מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית חוזים, עקרון תום הלב בדיני חוזים, גמירת דעת, כריתה, הצעה וקיבול, הלכת אפרופים 2019 (עבודה אקדמית מס. 9387)
290.00 ₪
49 עמ'.
שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי עקרון תום הלב בדיני חוזים ואלמנטים של גמירת דעת, כריתה, הצעה וקיבול?
תוכן עניינים
נוב' 2019 הלכת אפרופים שבה למדוכה
התפתחותו של תום הלב בפסיקה ובהליך הפרשני
היסטוריה : מן ה BGB ועד החוזה המודרני
היסטוריה של דיני החוזים בישראל ופרשנותם
פרשנות בהקשר תום לב בניהול מו"מ
ניתוח כמה מן הכללים הקונקרטיים של תום לב
סעיף 39 לחוק החוזים : קיום חיובי החוזה בתום לב
האם קיימת חובת גילוי בדבר היריון בעת קבלה לעבודה?
פרשנות חוזית לאור פורמליזם ואנטי פורמליזם במשפט
שאלות על המשפט מתקשרים לשאלות של זמן ומקום.
מושג הפורמליזם המשפטי מושתת על ארבע עיקרים-
יצירתיות מוגבלת במסגרת ההליך השיפוטי:מודל אידיאלי של פורמליזם משפטי מניח שבד"כ
"ההליך המשפטי" המרד בארה"ב נגד הפורמליזם
תיקון לסעיף 25 לחוק החוזים הכללי
ניתוח מאמר "מבט הרמנויטי על פרשנות חוזים" (ליפשיץ ופינקלשטיין )
הדין והפסיקה לאחר ביטול הלכת אפרופים ותיקון החוק
פס"ד תא (שלום, י-ם) 12310-06 בני וצביקה בע"מ נ' עיריית ירושלים
ת"א (שלום, י-ם) 3656/09 עיריית מעלה אדומים נ' עזרא דואק ולין דואק מיום 18.12.11
תיק תא (י-ם) 44487-07-10 מינהל מקרקעי ישראל, מחוז ירושלים נ' יוסף כהן
פס"ד סהר בבית משפט המחוזי והעליון לאחר ביטול הלכת אפרופים
בשיטות משפט הנוהגות על פי המשפט המקובל, ישנם שלושה מרכיבים עיקריים בכריתתו של החוזה. אלו הם הצעה וקיבול, תמורה וגמירות דעת. שיטת המשפט הישראלית אינה דורשת עוד תמורה כתנאי לקיומו של חוזה תקף בין צדדים כשירים. כן נדרשת מסוימות, דהיינו כי ההצעה שקיבולה מהווה את כריתת החוזה תהיה מפורטת ומסוימת עד כדי כך שדי בקיבולה על מנת לכרות את החוזה. ההצעה יכולה להיות לאדם מסוים, לקבוצה, או לציבור בכללותו.
ההצעה וקיבולה אינם צריכים להיות מובעים בכתב דווקא. ניתן להציע ולקבל הצעה בעל פה, ולעיתים התנהגות הצדדים יוצרת מצג המהווה את קבלת ההצעה. כך, למשל, קבלת שירות במוסך, מהווה הסכמה למחיר לשעת עבודה המוצג על קיר המוסך, גם אם הדבר לא נאמר במפורש. כניסה לחניון מהווה הסכמה למחיר החניה המפורסם בכניסה, והזמנת אוכל במסעדה מהווה הסכמה למחיר המצוין בתפריט. עם זאת, ניתן לקבוע בהצעה דרישה לצורת קיבול מסוימת. לא ניתן לקבוע כי העדר תגובה מטעם הניצע מהווה קיבול.
בנוב' 2019 הלכת אפרופים שבה למדוכה, בפסק דין שנתן שופט העליון אלכס שטיין, ועומד לחולל מהפכה בעולם הכלכלה. כדי להבין את הפסיקה של שטיין, צריך לחזור לאחור חצי יובל שנים. אל שופטי העליון אהרון ברק ושלמה לוין, שהכריזו על כך ש"המילים כפשוטן אינן מייצגות את כוונת הכתוב".
זה קרה בשנת 1995, במסגרת "פסק דין אפרופים" שריסק את עולם החוזים. אם המילים המופיעות בחוזה אינן מייצגות את כוונת הצדדים, המשיכו השופטים וקבעו באופן טבעי כי "במקרה המתאים מותר וגם ראוי לתת לכתב פירוש ליברלי, אפילו הוא עומד, לכאורה, בניגוד למילים המפורשות".
בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הודיע השופט שטיין על פטירתה של הלכת אפרופים, והיא בת 24 שנה בלבד. בלי הודעות לתקשורת, בלי מודעות אבל גדולות, ובלי חגיגות מיותרות. היה טוב וטוב שהיה - אבל זהו. הלכת אפרופים הגיעה אל קיצה. פסק הדין של שטיין, שאליו הצטרף גם השופט עפר גרוסקופף, חורג בהרבה ממערכת הנסיבות שלו - חוזה בין רכבת לחברה קבלנית.
שטיין לא היה הראשון שביקש לשנות את ההלכה המזיקה שיצר בית המשפט של ברק. כשביקש השופט יורם דנציגר לסטות מהלכת אפרופים הטיח בו ברק כי הוא "יורה מהמותן". הוא גם הוסיף כי קביעתו של דנציגר שלפיה טקסט פשוט אינו זקוק לפרשנות, היא "דבר הבל". השופט אשר גרוניס ניסה אף הוא ליצור שינוי, אך לא ממש הצליח ליצור תנועה בבית המשפט. השותפים הפוטנציאליים שלו קלטו את המסר: לא מתעסקים בהלכת אפרופים כל עוד הנשיא המיתולוגי בסביבה.
גמירות הדעת של הצדדים לכרות את החוזה נבחנת במבחן הנסיבות. יש לבדוק האם האדם הסביר הבוחן את הנסיבות באופן חיצוני היה מגיע למסקנה כי הצדדים אכן גמרו בדעתם להתקשר בחוזה מחייב. ההנחה היא כי התחייבויות שאינן בעלות אופי מסחרי, למשל, התחייבויות שונות בין קרובי משפחה, אינן מראות על גמירות דעת ליצירת יחסים משפטיים.
עקרון תום הלב נשאב בעיקר מה BGB הגרמני- הקודקס האזרחי של דיני החיובים. הפרשנות והפסיקה דווקא הסתמכה לפחות בשנות המדינה הראשונות על המשפט המקובל האנגלי. המשפט הישראלי הפריד בין דיני החיובים השונים (חוזים, נזיקין עשיית עושר וכו') אך הנשיא ברק הוביל מגמה לקודיפיקציה של דיני החיובים (הצעת חוק שלא נתגבשה לחוק עדיין). בחוק כללי כזה ברור שעקרון תום הלב היה מוצא ביטויו באופן כללי ללא צורך בהרחבה חיצונית מחוק אחד לשאר החוקים. במצב המשפטי דהיום סע' 61(ב) לחוק החוזים משרת מטרה זו באופן נדיר וחריג. בדר"כ חוק יסדיר המצב הספיציפי השייך לתחום הנורמטיבי בו הוא עוסק. חוק החוזים הכללי מ 1973 מרחיב יריעתו ופורס חסותו על כל המשפט האזרחי דרך סעיף המסגרת 61(ב)
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
גבריאלה שלו, אפרים צמח דיני חוזים. מהדורה רביעית, הוצאת נבו (2019)
ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (2018, הוצאת נבו)
פורת בנימין "תום לב: עיון מושגי השוואתי" משפטים, גליון 45 (3), עמ' 603 – 651
Larson, Aaron "The Statute of Frauds". Expert Law 2018
World Encyclopedia of Law, with International Legal Research and a Law dictionary