל ופשע מאורגן בהא תליה עם הפשיעה המאורגנת אך אין הלה תליה לצורך הקמת הפשיעה המאורגנת.

המונח 'פשע מאורגן' מבטא הלכה למעשה התנהגות פלילית הקודמת בתכנון ובשיטת הוצאה לפועל

המתבצעת על-ידי התארגנות חבר בני אדם תוך הבניית סכימה לשלטון ולהיררכיה עצמונית וממילא כל פרט מחברי הארגון מחזיק בתפקיד אשר יועד או יוחד לו מראש מאת ראשי או מנהלי הארגון גופם. על האחרונים ניתן להצביע כי לרוב יהיו מצויים בטווח בטוח מן המבצעים קרי, תפקודיהם המוציאים אל הפועל הוראות מבלי שיגיעו אישית מאיתם.

ארגוני הפשיעה בארץ ובעולם בכלל, משתלטים אט אט על הרבה משטחי חיינו. לפי נתונים של האינטרפול, כ500 מיליארד דולר מוחזקים בידי ארגוני הפשיעה.

זהו הון עתק שמחפש בכל דרך להיכנס ולחדור לשווקים הפיננסיים, ולהיכנס למחזור הכספים הכשר בצורה זו או אחרת.

ארגוני הפשיעה מעסיקים את טובי המוחות הפיננסיים שמיגעים את מוחם ומשתמשים בכל הדרכים ובכל האמצעים כדי להלבין את הכסף הרב שהם אוצרים בחשבונות עלומים.

חוק המאבק בארגוני הפשיעה לא נותן מענה מספיק למאבק זה, ככל שנגיע לארגוני הפשיעה הגדולים והמבוססים יותר, כך יהיה קשה יותר לזהות את העקבות ולהוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת במשפט הפלילי, את טביעות האצבע של ארגוני הפשיעה שעומדים מאחורי הפעולות התמימות לכאורה.

החוק לארגוני פשיעה פרק ד' וכן פרק ה' יוצרים קושי הן ברמת ההוכחה הנדרשת והן ברמת הפגיעה האפשרית בצדדים שלישיים כך שלפי פרק ה' החילוט מוגבל מאד וכל חילוט שיש בו פגיעה בצד שלישי, בתום לב, יסתום את הגולל על אמצעי זה, וברור שאין כל בעיה לארגוני הפשיעה הגדולים להזרים כסף רב או לקנות נכסים ולדאוג שכביכול אנשי קש תמימים יהיו צדדים שלישיים שירכשו "כביכול בתום לב" את הנכסים, ובכך נסתם הגולל על אמצעי זה במאבק עם ארגוני הפשיעה.[1]

ב. בנוסף פרק זה עדיין עוסק בכסף קטן של דירה, נכס, מכונית וכד' שזהו טיפה מן הים של הכסף הגדול שעושה דרכו מארגוני הפשיעה אל תוך המערכת העסקית הפיננסית הלגיטימית.[2]

אין ספק שארגוני הפשיעה מקימים תאגידים וחברות, כשכל מטרתם היא בסופו של יום להלבין את הכסף הרב שנמצא ברשותם. כמו כן, יש חשש ודאי לחדירה של ארגוני פשיעה לתאגידים קיימים, באופן מתוחכם שפעמים עובדי התאגיד אינם מודעים לכך כלל, שהינם למעשה חלק מקנוניה, וכל החברה היא למעשה פיקציה ומטרת פעילותה הוא להלבין כסף בלתי כשר.

עם כל ההיסוס בדבר הפעלת הדוקטרינה הקולקטיבית והחדשנות בתפיסות החשיבה של מודל הזהות העצמית חושבני, שמן הראוי לפעול במשנה זהירות בדוקטרינות הנ"ל, ולהשתמש בהן במשורה.

לא הייתי ממהר להפעיל דוקטרינות אלו שמערערות את היסוד המסורתי של הדין הפלילי, של "איש בחטאו יומת", והייתי מציע להיזהר להשתמש במודל הזה בעבירות כלכליות סטנדרטיות של מרמה, משיכת שקים ללא כיסוי, שאינן מאיימות באופן קיומי על החברה והכלכלה.

אך אם יוכח שארגוני פשיעה או ארגוני טרור עומדים מאחורי תאגיד, באופן הזה, יש לדעתי להציע בחקיקה אימוץ של הדוקטרינה הקולקטיבית גם במקרה שלא יוכח אשם סובייקטיבי אמוציונאלי באחד העובדים. יש לאמץ ולהרשיע את התאגיד אפילו במקרה שלא ניתן יהיה להרשיע אף אחד מן העובדים,
כי תמונת הפאזל המושלמת והידע יתכן שימצאו רק ב"מוח התאגיד", כמו כן, יש לאמץ בחקיקה את מודל הזהות העצמית באופן ספציפי למאבק בארגוני הפשיעה והטרור, ובאם יוכח ממדיניות התאגיד, ומאתוס התאגיד שיש קשר בל ינתק בין התאגיד, אופיו, מהותו, תרבותו, לארגוני פשיעה או טרור, יש להרשיעו בפלילים ללא כל צורך בחיפוש אחר אורגנים ספציפיים שמילאו אחר דרישות הכוונה הפלילית.

חקיקה זו ראוי שתחוקק הן בפרק חדש במאבק בארגוני הפשיעה והן בסעיף 23 לחוק העונשין, שדן באחריות הפלילית של התאגיד. חקיקה כזו יכולה לסלול את הדרך, למלחמה אפקטיבית בארגוני הפשיעה והטרור ו"תייבש" את הצינורות והדרכים להלבנת הכסף הגדול באמצעות תאגידים. אמנם, אין להמעיט מהפגיעה האנושה

שחקיקה כזו יכולה לפגוע באנשים תמימים ובעובדים תמימים לחלוטין, בעלי מניות ואזרחים מן השורה. אך חושבני שבמידת האיזון הראויה פגיעה כלכלית איננה שווה בחומרתה למאסר ולשלילת חירותו של אדם. לכן האיזון הראוי נוטה לדעתי, לכיוון חקיקה שכזו, שמצד אחד יש בה תועלת מרובה ואפקט הרתעתי בלתי מוטל בספק שיכול לגרום, למהפך בכל המלחמה בארגוני הפשיעה והטרור. [3]

היבט נוסף לחקיקה שכזו הוא: שהוא יכוון את התנהגותם של האזרחים תמי הלב שקונים מניות של תאגידים וכן עובדים ישרים שעובדים בתאגידי ענק לשקול ולברור בשבע עיניים ולנסות לחקור ולתהות חקירות בלתי פוסקות לפני שהם מחליטים להשקיע את כספם בתאגיד זה או אחר, כדי לעמוד על מקורות הכסף של התאגיד שבו הם מעוניינים להשקיע. דוגמה לכך ניתן למצוא בחקירות הארוכות והסבוכות שעושה בנק ישראל לפני שהוא נותן אישור לגוף כלכלי לקנות בנק או להיות בעל השליטה בבנק בישראל, וזה מתקבל בהבנה אצל כולם, מכיוון שעל כתפיו מונחת אחריות כבידה לדאוג שבעל השליטה שרוכש בנק יהיה בעל איתנות פיננסית מוכחת, אך לא זו בלבד, אלא עליו גם להוכיח ולשכנע שמקורות ההון העצמי שלו הינם כשרים וחוקיים לחלוטין.[4]

ברור שלבנק ישראל יש את האמצעים הראויים והמשאבים לחקור ולהרבות בדרישות מהסוג הנ"ל, ואינני מצפה שכל אזרח שרוצה לקנות מניה בחברה זו או אחרת יאלץ לעשות עבודת מחקר על החברה, ועל אותו תאגיד בו הוא רוצה להיות שותף.

אך מאידך גיסא החוקים הללו יגבירו את רמת הערנות של ציבור המשקיעים ובוודאי ימנעו תופעה של 'עצימת עיניים' כשכבר יש שמועות או ראיות קלושות על תאגיד זה או אחר בחשד שהינו

קשור או ממומן בדרך זו או אחרת לארגוני פשיעה למיניהם, ציבור המשקיעים והעובדים ידיר את רגליו מארגון כזה באופן מיידי כשברקע תמיד יהיה החשש, שאם יוכח שיש קשר בין התאגיד, התמים לכאורה, לבין ארגוני פשיעה וטרור למיניהם התאגיד יורשע בפלילים, יוטלו עליו קנסות ענק, דבר שיוביל לקריסתו הפיננסית באופן מיידי וגרירה לתוך התהום לכל הקשורים אליו.[5]

"בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה-לְּךָ מִלְחָמָה" (משלי, כד, ו [א]) – כך לימדנו החכם באדם. ומלחמה בעבריינות המתוחכמת – אם אך מבקשים אנו להדבירה, או למצער למעט מעוצמתה – מחייבת מאליה תשובה מתוחכמת. זו דרך המלחמה. אין אחרת בלתה. תשובה מעין-זו ביקש המחוקק להודיענו בחוק איסור הלבנה, חוק המשקף שינוי תפישה מהותי בכל הקשור לדפוסים המשתנים של הפשיעה הפושה והולכת במקומותינו. התמודדות אפקטיבית עם מורכבותן של עבירות הלבנת ההון, המערבות העברות כספים וביצוע עסקאות בין מדינות ברחבי העולם, מחייבת בקרה שוטפת וצמודה ופיקוח מתמיד ועקשני על הפעולות הפיננסיות השונות תוך קיום שקיפות מלאה.

מה ראוי לכלול בעקרונות הענישה שייקבעו בחוק? בראש ובראשונה את מודל הענישה, כלומר: את נקודת המוצא ואת האיזון בין שיקולי הענישה השונים. ייתכן שבשאלה זו יהיו ויכוחים רבים, אבל דומני שניתן להגיע להצעה מוסכמת. אפשר להתחיל מנקודת המוצא הקיימת, כלומר: לקבוע מודל ענישה מעורב בהדגשה זו או אחרת של השיקול התגמולי. אפשר לקבוע נקודת מוצא שונה בעבירות מסוימות, למשל: הרתעה בעבירות מס או מניעה בעבירות מין. לפי הבסיס שייקבע יהיה צורך לקבוע מה יהיו המרכיבים שלפיהם תיקבע חומרת העבירה, מה יהיו הנסיבות המיוחדות לחומרה ולקולא, כיצד ייקבע העבר הפלילי ומה יהיה משקלו; וכן גם עקרונות בסיסיים לבחירה בין דרכי הענישה השונות.

השאלה כמה מדויקים ומפורטים יהיו העקרונות דורשת דיון נוסף ותלויה גם בשאלה כמה רחב יהיה הבסיס להסכמה בוועדה שתכין את הצעת החוק ומה נראה ריאלי להשגת רוב בכנסת. קביעת עקרונות מפורטים, תוך מתן עדיפות לשיקולים אחדים וקביעת משקלם היחסי, עשויה להיתקל בקשיים, וספק בעיני אם ניתן יהיה לגבש הסכמה ורוב להעברתם בחקיקה. הצלחת השיטה תיבדק לפי היכולת של השופטים להסתייע בעקרונות שנקבעו וליצור פסיקה אחידה יותר. כך נגיע למצב שבו יהיה לשופטים שיקול דעת בקביעת העונש, אך שיקול הדעת יהיה מודרך, וגם בתחום זה יישמר העיקרון של Rule of Law ולא Rule of Man. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש].

חוק העונשין.

חוק איסור הלבנת הון.

מרים גור-אריה, 'צדדים לעבירה – תיקון 39 לחוק העונשין במבחן הפסיקה' מגמות בפלילים - עיונים בתורת האחריות הפלילית, עמ' 83 

J. Finckertauer & E. Waring, "Russian Mafia in America Immigration, Culture and.Crime", Boston, p. 10-18.

C. Fijnaut "Organized Crime and Anti-Organized Crime Efforts in Western Europe: An Overview on Organized Crime and its Containment A Transatlantic Initiative (C. Fijnaut & J. Jacobs eds.)", p. 15, 18-19.