‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באים לידי ביטוי  נוער בסיכון ונוער נושר?

תוכן 

תקציר. 

מבוא. 

חלק עיוני. 

סקירת ספרות. 

נוער בסיכון 

נשירה גלויה וסמויה. 

הגורמים המשפיעים על הנשירה ממערכת החינוך. 

הקשר בין נוער בסיכון לבין נשירה סמויה וגלויה. 

אוכלוסייה בסיכון – הגדרות ומאפיינים.

חוק לימוד חובה

פתרונות אפשריים לבעיית הנשירה

תוכניות התערבות בבית הספר

חלק מעשי. 

מתודולוגיה. 

אוכלוסיית המחקר. 

שיטת המחקר. 

המטרות והשאלות אשר עלו מן המחקר. 

דיון על הראיונות. 

תמה ראשונה: גורמים אשר מונעים נשירה. 

תמה שנייה: סימנים אשר מעודדים נשירה. 

תמה שלישית: תוכניות התערבות יעילות בקרב הנושרים

סיכום

מסקנות והמלצות למחקרים עתידיים

ביבליוגרפיה

נספחים

נספח 1

נספח 2

המטרות והשאלות אשר עלו מן המחקר

1. 1. מדוע מורים בוחרים לעבוד דווקא עם נוער נושר ולא עם נוער רגיל? וכן, מהם המניעים של המורים הללו שהביאו אותם לעבוד עם אותו נוער נושר?

השערות המחקר

1. ישנו קשר חיובי ישיר בין נוער בסיכון לבין נשירה מבית ספר גלויה וסמויה

1. כאשר הצוות הטיפולי של בית הספר מזהה את הנוער בסיכון ופותר את בעיותיו הסיכוי שאותו נוער ינשור בהמשך מבית הספר יורד משמעותית.

1. ככל שהקשר בין המורים לבין התלמידים יותר טוב כך גם שיעור הנשירה פוחת.

משתני המחקר

1. משתנה בלתי תלוי  נוער בסיכון 
2.  משתנה תלוי נשירה מבית ספר גלויה וסמויה

אוכלוסיית המחקר הינה 5 מורים המלמדים בבי"ס

העבודה הנוכחית תעסוק בקשר בין נוער בסיכון לנשירה מבי"ס לנשירה גלויה וסמויה.

בפרק סקירת ספרות ידון על בעיית הנשירה בקרב בני הנוער בישראל בשל היותה בעיה סוציאליסטית קשה מאוד בקרב החברה הישראלית המודרנית. כתוצאה מתופעת הנשירה, הגלויה והסמויה, עשרות ומאות בני נוער אינם מסיימים את חוק לימודיהם ואינם מסוגלים להשתלב בצורה איכותית ומשמעותית בצבא ובשוק העבודה. יתרה מזו, נשירה ממערכת החינוך עשויה להיות בעלת השלכות מהותיות על ההתפתחות והרווחה הנפשית והכלכלית של כל ילד וילדה. לפיכך, מניעת בעיית הנשירה ועזרה לאותו נוער להיכנס בחזרה לתלם הינו אתגר בלתי יתואר למע' החינוך הישראלית. (בן רב וכאהן-סטרבצ'ינסקי) תנתן ההגדרה הסוציולוגית לנשירה גלויה וסמויה. בישראל, בעולמנו המודרני משרד החינוך שם לעצמו יעד ליבה למזער את בעיית הנשירה. כיום, שיעור נשירת התלמידים- הסמויים והגלויים עומד על 11% אחוזים בקירוב. הגורמים לנשירה הם רבים אולם ניתן לזהות מספר סיבות משותפות למרבית מהנושרים: (בן רב וכאהן-סטרבצ'ינסקי) - מעבר בין מסגרות פורמאלית אחת לאחרת במהלך מעבר מחטיבת ביניים לתיכון. מצב אשר מזמן בתוכו קשיים רבים: ריבוי מקצועות הלימוד, ריבוי אנשי צוות ועומס וקושי לימודי. 

- גורמים אישיים: אשר מחולקים למשפחתיים (גירושים, אבטלת ההורים, הזנחה), אישיים (לקויות למידה) ותרבותיים (הגירה). בהמשך פרק סקירת הספרות יובא הדין עבור הקשר בין נוער בסיכון לבין נשירה סמויה וגלויה מכיוון שקשר זה הינו ליבת המחקר הנוכחי. נמצא כי ישנו קשר חיובי חזק בין בני נוער אשר נמצאים בהגדרה של "מצב בסיכון" לבין הסיכון לנשירה בקרב אותם מתבגרים. בהמשך, תובא סקירה ספרותית עבור חוק לימוד חובה מכיוון שהוא מהווה הניסיון הראשוני של משרד החינוך בישראל להתמודד עם בעיית הנשירה

כהמשך ישיר לתת פרק הקודם, יוצגו הפתרונות אפשריים לבעיית הנשירה. לאחר מכן תובא המתודולוגיה של המחקר הנוכחי אשר מהווה את כלל העקרונות, שיטות הפעולה, ההשערות וההנחות, אשר המחקר מתבסס עליהם. בפרק זה יוצג אוכלוסיית המחקר, שיטת המחקר, השערות המחקר והמטרות והשאלות אשר עלו מן המחקר.

לבסוף יובא פרק דיון על הראיונות אשר יחולק לתמות אשר ינסו לענות על שאלות המחקר הנוכחי.

 ומיד לאחר מכן יבוצע סיכום ובו מסקנות והמלצות למחקרים עתידיים

מורה 1: נ.א. מורה מחנך כיתה י' בבית ספר תיכון כבר 20 שנה

מורה 2: פ.ע. מורה מחנכת כיתה י"א בבית ספר תיכון כבר 5 שנים, קודם היה מורה למתמטיקה

מורה 3: כ.א. מורה לספרות כבר 15 שנה ובנוסף מורה מחנך כיתה י"ב כבר 10 שנים

מורה 4: ש.א. מורה מחנכת כיתה י' כבר 7 שנים

שיטת המחקר

שיטת המחקר כפי הנאמר לעיל, הינה איכותנית באמצעות ראיונות אישיים. על המורות היה לענות על 22 שאלות פתוחות וכן על מספר שאלות סגורות ולאחר מכן השווינו את כל התשובות והסקנו את המסקנות המתבקשות.

דוגמא לשאלות

הייתי רוצה שתנסה להתמקד בתלמיד ספציפי מכיתתך אשר נשר בתקופה האחרונה (ולא חזר) ותענה על השאלות הבאות:

1. מהי כמות הפעמים שהוא לא מגיעה מסיבה זו אחרת לבית הספר במהלך תקופה של חצי שנה אשר קדמה לנשירה?
2. מה היו הישגיו הלימודיים?
3. מה הייתה עמדתו כלפי המסגרת החינוכית? האם הוא הרגיש שייך?
4.  לדעתך, אם הייתה לו דמות מהצוות החינוכית אשר ניסתה לעזור לו בפתרון בעיות לימודיות ואישיות (לאו דווקא היועצת)?
5.  האם אותו תלמיד היה מסובך בתיקים פליליים? התנהגות וולגרית? שימוש בסמים או אלכוהול?
6. מה היה המצב המשפחתי של אותו תלמיד?

 כעת, הייתי רוצה שתנסה להיזכר בתלמיד אשר היה נושר "סמוי" (כלומר היה מועד לנשירה אך עדיין לא עשה זאת) והצלחת בתור מחנך להשאירו בתוך המסגרת החינוכית וענה על השאלות הבאות:

1. איך הצלחת לזהות את אותו התלמיד כמועד לנשירה? האם הוא פנה אלייך או שאתה אליו?
2. האם אתה חושב שיש קשר בין יצירת תחושת "הצלחה", מתן יחס אישי ושייכות לבית הספר להשארות במסגרת הלימודית?
3. האם מישהו עזר לך בעזרה לאותו תלמיד? הקבסי"ם ? משרד הרווחה? היועצת?

דוגמא למלל מראיון לדוגמא:

1. מה גורם לתלמיד להמשיך להגיע בביה"ס (ולא לפרוש ממנו)?

א.                       אני דוגל בתקשורת טובה. כאשר התלמיד מרגיש שאכפת לבית הספר ממנו, שאכפת מההצלחות והכישלונות שלו הוא יצליח יותר. לדעתי טבע האדם הוא ניסיון לרצות ולהגיע ליעדים שהאנשים שאנו מעריצים מעמידים לנו. לכן- כאשר לתלמיד יש דמות מוערצת אשר דורשת ממנו לממש את הפוטנציאל הלימודי שלו הוא ירצה לעשות את זה

ב.                       כאשר תלמיד רוצה ללמוד, כשאין לו הפרעות ומכשולים בבית

ג.                        כאשר הוא לא צריך לדאוג לדברים אחרים כמו למשל עבודה. כשכיף לו להגיע לבית הספר

ד.                       אני חושבת שתלמיד ירצה להגיע לבית הספר כשזה יתפס אצלו כחוויה טובה. כאשר יהיה לוכיף לבוא לבית ספר.. לא כאשר הוא סובל. כאשר תלמיד טוב לו בבית הספר הוא יקום מהמיטה ישר כשהשעון יצלצל ולא ישגע את ההורים שלו עד ש'הוד מעלתו' יועיל לקום מהמיטה.. הבעיה היא שרוב התלמידים בגיל ההתבגרות מתוך לחץ חברתי אולי לא אוהבים ללמוד. קשה למצוא כאלה ובדרך כלל הם מנודים חברתית כי הם 'חנונים'.

1. איך מסגרת בית הספר עוזרת לתלמיד להתקדם בלימודים?

א. אני חושב שכאשר אנחנו המורים ואנשי הצוות החינוכי בתקשורת טובה (כמו שאמרתי קודם) עם התלמיד הוא יתקדם לימודית. בנוסף לזה באמצעות תקשורת טובה לי בתור מחנך יהיה קל יותר לזהות את נקודות החוזק והחולשה הלימודים שלו ומתי כדאי לקחת אותו לצד ולהסביר לו שוב ומתי כדאי לעצים אותו ולתת לו דברי שבח ואולי אפילו משימה למתקדמים שזה רק לו.

ב. כשבית הספר מקדם את התלמיד, מעצים אותו.. מראה לו איך אפשר ללמוד אחרת

ג. אני חושב שהכל עניין של יחס אישי. כשאני מכיר את התלמידים אני יודע את מי לקדם ומתי

ד. אני סבורה כי המסגרת הבית ספרית יכולה לקדם את התלמיד כאשר היא מציבה לו יעדים אשר ממשים את הפוטנציאל הגלום בכל תלמיד. כאשר זה קורה הוא מרגיש רצון ואולי אפילו צורך אישי להתקדם לימודית.

1. האם היועצת של בית הספר עוזרת לתלמידים ולך בפתרון בעיות הקשורות לתלמידים?

א. את האמת היועצת לא ממש עוזרת.. היא אחראית לעוד כל כך הרבה כיתות שהרבה פעמים אם אני לא אסב את תשומת ליבה לתלמיד כלשהוא הוא עלול ליפול בין הכיסאות

ב.יש יועצת, המנהל גם עוזר הוא ממש מקסים אני נעזרת בו הרבה בעיקר עם תלמידים מאוד קשים כמו אלו אשר יש להם קציני מבחן וסיבוכי פלילים אלכוהול וסמים.

ג. תראי, הבית ספר הוא ענק אז תכנית יש יועצת אבל היא לא תמיד זמינה כי יש רק אחת כמוה.. את יודעת קיצוצים בלתי נמנעים בסל החינוך בארץ

ד. כן היועצת עוזרת לי המון וגם לתלמידים שלי.. היא מקסימה

1. באיזו מידה ואיך בית הספר יכול להשפיע על עתידך, לאחר סיום הלימודים?

א. מה זאת אומרת? את סטודנטית נכון? אני לא צריכה להסביר לך למה חשוב לקבל תעודת בגרות.. בלי תעודת בגרות לא היית באוניברסיטה.

ב. בלי תעודת בגרות אין אפשרות להתקדם בחיים. ברור שתמיד יהיה אפשר למצוא עבודה אבל יהיה קשה להתפרנס בכבוד בעיקר במצב האקונומי הגלובלי כיום בעקבות המשבר העולמי ויוקר המחיה בארץ

ג. איזה שאלה! סיום לימודים בהצלחה משפיע על כל צעד בהמשך- בין עם תנאי קבלה לאוניברסיטה נמוכים יותר כאשר יש ממוצע ציוני בגרות גבוהים לבין רכישת הרגלי למידה נכונים

ד. זו שאלה מיותרת לדעתי! בלי תעודת בגרות אי אפשר להתקדם בחיים! אי אפשר ללמוד לתואר ולכן אי אפשר לקבל עבודות טובות בשוק

1. כשאתה מסתכל על כל מה שקורה בבית הספר – לימודים, מורים, חברים וכו' – מה יכול לסייע ומה יכול להזיק בהמשך הלימודים (כלומר בסיכון לנשירה מבית הספר) של התלמידים שבסיכון?

א. לסייע- כאשר יש לו נקודות תמיכה טובות בבית הספר וגם מחוץ לו. אני מאמין גדול במושג שיצרתי שנקרא "יצירת עוגנים" כלומר, כל אדם צריך למצוא לעצמו בסיסי תמיכה אשר מסייעים לו להישאר יציב בחיים ולהתקדם ולממש את הפוטנציאל שלו.

להזיק- כאשר לתלמיד אין "עוגנים" טובים מספיק כמו משפחה מפורקת או חברים מדרדרים או קשיים לימודיים הוא בקלות רבה יותר יוותר וינשור. בנוסף לזה כאשר התלמיד לא בא הרבה.. כאשר הוא מתפרע ולא משתלב במסגרת החינוכית ומראה התנהגות של חוסר התאמה למסגרת הוא גם בסיכון לנשירה

ב. כאשר אני חושבת על מצבים שיכולים להזיק לתלמיד בהמשך הלימודים אני בעיקר חושבת על חברה רעה.. כמו שאמרתי לך קודם- התיכון שבו אני עובדת הוא תיכון שרוב התלמידים הם נוער בסיכון. אני רואה שהרבה פעמים התלמיד מיסודו הוא טוב אבל הוא מתעסק עם חברה לא טובים.. חברה שכבר מסובכים עמוק עמוק בעולם התחתון והם גוררים אותו איתו. כאשר אני מצליחה להעסיק את התלמיד בפעילות גם אחר שעות הלימודים הוא יתמיד יותר גם בלימודים.

לינק למצגת אקדמית על נשירת תלמידים ב-99 שח

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2024)

אופלטקה, י'. יסודות מנהל החינוך (מהדורה רביעית). חיפה: פרדס הוצאה לאור. (2022)

Glenn, H. S., & Nelsen, J.. Raising self-reliant children in a self-indulgent world: Seven building blocks for developing capable young people. Random House Digital, Inc.