‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי המשכיות חשבון פייסבוק ברשת חברתית של נפטר והזכות להישכח מהגוגל ומרשתות חברתיות?

תוכן עניינים

מבוא

הזכות להישכח וזכויות האדם

האם קיימת זכות מוחלטת להישכח ?

גוגל זכתה במאבק משפטי מכריע באירופה

רשתות חברתיות והפייסבוק והזכות להישכח בהן

המשכיות חשבון פייסבוק ברשת חברתית של נפטר

תקשורת בינאישית מקוונת באמצעות האינטרנט - יחסים וקשרים חברתיים

המשכיות חשבון פייסבוק ברשת חברתית של נפטר

ניהול ה"עיזבון הדיגיטלי"

שיירים דיגיטליים

התמודדות עם השכול באמצעות הפייסבוק

סיכום ביניים

ביבליוגרפיה

נספחים

ראיון עם שירה 

פרופיל הפייסבוק שלנו הפך כבר מזמן להיות חלק ממי שאנחנו. מאגר הזיכרונות שלנו, כרטיס הביקור, מראה לאהבות, לחברים ולאישיות שאנחנו רוצים להציג. אבל מה קורה לכל המטען היקר הזה כשאנחנו נפטרים? מסתבר שהתשובה יותר מורכבת משנדמה.

על פניו, לפייסבוק אין דרך לדעת על מותו של אדם. על פי נהלי החברה, על קרובי המשתמשים מוטלת החובה לדווח באם הלכו לעולמם. כל עוד הדבר לא נעשה, ימשיך האתר לאפשר לחברי פייסבוק לכתוב לנפטר ולתייג אותו, והוא אף יציע אותו כחבר פוטנציאלי למשתמשים ברשת.

ברגע שמתקבל דיווח על מותו של משתמש, מתבצע תהליך מעבר של הפרופיל שלו ממצב של "פרופיל פרטי" ל"דף הנצחה". ראשית, יהיה על המדווח למלא פרטים אישיים על הנפטר, לסמן את מידת הקרבה אליו ולצרף הוכחה למותו כגון תעודת פטירה, מודעת אבל או דף הספד. כשהבקשה תתקבל, לדברי תקנון פייסבוק, יחל תהליך בו "משאירים את ציר הזמן בפייסבוק אך מגבילים את הגישה ומספר תכונות". במילים אחרות: מספר החברים שלך יישאר קבוע מאותו רגע, פייסבוק לא תציע אותך יותר כחבר לאנשים אחרים, ולא תוכל לקבל או לשלוח הודעות או לגבות את אלבום התמונות שלך. [1]

כדי לבדוק את אמינות ההבטחה הזאת, וגם את הקלות שבה ניתן להוציאה לפועל, החליטו בינואר האחרון במגזין המקוון Buzzfeed לערוך ניסוי – ו"הרגו" את העורך הראשי שלהם, ג'ון הרמן. הם הודיעו לאתר על מותו, וכהוכחה צירפו מודעת אבל שמצאו של מישהו בעל שם דומה. התוצאה? הגישה של ג'ון הרמן לחשבון שלו אכן נחסמה מידית, והשליטה על החיים הווירטואליים שיצר הועברה לעולמים לשליטת הנהלת פייסבוק. אלא שמדובר במצב שרבות מן המשפחות השכולות מנסות להימנע ממנו.

"הזכות להישכח" היא החובה של מנועי חיפוש להסיר תוצאות מסוימות מרשימת התוצאות. אילו תוצאות חיפוש צריכים להסיר? כעיקרון, תוצאות לא עדכניות, שגויות וכדומה. הזכות להישכח אינה זכות חוקית, אין חוק שמחייב את מנועי החיפוש להסיר תוצאות מסוימות והטענה העקבית של גוגל כשמעלים את נושא הזכות להישכח היא היא שאם כל אחד ירצה להסיר תוצאות מסוימות, חופש המידע ייפגע ולכן היא מסרבת למחוק תוצאות מהמאגר שלה.

רשות הפרטיות בצרפת לא קיבלה את הטענה של גוגל וקנסה אותה ב- 100 אלף יורו בגלל סירוב להסיר תוצאות חיפוש. גוגל ערערה על הפסיקה לבית המשפט של האיחוד האירופי, ואתמול בית המשפט קיבל את הטענות של גוגל ופסק שאין שום חוק שיכול לחייב את גוגל להסיר תוצאות, אפילו אם הן שגויות.

ובישראל? דווקא אצלנו הפסיקה היא שונה. בפסק הדין בעניין עמי סביר נ' שאול בר נוי נקבע שכאשר תוצאת חיפוש במנוע חיפוש היא שגויה, וכאשר האתר שפרסם את התוצאה סירב להסיר אותה, חלה חובה על גוגל להסיר את תוצאת החיפוש המפנה לאותו אתר.

האם הפסיקה צודקת? כנראה. האם היא חכמה? לא בטוח, כי היא פותחת פתח לדיקטטורות, לחברות ענק ולשאר גורמים בעלי אינטרסים להתחיל מאבק על מנת להסיר כל תוצאת חיפוש שאינה לרוחם, בטענה שהיא שגויה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מיכל לביא אחריות מתווכי תוכן לעוולות ביטוי: הקשר חברתי, משפט וטכנולוגיה (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, הוצ' האוניברסיטה העברית בירושלים, נבו) (2018)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2020