עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

סמינריון מוסר ועסקים אתיקה בתעשיית התרופות ועדות הלסינקי וניסויים בבני אדם (עבודה אקדמית מס. 9405)


‏390.00 ₪

34 עמ'

סמינריון מוסר עסקי ואתיקה בתעשייה הפארמצבטית  וניסויים בבני אדם

שאלת המחקר:

האם התביעה למוסר בעסקים במסגרת פיתוח תרופה חדשה פירוש הדבר כי הצלת חיי האדם קודמת לכול אינטרס עסקי, ואם כן, האם ניתן ליישב בין תביעה זו לבין האינטרס העסקי כלכלי ? 

תוכן עניינים

 

מבוא

שאלת המחקר

סרטן צוואר הרחם

פיתוח תרופה לסרטן צוואר הרחם

 משתנים בפיתוח מוצר רפואי חדש

 פיתוח מוצר רפואי חדש היבטים עסקייםכלכליים

 פיתוח מוצר רפואי חדש – ריסון חוקי

 פיתוח מוצר רפואי חדש – היבטים מוסריים

 הגישה הטלאולוגית

 הגישה הדאונטולוגית

 תורת הצדק על פי רולס

 אחריות מוסרית של ארגון בעת פיתוח מוצר רפואי חדש

 הארגון כישות מוסרית בזכות עצמו

 הארגון בעל ישות אמוסרית

סיכום

ביבליוגרפיה

 

 

מטרתה של עבודה זו הייתה לבחון האם התביעה למוסר בעסקים במסגרת פיתוח תרופה חדשה פירוש הדבר כי הצלת חיי האדם קודמת לכול אינטרס עסקי, ואם כן, האם ניתן ליישב בין תביעה זו לבין האינטרס העסקי כלכלי ?

במסגרת עבודה זו ניסיתי לבחון את המהות המוסרית שעומדת בבסיסה של תעשיית התרופות מחד וכן את האינטרס העסקי-כלכלי שלה מאידך. [1]

לצורך בחינת הסוגיה, החלק ראשון של עבודה זו הציג את ההיבטים בפיתוח מוצר רפואי חדש על ידי תעשיית התרופות.

למשל פיתוח עבור סרטן צוואר-הרחם. סרטן הנגרם על-ידי נגיף שמועבר ביחסי מין, אך אופן פעולתו של הנגיף עדיין לוט בערפל. הנגיף מכונה "פפילומה - "HPV וכשהוא הופך לקטלני, הוא עלול לגרום לשיבוש פעילות בתאי צוואר-הרחם ואיברי הרבייה הנשיים ולהתפתחות גידול סרטני ממאיר.

כ-70% מכלל הנשים (הפעילות מינית) נדבקות בנגיף ה–HPV במהלך חייהן. נגיף זה גורם להתפתחות סרטן צוואר-הרחם (כ-470 אלף מקרים חדשים בשנה) ולמותן של כ-300 אלף נשים ברחבי העולם מידי שנה.

בשנת 2006 חלה פריצת דרך רפואית העשויה לשנות את הנתונים באופן דרמטי ואולי אף להכחיד את גורם המחלה הקטלני. מינהל המזון והתרופות האמריקני אישר לשווק חיסון המונע היווצרות של מחלה ממארת.

חוסר המודעות למחלה הקשה ולדרכי מניעתה בקרב הצעירים, והחשיפה בשיעור כה גבוה לנגיף (70%) מחייב הערכות חברתית וגיוס כספים למחקר בנושא. [2]

 

רק חברות ענק כמו מרק מעיזות לעשות מחקר רציני לפיתוח בתחום וגם זאת יחסית באופן מתון. 

.

 

פיתוח התרופה החדשה כולל את הפעולות אותן החברה הפרמצבטית תבצע בכדי לייצר תרופה טובה בעלת סיכויים מקסימליים להצלחה לקראת חדירתה לשוק כגון הרכבת התרופה, ייצורה, אופן ייצורה, מטרותיה וביצוע המחקר הקליני, אישורה ורישומה. המשתנים האסטרטגיים בפיתוח תרופה חדשה קובעים את מדיניותה אשר יובילו להצלחתה של התרופה החדשה כגון: קשרים מקצועיים עם חברות ביוטכנולוגיות, מוסדות אקדמיים, ידע טכנולוגי, אסטרטגיות שיווק, מידע אודות תפוצת המחלה ועוד. החלק השני הציג את ההיבטים הכלכלים-עסקיים[3] הטמונים בפיתוח מוצר רפואי חדש והעלה כי פיתוח תרופות חדשות נועד בראש ובראשונה על מנת לגרוף רווחים כספיים בעקבות פיתוח המוצר וכי ללא הפקת רווחים אין כל זכות קיום לתעשיית התרופות ולמטרה לה נועדה והיא הצלת חיים. לפיכך מצאתי כי ההיבטים הכלכליים-עסקיים הם המניעים אותה ומהווים חלק מרכזי בישותה. במסגרת פרק זה הוצגו נתונים מספריים כגון הכנסות של חברות התרופות, יצוא, מכירות בשוק המקומי המצביעים על עלייה ביצוא ובמכירות וכן על הכנסות גבוהות והמלמדים על התנהלות עסקית כלכלית מובהקת. החלק שלישי של עבודה זו הציג את ההיבט החוקי המשפיע על תהליך פיתוח תרופות חדשות. סעיף 33 בפקודת בריאות העם אכן מגביל את תהליך פיתוח התרופות החדשות בכך שהוא מפקח על כשירות התהליך ועל התנהלותו בצורה אתית ומוסרית על פי עקרונות הצהרת הלסינקי[4]. במסגרת החלק הרביעי של עבודה זו ניתחתי את תהליך הפיתוח של תרופות חדשות על פי תיאוריות המוסר- הגישה הטלאולוגית, הדאונטולוגית והצדק וכן ניתחתי את דרך התנהלותה של תעשיית התרופות בעת פיתוח תרופות חדשות כארגון בעל ישות מוסרית וכארגון בעל ישות א-מוסרית.

מהבחינה התיאורטית עולות המסקנות הבאות:

  1. על פי התיאוריה הטלאולוגית תהליך פיתוח התרופה על ידי חברת התרופות וכל הכרוך בו הינו מוסרי, שכן הוא פועל למען החברה, למען קידום המדע הרפואי שנועד להצלת חיים וכי השיקולים הכלכליים המנחים אותו מהווים שיקולים ראויים והכרחיים להמשך קיומו כארגון מציל חיים. השיקול המוסרי-אנושי אינו השיקול המנחה את החברה, שכן הניזוקים הם מעטים ואילו המרוויחים הם רבים ומהווים את כלל החברה.
  2. על פי התיאוריה הדאונטולוגית על חברת התרופות לפעול במהלך כל תהליך הפיתוח על פי קודים מוסריים ברורים והם אלה שצריכים להנחותה בעת פיתוח התרופה החדשה ובמקרה זה יש לערוך את האיזון הראוי והמוסרי בין התועלת הכלכלית-עסקית לבין החשיבות המוסרית בהצלת חיי אדם וריפוי מחלות חשוכות מרפא. כמו כן, חברת התרופות מחוייבת לכלל הפרטים בחברה ועליה, על פי גישה זו, לשמור על זכותם הבסיסית ביותר – הזכות לחיים. [5]
  3. על פי תורת הצדק יש לתת עדיפות לערכים כגון צדק, מוסר ושוויון ומכאן שעל פי תורה זו אין זה מוסרי וצודק לפעול ממניעים כלכליים בעת פיתוח תרופות חדשות במחיר קיפוח חייהם של חולים. מימון תרופות למען קבוצת חולים מסוימת על חשבון מימון תרופות לקבוצת חולים אחרת מובילה לחוסר שוויון ולחוסר צדק משווע ולכן ההתנהלות של חברת התרופות הנובעת משיקולים כלכליים איננה מוסרית.
  4. על חברת התרופות כארגון בעל ישות מוסרית לפעול על-פי כללים מוסריים ואנושיים במסגרת תהליך פיתוח התרופה. הארגון כבעל ישות מוסרית מאמין באנושיות כחלק מהעסקים ואכן ללא אנושיות בעסקי התרופות לא ניתן להמשיך למכור תרופות. על כן, על הארגון להתחשב בחולים על פי מידת יכולתו.
  5. חברת התרופות כארגון בעל ישות א-מוסרית מעמידה בראש סדר העדיפויות שלה את הצלחתה הכלכלית-עסקית של התרופה החדשה וההשפעה העצומה שלה על חיי אדם איננה בבחינת שיקול מנחה.

 

תרופה חדשה עולה כיום מאות מיליוני דולרים ותהליך פיתוחה נמשך לרוב מעל עשר שנים. רק חברות ענק רב לאומיות, עתירת ידע וממון מסוגלות לעמוד במשימה זו.

האינטרס הקיומי של חברת התרופות הוא למכור מהר והרבה ככל האפשר את התרופה החדשה שזה עתה אושרה לשימוש וכן למכור תרופות בעלות תפוצה רבה ככל האפשר, כך תוכל החברה להחזיר לעצמה את השקעותיה ולממש רווח כספי בטרם יכנסו לשוק חברות מתחרות שיקצצו באכזריות רבה במחיר המוצר החדש.

לדעתי, תעשיית התרופות כוללת בקירבה אינטרסים, שלא בהכרח מקדשים את השאיפה לגילוי ולטיפול במחלות חשוכות מרפא, השבחת הטיפול הקיים או עלייה בתוחלת החיים, אלא רואה בתגלית התרופה החדשה כתגלית עסקית הקודמת לפיתוח המדע, לשיפור איכות חייו של החולה ולהצלת חיים. [6]

 

לסיכום, נראה כי פעולותיה של חברות התרופות בכל הנוגע לפיתוחן של תרופות חדשות מקדשות את מטרותיה גם אם יעשו לעיתים בדרכים עקלקלות ובלתי מוסריות. הדרישה למוסר בעסקים איננה מתקיימת במלואה אף שחברות אלו למעשה מפתחות תרופות ומצילות חיים. מכאן שחברות התרופות מתקשות ליישב בין התביעה המוסרית לבין האינטרס העסקי כלכלי שלהן.

לעניות דעתי, יש להסדיר חוקית על פי עקרונות הצדק את התנהלותה של חברת התרופות כארגון בעל ישות מוסרית בעת פיתוח תרופות חדשות ולייחס חשיבות רבה יותר לאוכלוסיות פגיעות בפרט ולחיי אדם ככלל. הסדר זה עשוי לצאת אל הפועל בד בבד עם תמיכה ממשלתית –ציבורית אשר תקדם את המטרה האנושית – מוסרית הגלומה בקרב תעשיית התרופות – הצלת חיים.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Qato DM; Wilder J; Schumm L; Gillet V; Alexander G. "CHanges in prescription and over-the-counter medication and dietary supplement use among older adults in the united states". JAMA Internal Medicine. 176 (4): 473–482

 

יהודאי, א' "סרטן צוואר הרחם- פיתוח תרופה יקרה- כורח המציאות". הרפואה, 193 (1).

גבע אביבה. מוסר ועסקים: מקבילים נפגשים. 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)